פרסום ראשוןבנק הפועלים נגד "רופאים לזכויות אדם": לא נעביר כספים לרכישת תרופות לעזה
פרסום ראשון
בנק הפועלים נגד "רופאים לזכויות אדם": לא נעביר כספים לרכישת תרופות לעזה
"רופאים לזכויות אדם" ביקש מהפועלים לאשר העברת מיליון שקל לצדדים שלישיים לצורך רכישת תרופות וציוד רפואי לתושבי הרצועה; בבנק סירבו - והארגון הגיש תביעה לבית המשפט; הבנק: "משמעות התביעה - ביטול מוחלט של שיקול דעתנו"
סכסוך משפטי בין ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל לבין בנק הפועלים מתנהל בימים אלו בבית המשפט. הארגון הגיש ביולי האחרון תביעה נגד בנק הפועלים ומתאם פעולות הממשלה בשטחים בבקשה כי בית משפט יורה לבנק הפועלים לאשר העברות כספים לצורך רכישת ציוד רפואי הומניטרי האמור להיות מועבר לרצועת עזה בכפוף לבדיקה ביטחונית וכל עוד המדינה מאפשרת העברת ציוד רפואי לרצועה.
במסגרת התביעה מצוין כי עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א) היא עמותה המאגדת רופאים ואנשי רפואה להגנה על זכויות אדם, שמטרתה לפעול להגנה וקידום זכויות האדם הנוגעות לבריאות בתחומי השליטה של מדינת ישראל. בנק הפועלים הוא הבנק בו מתנהלת עיקר הפעילות הכספית של העמותה. נטען בתביעה כי רל"א מנהלת חשבון בבנק הפועלים מזה שנים ארוכות. "במשך שנים אלה פעלה מספר פעמים באמצעות העברות כספיות לצורך רכישת ציוד הומניטרי לרצועת עזה ולא נתקלה בסירוב לביצוע פעולות אלה".
מהתביעה עולה כי הארגון פנה במרץ 2024 לבנק הפועלים וביקש לאשר העברת מיליון שקל לבנק במצרים או באירופה לצורך רכישת תרופות, ציוד רפואי ותרכובות מזון לתינוקות שיועברו לרצועה. רל"א ציינה כי היא יכולה לרכוש את הציוד דרך העברה לבנק במצרים או בנק אירופי, והציוד יקנה במצרים ויישלח דרכה לרצועת עזה.
ואולם בתביעה נטען כי הפועלים סירב לבקשה בנימוק כי אינו מאפשר פעילות פיננסית מול ישויות בעזה. הבנק טען בתשובה לפנייה כי בשנת 2007 הוכרזה רצועת עזה על ידי מדינת ישראל כישות עוינת. כפועל יוצא מכך, הבנק אינו מעניק שירותים בנקאיים כלשהם בקשר עם רצועת עזה ו/או תושביה במישרין או בעקיפין.
ביוני 2024 הודיע המפקח על הבנקים כי לא מצא מקום להתערב בהחלטת הבנק. לפיכך, לאור העובדה כי העמותה טענה כי הבנק מסרב לאפשר העברות כספים כלשהן לצורך רכישת סיוע הומניטרי רפואי כלשהו לרצועת עזה הוגשה התביעה. עוד נטען בתביעה כי בנסיבות העניין לא הורמו "דגלים אדומים" כלשהם ואין כל חשש שמקור הכספים המיועדים לרכישת הציוד הרפואי הוא בעייתי או קשור לנושא לא חוקי כלשהו. נטען כי "הבנק אינו תולה את יהבו בסירוב הגורף בחוק איסור מימון טרור או בחשש להלבנת הון, אלא בסירוב לפעול בקשר לרצועת עזה באופן כללי. סירוב זה אינו יכול לעמוד, כאשר ההעברה מתבקשת לצורך רכישת ציוד רפואי שישראל בעצמה מכניסה לרצועת עזה, מעודדת את כניסתו...הציוד עצמו, נבדק ומאושר בטרם יכנס לרצועה...הציוד נרכש על ידי צד שלישי, שאינו פלסטיני ואין למי מהרצועה אפשרות ל'גזור קופון' או להרוויח מהעברה".
אתמול (א') הגיש הבנק כתב הגנה במענה לתביעה של ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל. הבנק משיב כי חובתו למנוע העברות כספים לצורך סיוע לרצועת עזה כאשר הוא מזהה בהן סיכון למימון טרור. בכתב ההגנה מטעם הבנק מתבקש בית המשפט לדחות את התביעה ולחייב את ארגון רופאים לזכויות אדם בהוצאות ובשכר טרחה של באי כוח הבנק.
