בדיקת כלכליסטהערים שחטפו מכה כפולה: האבטלה מטפסת והמסחר לא מתאושש
בדיקת כלכליסט
הערים שחטפו מכה כפולה: האבטלה מטפסת והמסחר לא מתאושש
המלחמה בדרום ובצפון גובה מחיר כלכלי כבד לא רק בערים שתושביהן פונו אלא גם בערי הקו השני; כלכליסט צלל לתוך נתוני האבטלה והמסחר ב־20 ערים מאז תחילת המלחמה; באילת, טבריה ונהריה האבטלה זינקה והמסחר נפגע קשות; נס ציונה ובני ברק מציגות נתונים חיוביים יחסית בשני הפרמטרים
המלחמה שנפתחה ב־7 באוקטובר גובה גם מחיר כלכלי. בחזית נמצאים כמובן היישובים בדרום ובצפון שהפכו ליישובי רפאים כבר למעלה משלושה חודשים. אבל הפגיעה לא נעצרת שם, היא התפשטה לכלל הארץ: 300 אלף אנשי המילואים שגויסו נגרעו ממצבת העובדים במשק, מה שיוצר שיבוש במקומות העבודה, ענפים מסוימים ספגו פגיעה קשה בכל אזורי הארץ כמו התיירות, הפנאי והבידור והמסעדות. ויש לזכור שהמשק בנוי על אפקט דומינו - עסק שהפעילות שלו יורדת דרמטית מדביק את הספקים שלו במצב.
עומק הפגיעה והיקפה לא זהה בכל הערים. "כלכליסט" החליט לבדוק את תמונת המצב בערים השונות, ומצא פערים לא מבוטלים גם בערים שמבחינה ביטחונית הפגיעה בהן מהמלחמה דומה למדי.
בדקנו את הפגיעה הכלכלית באמצעות שני פרמטרים. הנתון הראשון הוא שיעור דורשי העבודה בערים השונות בחודשים נובמבר ודצמבר לעומת נתוני ספטמבר (טרום המלחמה), וזאת לפי נתוני לשכת שירות התעסוקה הכוללים ערים עם יותר מ־40 אלף תושבים. הנתון השני שנבדק הוא השינוי בשימוש בכרטיסי אשראי בחודשים נובמבר ודצמבר לעומת ממוצע 2023 עד המלחמה. גם כאן מדובר בחלוקה לפי ערים שנמסרה על ידי שב"א, החברה שמנהלת את תשתית התשלום בכרטיסי אשראי בישראל. השימוש בכרטיסי אשראי נחשב לפרמטר שמהווה אינדיקציה למצב הצריכה.
הפגיעה המשמעותית ביותר היא כמובן בערים שפונו: קריית שמונה ושדרות ספגו צניחה חדה של יותר מ־70% בשימוש בכרטיסי אשראי בחודשים נובמבר־דצמבר. בשדרות החלה התאוששות קלה עם ירידה של 60% "בלבד" בשימוש בכרטיסי אשראי בשבועות האחרונים בעקבות חזרה מדורגת של התושבים לעיר.
העיר שספגה את הפגיעה הקשה ביותר היא ללא ספק אילת. באילת נרשמה עלייה של יותר מפי שלושה באבטלה מ־2.7% בלבד בספטמבר ל־8.9% בדצמבר, והצניחה בשימוש בכרטיסי אשראי עמדה בדצמבר על יותר מ־30% לעומת ירידה של 0.5% בלבד בכלל השימוש בכרטיסי אשראי.
אל אילת פונו אמנם תושבי הדרום ושוכנו במלונות, אך הם לא באו לנפוש, וכך העסקים באילת שרובם מסתמכים על תיירים ספגו פגיעה קשה בהכנסתם. הפגיעה באילת נמוכה יחסית לעומת הפוטנציאל האמיתי שלה מפני שהמלונות מקבלים תשלום מהמדינה על שיכון המפונים. אולם לאט לאט התושבים מתחילים לפנות את המלונות לטובת מגורים קבועים יותר, בעוד שהתיירות שאמורה להחליף אותם טרם התאוששה.
