מדריךפוטרתם או החלפתם עבודה? כל מה שצריך לדעת על הפנסיה וכספי הפיצויים
מדריך
פוטרתם או החלפתם עבודה? כל מה שצריך לדעת על הפנסיה וכספי הפיצויים
בעידן שבו אנו חיים, החלפת מקום עבודה הפכה לעניין שבשגרה. מתי עובד זכאי לפיצויי פיטורים, כיצד ניתן לשמור על הכיסוי הביטוחי בעת עזיבת מקום עבודה, מהו "הסדר ריסק" ומה לעשות עם הפיצויים - מדריך "כלכליסט" מציג תשובות לשאלות נפוצות למי שהתפטר או פוטר מעבודתו
בעידן שבו התפטרות והחלפת מקום עבודה הם חלק טבעי במסלול קריירה לגיטימי, חשוב כי העובדים ידעו מה לעשות ומה אסור לעשות כאשר מדברים על החיסכון הפנסיוני, ההמשכיות שלו והמיסוי של כספי הפיצויים.
"אם בעבר עובדים שכירים היו מחויבים למקום עבודה אחד ונשארים בו למשך 40-30 שנה עד הפרישה, הרי שכיום המציאות שונה לחלוטין", אומר גיל הרשקוביץ, מנכ"ל ושותף בקבוצת קלי וכן מתכנן פרישה ומתכנן פיננסי. "עוד לפני תקופת הקורונה, בני דור ה-Y, המילניאלז, גילו נטייה להחליף מקומות עבודה באופן תדיר, וכיום מעבר ממעסיק אחד לשני כל שנתיים-שלוש הוא חלק רגיל מקריירה סטנדרטית".
עוד הוסיף הרשקוביץ כי "שוק העבודה הדינמי מאפשר לעובדים מהדור החדש לגוון ולהתקדם בצורות שלא היו קיימות בעבר, והדבר הולך יד ביד עם התפתחות תחומי ההייטק, שדורשים הרבה גמישות מחשבתית. ואולם, מעבר לשינוי במיקום, בקולגות, בתפקיד ובשולחן – להחלפת מקום עבודה או ניתוק יחסי עובד מעסיק קיימות משמעויות פיננסיות ששווה להכירן".
מדריך "כלכליסט" מציג תשובות לשאלות נפוצות למי שהתפטר או פוטר מעבודתו. המדריך הוכן בסיוע גיל הרשקוביץ ועו"ד שחר הופמן, שותף במשרד בן ארי, פיש, סבן & קומיסר.
החלטתי להתפטר, האם אני זכאי לפיצויי פיטורים?
עובד שפוטר לאחר שהועסק במקום עבודה במשך לפחות שנה – זכאי לפיצויי פיטורים. הפיצויים מחושבים לפי שנות הוותק של העובד כפול שכרו האחרון.
לגבי עובד שמתפטר, באופן כללי הוא אינו זכאי לפיצויים, אלא אם מתקיימות נסיבות מסוימות שהופכות את ההתפטרות לכזו שהיא "בדין מפוטר" ואז מזכה אותו בפיצויים - למשל, עובד שהתפטר בשל מצב בריאותו הלקוי או עובד שהתפטר בשל הגעתו לגיל פרישה, עובדת שהתפטרה לצורך טיפול בילד (עד 9 חודשים ממועד הלידה), עובד שעבר להתגורר במקום מרוחק, עובד שהתפטר עקב הרעה מהותית בתנאי העסקתו ועוד.
עו"ד שחר הופמן מציין כי כיוון שמאז 2008 חלה חובת הפרשה לביטוח פנסיוני, הכוללת גם רכיב הפרשה לפיצויי פיטורים, חלק מחבות הפיצויים (ולעיתים כולה) מכוסה באמצעות הפרשה זו. צו ההרחבה לפנסיית חובה מחייב את המעסיק להפריש לפחות 6% מהשכר של העובד לפיטורים. הפרשה זו היא בגובה 72% מהפיצויים. מעסיק יכול לבחור להפריש הפרשה מלאה, של 8.33% מהשכר, שמהווה 100% מחבות הפיצויים.
