בממשלה מנמיכים ציפיות: אנרגיה מתחדשת תהווה רק עד 77% מייצור החשמל ב-2050
בממשלה מנמיכים ציפיות: אנרגיה מתחדשת תהווה רק עד 77% מייצור החשמל ב-2050
משרד האנרגיה פרסם הבוקר עדכון למתווה להגעה לאיפוס פליטות גזי חממה. בשנת 2050 אנרגיה מתחדשת תהווה 77% מייצור החשמל במשק, לעומת 87% במסמך שפרסם המשרד בעבר. התוכנית לא מציגה תקציב או משימות לביצוע תחת לוח זמנים. המקור הכמעט בלעדי לאנרגיה מתחדשת יהיה אנרגיה סולארית
משרד האנרגיה פרסם הבוקר (יום ה׳) עדכון למתווה להגעה לאיפוס פליטות גזי חממה (״נטו״) במשק האנרגיה עד שנת 2050. במסמך החדש, משרד האנרגיה חוזר בו מתחזית שנחשבה אופטימית לקידום אנרגיות מתחדשות: לכל היותר, בתחזית האופטימית ביותר, בשנת 2050 אנרגיה מתחדשת תהווה 77% מייצור החשמל במשק, לעומת 86.9% במסמך שפרסם המשרד לפני כשלוש שנים. כלומר, ירידה של כ-10% במטרות אליהן שואף משרד האנרגיה בתחום. קיים גם תרחיש אופטימי פחות, אשר נחשב לריאלי: אנרגיה מתחדשת תהווה רק 56%-57% מייצור החשמל במשק. התוכנית עומדת כעת להערות הציבור, ולא מציגה תקציב או משימות לביצוע תחת לוח זמנים.
לפי התוכנית של משרד האנרגיה, המקור הכמעט הבלעדי לאנרגיה מתחדשת בתמהיל החשמל, יהיה אנרגיה סולארית. לכן, לשיטתם, קיים לא תצליח ישראל לעבור באופן מלא להסתמכות על אנרגיה מתחדשת באמצע המאה.
ישראל מפספסת באופן עקבי יעדים שהציבה הממשלה בתחום, כשרק בשנה שעברה חצתה את רף ה-10% אנרגיה מתחדשת – יעד שהוצב לשנת 2020, ובמשרדי הממשלה סבורים שגם היעד לסוף העשור יפוספס, ובמקום שיעור של 30% תייצר ישראל כ-19%. מדובר ביעדים נמוכים משמעותית בהשוואה עולמית, שכן מדינות רבות כבר היום חצו את שיעור ה-50% אנרגיה מתחדשת בתמהיל ייצור החשמל שלהן.
לפי המודל של משרד האנרגיה, עד לשנת 2050 הביקוש לחשמל צפוי לגדול עד לכ-19.2 מיליון שעט"ן (שווה ערך לטון נפט) בשנה, כ-220 TWh, שהם יותר מפי 3 מהביקוש לחשמל היום. הגידול בביקוש לחשמל יואץ כבר בשנים הקרובות עקב חשמול התחבורה והתעשייה. בנוסף, הביקוש הכולל לאנרגיה צפוי לגדול פי 1.5 עד לשנת 2050. הביקוש לדלקים ולגז טבעי יפתח עקב חשמול התחבורה והתעשייה, ומעבר לדלקים נקיים.
ישראל מפספסת באופן עקבי יעדים שהציבה הממשלה בתחום, כשרק בשנה שעברה חצתה את רף ה-10% אנרגיה מתחדשת – יעד שהוצב לשנת 2020
ומה באשר לאיפוס פליטות? משמעות המילה ׳איפוס׳ איננה מעבר מלא לאנרגיה נקייה, אלא היכולת לקלוט יותר פחמן מזה הנפלט, ובכך לאפס את הפליטה והקליטה. במשרד האנרגיה מכריזים כי תוכניתם היא ״צעד משמעותי, כשלראשונה, מצהיר המשרד שיש בידיו את הכלים, הידע והמתווה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה, תוך פירוט הצעדים הנדרשים להשגת יעד זה״. אולם מלבד המעבר לאנרגיה מתחדשת, המשרד מציג שורה של צעדים תיאורטיים בלבד – המסתמכים על טכנולוגיות שכלל אינן קיימות, אחרות שאינן מוכחות כיום ואינן כלכליות כלל, וכאלו שספק רב לגבי היכולת לממשן.
ראשית, לפי ״התרחיש האדום״ של משרד האנרגיה, בו אנרגיה סולארית תייצר כ-55% מהאנרגיה, כ-20% מהאנרגיה בישראל תגיע משתי תחנות גרעין גדולות או מספר תחנות גרעין קטנות. אולם מדובר בתחזית שיש ספק רב לגביה. מתקני אנרגיה גרעינית הם יקרים מאוד להקמה ותפעול, והקמתם עשויה לקחת כעשור ויותר. בעיה נוספת שעשויה הלקשות על כך, היא העובדה שלא סביר שישראל תקים בעצמה כור גרעיני לייצור חשמל בשל היעדר מומחיות. כלומר, היא תאלץ להסתמך על חברות הענק הבינלאומיות, שעה שישראל היא מהמדינות הבודדות שלא חתמו על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (יחד עם הודו, פקיסטן, דרום סודן וצפון קוריאה), ולכן מדינות העולם מנועות מלמכור לה כור גרעיני.