לאור המצב הייחודי של אילת נאות משרד האוצר לבנות לה תוכנית תמיכה נפרדת משאר הארץ, לאחר לחצים רבים שהופעלו עליו, בעיקר מצד ועדת הכספים שאיימה לעקוף את האוצר בפיצוי העיר באמצעות הצעת חוק. במסגרת התוכנית בין היתר, בתי העסק באילת יוכלו להמשיך ולקבל מענקים על ירידה בפעילות העסקית גם בחודשים ינואר ופברואר, בעוד בשאר הארץ התוכנית הסתיימה בסוף דצמבר. בנוסף לכך סוכם על חבילה לעידוד התיירות בהיקף של 50 מיליון שקל. התאוששות העיר אילת תלויה בדבר מרכזי אחד - התאוששות ענף התיירות. נראה שעוד ייקח זמן עד שתיירים מחו"ל ישובו לישראל, והשאלה האם תיירות הפנים תתאושש בקרוב (תשובה ראשונה לכך נגלה בפסח), והאם היא תספיק בכדי לחפות על היעדר התיירות מחו"ל. "את ינואר כבר לא נצליח להציל", אומר אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, "אבל אם יגיעו בשבועות הקרובים כמה עשרות אלפי נופשים, זה יכול להתחיל להניע את הכלכלה".
לנקרי מוסיף כי "אילת משלמת את המחיר הגבוה ביותר. החורף באילת בוטל. החורף בנוי על ירידים ופסטיבלים ואירועי ספורט ומוסיקה ותיירות חוץ. תיירות החוץ בוטלה לגמרי. כל הפסטיבלים ואירועי הספורט בוטלו כולל 3 אליפויות עולם. אפילו אולימפיאדת הילדים הבינלאומית ב־2025 בוטלה".
לדברי לנקרי, האבטלה נובעת מכך שעסקים לא מכניסים כסף. "יש ירידה של 50% עד 80% בפדיון. במצב כזה לא יחזיקו עובדים", הוא מציין ומזהיר שאם המשבר יימשך או יחריף, "האבטלה עלולה להגיע לממדי הקורונה, כלומר 75%". לדבריו, כבר היום יש אלפי חדרי מלון פנויים ובתי מלון סגורים. "אם לא תבוא תיירות – ברור שיוציאו עובדים נוספים לאבטלה ולחל"ת".
בשיא היו באילת 60 אלף מפונים והאוכלוסייה של העיר הכפילה את עצמה. אבל פליטים אינם תחליף לתיירות. "כשאין תיירות אין כלכלה", אומר לנקרי. "זו עיר שוממת ועצובה". הוא מסביר שכלכלת העיר בנויה על אטרקציות של תיירות, על קניות ועל תחלופת התיירים שקונים ומבלים כל 4-3 ימים. אבל בפועל היו בעיר אותם אנשים "ואלה אנשים שעברו תופת וזוועות. הם לא הולכים לאטרקציות. מרכזי הקניות ריקים". לדבריו גם תיירות הפטור ממע"מ שמבוססת על קניות במקביל לנופש לא מגיעה לעיר וגם לא תיירות ועדי עובדים.