בנוסף לצו ההרחבה לפנסיית חובה, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה (ענפיים או מקומיים), שגם בהם יש הוראות שונות ביחס להסדרי פנסיה, הפרשות לפיצויים והוראות אחרות שיכולות להשפיע על זכאותו של העובד לפיצויים או להשלמת פיצויים, ותמיד כדאי לבדוק ולהתייעץ עם מומחה לנושא.
רכיב התגמולים ("הפנסיה") שמפרישים המעסיק והעובד גם יחד שייך לעובד ונשאר בקופת הגמל, ללא קשר לשאלה אם פוטר או התפטר, וכך גם הכספים שנצברו לזכותו בקרן ההשתלמות.
הבוס שלי תפס אותי שולח קורות חיים למתחרה ופיטר אותי. האם זה פוגע לי בזכאות לפיצויי פיטורים?
עו"ד שחר הופמן מסביר כי לכלל לפיו הכספים שהופקדו בקופות גמל במקום הפיצויים ושייכים לעובד יש חריגים וסייגים, אלא שהם נדירים וקיצוניים.
"למשל, במקרה שבו עובד נתפס בגניבה ממעסיקו, בית הדין יכול לשלול את הפיצויים מהעובד ולהורות לו להחזיר למעסיק את הכספים שנצברו בקופה ברכיב הפיצויים. כך גם ייתכן שהפרת אמון חמורה, כגון מסירת סודות מסחריים למתחרה של המעסיק, תביא לתוצאה כזו. אין ספק ששליחת קורות חיים והצגת מועמדות לתפקיד אחר איננה נמנית עם המקרים שתוארו, ולכן אין בכך כל הצדקה לשלילת פיצויים - בין אם כאלו שהופקדו לקופת גמל ובין אם כאלו שהמעסיק צריך לשלם ישירות", הסביר הופמן.
כיצד אוכל לשמור על הכיסוי הביטוחי שלי בקרן הפנסיה בעת עזיבת מקום עבודה?
"קרן הפנסיה יכולה לשרת את העובד בשלושה סוגי זכויות: הזכות לקבלת קצבת זקנה, הזכות לקבלת פיצוי במקרה של אובדן כושר עבודה/נכות והזכות לקבלת קצבת שארים", מסביר גיל הרשקוביץ. "כשהמעסיק מפקיד לקרן הפנסיה לעובד קיימים כיסויים לפי בחירתו. כשהעובד מסיים העסקה אין הפקדות לקרן הפנסיה – ועל מנת לשמר את הכיסוי הביטוחי העובד צריך לבצע 'הסדר ריסק'".
"משמעות הדבר היא שהעובד צריך לשלם בכל חודש לקרן הפנסיה עבור שמירת כיסוי אובדן כושר העבודה/נכות וכיסוי השארים. תשלום זה איננו מגדיל את החיסכון לקצבת זקנה, אלא רק מקנה ביטוח לעובד ולמשפחתו. ללא הסדר ריסק – לעובד לא יהיה כיסוי במקרה של נכות או למקרה פטירה חלילה", הוסיף הרשקוביץ.
לפיכך, "בכל סיום העסקה, כשהעובד לא מוצא מעסיק שיפקיד עבורו מיד לקרן הפנסיה, ההמלצה היא לבצע הסדר ריסק על מנת לשמור על הכיסויים הביטוחים בתוקף", הסביר הרשקוביץ. "את התשלום ניתן לבצע דרך חשבון הבנק או דרך החיסכון הצבור בקרן הפנסיה. את הסדר הריסק ניתן לבצע לתקופה מקסימלית של שנתיים".
אני בן 60 וכבר שנתיים מחפש עבודה ולא מוצא. מה יעלה בגורל הסדר הריסק שלי?
עם תום תקופת הסדר הריסק, ניתן לשמור על הכיסויים הביטוחיים שקיימים בקרן הפנסיה ע"י הפקדת רכיב התגמולים מחשבון הבנק לקרן הפנסיה. חשוב לבחון באותה העת מהם הצרכים קיימים עבור החוסך וכמה עליו להפקיד בכל חודש על מנת לשמר על הכיסוי הקיים".
האם כדאי לי למשוך את כספי הפיטורים?