שתי טכנולוגיות נוספות המהוות נדבך משמעותי בתוכנית משרד האנרגיה לאיפוס פליטות, הן מימן כחול ולכידת פחמן. מימן כחול אינו דלק נקי. הוא מיוצר מגז – דלק מזהם השייך לסל הדלקים המובילים לשינויי האקלים, וייצורו כרוך בשימוש עתיר אנרגיה ואינו נחדש לסביבתי. הוא אף מייקר משמעותית את עלות החשמל.
במשרד האנרגיה שואפים לכך שניתן יהיה לייצר מימן כחול מגז, ו״ללכוד״ את הפליטות של הדלק המזיק הפוגע ביציבות האקלימית של כדור הארץ. אולם טכנולוגיות אלו לא הוכחו מעולם, ולמרות שהושקע בהן ממון רב בעולם בשני העשורים האחרונים – הן לא הוכחו ככלכליות ולא הצליחו להפוך עד כה לברות מימוש. כך למשל, מרבית המתקנים הניסויים בתחום, פלטו יותר אנרגיה מזו שהצליחו לקלוט, או קלטו שבריר זניח מהפליטות.
במשרד האנרגיה, למרות זאת, מציגים יעד יומרני: הסרת 2.7-3.1 מיליון טון בשנה. אף טכנולוגיה בעולם לא עומדת בציפייה הזו. למעשה, המתקן הניסויי הכי משוכלל בעולם כיום קולט 36,000 טון בשנה בלבד, ואינו נחשב למוכח או מסחרי.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדגישה כי מדינות העולם יצטרכו להכפיל עד סוף העשור את קצב ההשקעות בתחומי האנרגיה הנקייה, ועבור ישראל זהו שוק פוטנציאלי ענק
בכל תרחיש עתידי מאלו שהציג משרד האנרגיה, ישנה הסתמכות של כ-6 על יבוא אנרגיה. מדובר בפרויקטים דוגמת פרוספריטי גרין – אשר במסגרתו תמכור ישראל מים לממלכת ירדן תמורת חשמל סולארי (הסכם זה תקוע עתה בשל המלחמה), וכבל תת ימי לקפריסין (גם פרויקט זה נמצא בצנרת מזה שנים ארוכות ולא ידוע כיצד והאם יתקדם). בכל התרחישים, תסתמך ישראל במידה נרחבת מאוד על גז (בין 17-38% לפחות, אילו תצליח לייבא חשמל). לכן, מדגישים במשרד האנרגיה כי ״יש לוודא כי לישראל עתודות גז טבעי מספקות״, וכך מזהירים מפני זלילה מהירה של מאגרי הגז המקומיים לטובת יצוא, לבקשת חברות הגז.
לישראל יש עתודות גז של כ-800 מיליארד מ"ק, אלא שמשרד האנרגיה החליט כי חברות הגז יוכלו לייצא את מחציתן. במצב הנוכחי, בו משרד האנרגיה סבור שישראל תסתמך על גז כדלק עיקרי או לכל הפחות משמעותי מאוד לאורך עשורים ארוכים, ייתכן כי תידרש חשיבה מחודשת וקיצוץ משמעותי בהיתרי יצוא הגז עבור הביטחון האנרגטי המקומי.
תוכנית משרד האנרגיה כוללת פרק המציג צעדים אופרטיביים שמקבלי ההחלטות נדרשים להתחיל לבצע כבר היום, כדי לחתור להפיכת משק האנרגיה הישראלי לנקי יותר. כך למשל, קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת לשנים 2035 וטווח יעדים ל-2040 ו-2050. בנוסף, קביעת יעדי התייעלות באנרגיה לשנת 2050 ועדכון ותקצוב התוכנית הלאומית בתחום (נזכיר – מדובר בתקציבים אשר בוטלו על ידי משרד האוצר מספר פעמים, והובילו לפגיעה ביכולתה של ישראל להתייעל ולחסוך באנרגיה מזהמת).
בנוסף, מצביעה תוכנית משרד האנרגיה על הצורך בקידום תוכנית רב שנתית מתוקצבת למחקר ופיתוח וחדשנות במשק האנרגיה – שעה שרק השנה ויתר שר האנרגיה, אלי כהן, על תקציב מענקי מו״פ והזנק ביחידת המדען הראשי במשרדו, ואלו תוקצבו ב-0 שקלים. הנתונים אותם מציג כעת משרד האנרגיה, מדגישים עד כמה מפגרת ישראל מאחורי מדינות העולם בהשקעה הממשלתית במו״פ בתחומי האנרגיה מתוך סך השקעות הממשלה. בישראל מדובר ב-0.7% - מקום רביעי מסוף טבלת מדינות ה-oecd, לעומת ממוצע של 3.4% (פי 5), וכ-7% בצרפת וגרמניה.
דו"ח המשרד מדגיש עד כמה ישראל מפספסת את ההזדמנות, ובכך גם אולי מתזכר את השר האחראי, אלי כהן, לפעול בנושא: סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדגישה כי מדינות העולם יצטרכו להכפיל עד סוף העשור את קצב ההשקעות בתחומי האנרגיה הנקייה, ועבור ישראל זהו שוק פוטנציאלי ענק. ככל שתגדיל את ההשקעות, הממשלתיות והפרטיות, כך תרוויח. זאת, שעה ששיעור הסטארטאפים בתחום האנרג׳יטק בישראל הוא 4.3% מסך הסטרטרפים הפעילים, לעומת ממוצע של 2.1% בעולם. ״הביקוש לטכנולוגיות אלו אדיר, והוא הולך וגדל, כך שלהצלחות בתחום יהיו השלכות כלכליות חיוביות על המשק הישראלי, והשלכות סביבתיות חיוביות על העולם כולו״, מציינים.