מי שעוד ספגה פגיעה בפעילות היא טבריה, שבה עלתה האבטלה מ־5% ל־8.5% בדצמבר, והשימוש בכרטיסי אשראי ירד ב־20% לעומת טרום המלחמה, השנייה בגובהה בארץ מבין הערים שלא פונו. גם בטבריה הירידה החדה נובעת מהיעדר התיירות, אולם הירידה מתונה יותר מהעיר אילת, שכן התלות של טבריה בתיירות נמוכה יותר מאשר באילת. בשני הפרמטרים – אבטלה ומסחר – אין כמעט שיפור בנתונים בין נובמבר לדצמבר בטבריה. חרף הנתונים האלו יו"ר הועדה הקרואה בעיר בועז יוסף משדר אופטימיות. "העיר מפוצצת בתושבים ומפונים. אומנם מפונים לא שטים בסירת זכוכית או קופצים בנג'י אבל הם קונים סוודר לחורף, מסתפרים ואוכלים פלאפל. צריך לזכור שחודשי החורף אינם חודשי תיירות חזקים בעיר", מציין יוסף. "וגם לא היתה עלייה במקרים הסוציאליים".
"המצב של נהריה טוב"
ערים נוספות שספגו הרעה בפעילות הכלכלית הן אשקלון ונהריה. כאן הסיבה היא ביטחונית: אשקלון היתה העיר הכי מופגזת בישראל מתחילת המלחמה. תושביה אמנם לא פונו באופן גורף, אך הפעילות הכלכלית של העיר נפגעה באופן משמעותי. האבטלה יותר מהכפילה עצמה מ־4% ל־9.3% בדצמבר. מבחינת צריכה, אשקלון דווקא נמצאת במגמת שיפור, ואחרי שבנובמבר השימוש בכרטיסי אשראי צנח ב־19.2%, הירידה התמתנה ל־7.3% בדצמבר, אך זו עדיין ירידה חדה משמעותית לעומת הממוצע בשאר הארץ.
נהריה שנמצאת בצפון הארץ אמנם לא ספגה הפגזות משמעותיות כמו אשקלון, אבל מיקומה הסמוך לקו הצפון השפיע על פעילותה הכלכלית. בעוד האיום הרקטי בדרום דולל מאוד, בצפון הוא רק מתגבר. התוצאה שהעיר ספגה מכה כלכלית משמעותית עם שיעור אבטלה שכמעט הכפיל עצמו בתקופת המלחמה ל־9.2%, וירידה בשימוש בכרטיסי אשראי של 8% עד 16% בחודשים נובמבר־דצמבר.
"יחסית לעיר במלחמה, המצב של נהריה טוב", אומר ראש העיר רונן מרלי. "לא התפנינו, העיר חיה ונושמת. בתי הספר גני הילדים ורוב המסחר עובדים". את הירידה בכרטיסי האשראי הוא מסביר בין היתר בכך שהמסחר והבילויים לא עובדים בערב וכן שירותים כמו סוכנויות ביטוח ומשרדי עורכי דין הוציאו עובדים רבים לחל"ת. "אם יהיה ביטחון הכל יחזור לתפקוד מלא", אומר מרלי.
ערי הקו השני, אשדוד ובאר שבע, מתאפיינות במגמה מעורבת. שתי הערים הן מהמעטות שיש בהן עלייה בשימוש בכרטיסי אשראי בדצמבר מול הממוצע השנתי, ובמקביל עלייה משמעותית באבטלה יחסית לספטמבר. באשדוד האבטלה הכפילה את עצמה מ־3.7% ספטמבר ל־7% בדצמבר. אבל השימוש בכרטיסי אשראי זינק ב־9.3% בין נובמבר לדצמבר והביא אותה לעלייה של 4.2% מול הממוצע השנתי. גם באר שבע עברה בדצמבר למצב של 2.8% יותר מממוצע השימוש השנתי בכרטיסי אשראי, אבל יש שם עדין 6.8% אחוזי אבטלה.
פגיעה גבוהה מהממוצע בתל אביב וירושלים
גם הערים הגדולות ירושלים ותל אביב ספגו פגיעה גדולה מהממוצע בפעילות הכלכלית. בתל אביב שיעור האבטלה הוכפל ל־5.3%. בשימוש בכרטיסי אשראי נרשמה ירידה דרמטית בתל אביב בחודש נובמבר של כמעט 30%, לעומת ירידה של 5.5% בלבד בכלל המשק. אולם שיפור משמעותי היה בדצמבר עם ירידה של 9.4% בלבד, אך כאמור זו עדיין ירידה גבוהה מהממוצע.