עוד טוען בנק הפועלים במסגרת כתב ההגנה כי ישראל מנהלת מאבק בתופעת הלבנת הון ומימון טרור כחלק מהמאבק הבינלאומי, והבנקים הם גורם משמעותי בניהול מאבק זה. אין מדובר בתפקיד שהבנקים נטלו על עצמם ביוזמתם או שמצמיח להם רווח כלשהו, אלא בתפקיד מינהלי שהוטל עליהם מכוח חוק, ללא תמורה, שהם אף חשופים לסנקציות ולסיכון בגין אי מילויו.
על פי כתב ההגנה, עניינה של התביעה הוא בהחלטת הבנק לא לאשר בקשה כללית להעברות כספים מחשבון התובעת לרכישת ציוד שיועד לרצועת עזה בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, לנוכח הסיכונים המשמעותיים מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור שטמונים עבור הבנק באישור פעילות מול רצועת עזה, ובפרט בעת זו של מלחמה, לרבות סיכוני הציות שלהם הוא חשוף וכן בשל היעדר אישורים ואסמכתאות שנתבקשו בקשר לאותן העברות.
בכתב ההגנה נטען כי מדובר בסיכונים הנובעים, בין היתר, מכך שהכספים מיועדים לרכישת ציוד לגורמים ברצועת עזה, שהוכרזה על ידי מדינת ישראל כישות עוינת הנשלטת על ידי ארגון טרור, בלי שניתן להתחקות אחר יעדו הסופי של הציוד שיירכש בכספים ולהבטיח כי לא ימצא דרכו לארגוני טרור. לפי הנטען בכתב ההגנה, משמעות התביעה של ארגון רופאים לזכויות אדם היא ביטול מוחלט של שיקול הדעת המסור לבנק בניהול חשבון המתנהל אצלו, ושלילת חובתו לוודא מה עומד מאחורי הפעילות שהוא מאשר, ובתוך כך לזהות סיכונים משמעותיים בתחום הלבנת הון ומימון טרור ולפעול למניעתם.
כתב ההגנה אף מצטט מתוך תגובה מקדמית שהגישו המדינה וגורמי הביטחון בתשובה לעתירה בתחילת אפריל, ולפיה ארגון הטרור חמאס משתלט על הסיוע ההומניטרי בזמן המלחמה לטובת צרכיו, עושה שימוש צבאי במוסדות רפואה ובתי חולים ברצועת עזה תוך שהוא מהלך אימים על האזרחים ברצועה באופן שמקשה על העברת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. עוד טוען הבנק כי לבנקים בישראל יוחד תפקיד מרכזי מכוח החקיקה בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, והם הוצבו כשומרי סף על האינטרס הלאומי והציבורי.
הבנק מבהיר כי בנק הפועלים אפשר ומאפשר לארגון רופאים לזכויות אדם להמשיך ולקיים פעילות בחשבון, וסירב לאשר אך ורק פעולות עתירות סיכון שמטרתן העברת ציוד לרצועת עזה ואשר אף הוצגו בכלליות ובאופן גורף ללא אסמכתאות ואישורים פורמליים.
ארגון רופאים לזכויות אדם מיוצג בתביעה זו על ידי עוה"ד תמיר בלנק ועדי לוסטיגמן. בנק הפועלים מיוצג בתיק זה על ידי עוה"ד יאיר ליבוביץ וליאת דויד ממשרד ב. לוינבוק ושות'. מתאם פעולות הממשלה בשטחים מיוצג על ידי עו"ד מירב קניג ולרשטיין מפרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי.
מארגון רופאים לזכויות אדם נמסר בתגובה: "ארגון רופאים לזכויות אדם מגנה את החלטת בנק הפועלים, שנוטל לעצמו תפקיד שאינו שלו ומתנהל כקובע מדיניות ביטחונית במקום לעסוק בתפקידו הבנקאי. סירובו לאפשר העברת כספים לרכישת ציוד רפואי הומניטרי המיועד להצלת חיי אדם ברצועת עזה, תחת פיקוח ואישור המדינה עצמה, הוא חמור, בלתי מוסרי, ומנוגד לעקרונות יסוד של זכויות אדם. התנהלות זו פוגעת באופן ישיר באוכלוסייה אזרחית חסרת ישע ומשקפת זלזול בחובה לסייע בשמירה על חיים ובריאות. אנו קוראים לבנק הפועלים לשוב לגבולות תפקידו ולהפסיק למנוע סיוע מציל חיים ממניעים שאינם רלוונטיים לתפקידו".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה : "כלל תשובות הבנק לטענות שהועלו פורטו בכתב ההגנה שהוגש אתמול לבית המשפט".