הרשקוביץ מדגיש כי "כספי הפיצויים הינם חלק קריטי מהחיסכון הפנסיוני, ולכן עובד שמושך אותם מקטין לעצמו את קצבת הזקנה העתידית בפרישתו. מעבר לכך, עובד שמושך פיצויים או מענקים בפטור ממס מקטין את הפטור ממס על הקצבה שהוא יקבל בפרישה. מסיבות אלה, לפני קבלת החלטה יש להתייעץ עם בעל רישיון – יועץ פנסיוני או מתכנן פיננסי".
קיבלתי מהמעסיק שלי טופס 161. מה זה אומר?
לדברי הרשקוביץ, בכל חודש המעסיק מחויב להפקיד עבור העובד גם לרכיב הפיצויים. בעת ניתוק יחסים, העובד מקבל טופס הנקרא 161, ובו המעסיק מפרט את סכומי הפיצויים שנחסכו בקרן הפנסיה ומענקי פרישה נוספים להם העובד זכאי. כל סכום הנרשם בטופס 161 מאפשר ביצוע התחשבנות מול מס הכנסה והקטנת נטל המס על ידי אחת או יותר מהאפשרויות הבאות:
- פדיון פטור/חייב – כפי שצוין, משיכת כספי הפיצויים פוגעת בחוסך אך אפשרות זו קיימת. ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס עד תקרה של 12,640 שקל כפול שנות הוותק. את הכסף הנותר מעל התקרה הפטורה ניתן למשוך אך הוא יחויב במס.
- רצף קצבה – הבוחרים באופציה זו בוחרים בהותרת כל הכספים או חלקם בקרן הפנסיה, ומייעדים אותם לקצבה עתידית שתינתן בתקופת הפרישה.
- רצף מעסיקים – אפשרות זו מתאימה למי שמוצא מעסיק חדש עד שנה מיום ניתוק היחסים. במקרה זה דוחים את התחשבנות המס עד לניתוק יחסים מהמעסיק החדש. הבוחרים באפשרות זו מייעדים את כספי הפיצויים למשיכה חד פעמית בעתיד ומקנים לעצמם שנות ותק נוספות לטובת חישוב הפטור העתידי.
- פריסת מס – במקרה בו העובד בוחר למשוך את הפיצויים ורוצה להימנע מתשלום מס גבוה, הוא יכול לפרוס את תשלום המס על כספי הפיצויים כאילו אלה הגיעו לעובד בחלקים שווים במשך מספר שנים (לכל היותר 6 שנים קדימה או 4 אחורה) ולא כסכום חד פעמי בעת סיום העבודה. ההמלצה צריכה להיבחן לגבי כל מקרה לגופו (אדם חולה, אדם ללא שארים, אדם שחייב הון חד פעמי וכדומה – אנשים כאלו כנראה ירצו למשוך כסף חד פעמי על אף שהם מודעים לפגיעה העתידית).
הרשקוביץ מוסיף כי "במקרים מסוימים ניתן ואף רצוי לשלב בין מספר תכנוני מס מהאפשרויות הקיימות. קיימים מקרים בהם ניתן להתחרט על ההתחשבנות שביצענו ולקבל החלטה אחרת. כל מקרה לגופו".
בנוסף לכספי הפיצויים שנצברו בקופות, ניתן לרשום בטופס 161 סכומים נוספים כגון: פדיון ימי מחלה, הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות או מענקי פרישה. כאמור, בכל האפשרויות האלו, לעובד קיימת אפשרות לדחות את תשלום המס, להקטינו ואף לבטלו בהתאם לתקרות.
את ההחלטה לגבי הכספים הללו העובד מגיש על טופס הנקרא 161א, אותו הוא מעביר לקרן הפנסיה, לפקיד השומה או לרשות המיסים בהתאם למקרה הספציפי שלו. במקרים מסוימים, שבהם שכרו המבוטח של העובד גבוה מ-34,900 שקל, ייתכן שחלק מכספי הפיצויים כבר חויב בשווי מס בעת ההפקדה, והדבר דורש התייחסות ספציפית יותר. בכל מקרה, לאור מורכבות הצעדים והקריטיות שלהם לקצבת הגמלאות, מומלץ לייחס חשיבות רבה לנושא ולהיוועץ עם בעל רישיון לפני קבלת החלטה.
הסקירה בכתבה אינה מהווה ייעוץ משפטי ומשמשת כהצגת מידע בלבד