הירידה החדה בתל אביב נובעת מכמה גורמים: תחום התיירות, הבילויים והפנאי מהווים מוקדים חשובים בעיר, והם כמובן ענפים שספגו פגיעה קשה במלחמה. בנוסף דחיית פתיחת שנת הלימודים באקדמיה היוותה אף היא גורם שהאט את הפעילות, שכן הסטודנטים לא חזרו אל העיר. אולם תל אביב עודנה חזקה מאוד מבחינה כלכלית, ולראיה השיפור המשמעותי בנתונים בכרטיסי אשראי בדצמבר. אמנם לתיירות ייקח זמן להתאושש, אך נראה שהעיר תדע להכיל את הפגיעה הזו.
גם ירושלים ספגה פגיעה, שהתבטאה בעיקר בעלייה חדה באבטלה מ־3.4% לפני המלחמה ל־7% בנובמבר ו־6.5% בדצמבר. הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי דווקא עלתה מ־7% בנובמבר ל־10% בדצמבר אך מקור בעירייה רחוק מלהיות מודאג. לדבריו, בירושלים יש 45 אלף סטודנטים ובהתחשב בעובדה ששנת הלימודים התחילה רק במהלך דצמבר ותיירות חג המולד לא הגיעה השנה "זו ירידה מתונה. אנשי עסקים יודעים להתלונן ואני לא שומע תלונות".
מי שעוד מפתיעה, לכאורה לרעה, בנתונים היא רעננה. אמנם האבטלה בה לא עלתה בשיעור מהותי, אך יש ירידה משמעותית בשימוש בכרטיסי אשראי – 14% בנובמבר ויותר מ־10% בדצמבר, שיעור גבוה לעומת הממוצע. הסיבה העיקרית לכך היא שרעננה מאכלסת מטות של חברות הייטק ונדל"ן, שרשמו ירידה בהכנסות בתחילת המלחמה, ולא בשל הרעה חריגה בפעילות המסחר בתוך העיר.
ישנן גם ערים שלפחות מבחינה כלכלית צולחות את המשבר הכלכלי של המלחמה בצורה חלקה יחסית. מי שבולטת בנתונים החיוביים היא נס ציונה. שיעור האבטלה בה עלה בשיעור מתון מ־2.3% ל־4.2%, והיא לא ספגה פגיעה בשימוש בכרטיסי אשראי שאפילו זינקו בדצמבר ב־11.7% לעומת הנתונים של טרום המלחמה.
גם בבני ברק הירידה בפעילות הכלכלית היתה שולית למדי: האבטלה עלתה מ־2.4% ל־4.1%. השימוש בכרטיסי אשראי רשם ירידה מינורית של 4.5% בנובמבר ועלייה של 2.7% בדצמבר. בבני ברק פעילות התיירות והפנאי נמוכה יחסית, ולכן הפגיעה נמוכה. כמו כן מהיותה עיר חרדית, היא לא ספגה פגיעה משמעותית בכוח העבודה בשל גיוס אנשי מילואים.
קריית גת, שנמצאת בדרום הארץ, נכללה ברשימת היישובים שהעסקים בהם קיבלו פיצוי מוגדל מהמדינה בשל המלחמה, אולם הפגיעה הכלכלית בעיר כתוצאה מהמלחמה נמוכה למדי. האבטלה עלתה ב־2.5% ל־7.8% בדצמבר (בעוד ביישובים רבים האבטלה עלתה בביותר מ־3 נקודות אחוז). והשימוש בכרטיסי אשראי ירד ב־5.1% בנובמבר, בדומה לממוצע הארצי, אך רשם התאוששות נאה ועלייה של 7.5% בחודש דצמבר לעומת נתוני טרום המלחמה.
