שיא של 21 שנה: המשק הישראלי צמח ב-2021 בשיעור של 8.1%
שיא של 21 שנה: המשק הישראלי צמח ב-2021 בשיעור של 8.1%
מדובר בשיעור צמיחה גבוה בהרבה מההערכות המוקדמות בשוק ומהתחזיות של בנק ישראל. בהשוואה לרבעון השלישי של 2021 צמח המשק ברבעון האחרון של השנה בשיעור של 16.1%; הסיבות העיקריות לשיעור הצמיחה הגבוה - עלייה בצריכה הפרטית ובייצוא; שיעור הצמיחה בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD וממדינות כמו צרפת, ארה"ב ובריטניה
כלכלת ישראל צמחה ב-2021 בקצב של 8.1% - מדובר בשיעור צמיחה גבוה בהרבה מההערכות הקודמות בשוק ומהתחזית של בנק ישראל. רק בינואר האחרון העריך בנק ישראל כי הצמיחה בשנת 2021 תעמוד על 6.5% בלבד. גם התחזיות האופטימיות יותר – כמו זו של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר – העריכו כי הצמיחה תעמוד על 7.1% בשנה שעברה. ברבעון הרביעי של 2021 צמח המשק בקצב בשיעור של 16.1%, בהשוואה לרבעון ה-3.
מדובר בשיעור הצמיחה הגבוה ביותר ב-21 השנים האחרונות (ב-2000 שיעור הצמיחה עמד על 8.4%). עם זאת, שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר, והשנה הקודמת – שנת 2020 – הסתיימה בצמיחה שלילית של 2.4%.
בהשוואה בינלאומית, נתוני הצמיחה בישראל גבוהים ממוצע ה-OECD שעומד על 5.3% צמיחה. שיעורי הצמיחה בישראל גבוהים מאלו של בריטניה (7.5%) צרפת (7%) וארה"ב (5.7%), ונמוכים מאלו של אירלנד (15.2%).
ברבעון הרביעי של 2021 צמח המשק בקצב בשיעור של 16.1%, בהשוואה לרבעון ה-3.
גם הפרמטר החשוב ביותר לרווחת האזרחים, שהוא 'התוצר לנפש', צמח בשיעור גבוה של 6.3%. ועומד כעת על 155 אלף שקל בשנה. עם זאת, הירידה בתוצר לנפש בשנת 2020 היתה חדה יותר וירדה ב-4.1%. במילים אחרות, בנק ישראל העריך כי ללא משבר הקורונה, התוצר לנפש בישראל היה כעת 161 אלף שקל. עם זאת, במה שנוגע לצמיחה בתוצר לנפש, הרי שצרפת (6.7%), בריטניה (6.9) וכמובן אירלנד (13.9%) עוקפות את ישראל.
הנתונים הללו מלמדים כי התמודדות המשק הישראלי עם משבר הקורונה היתה מוצלחת בהשוואה בינלאומית, וזאת למרות אי היציבות הפוליטית הפנימית שליוותה ומלווה את ישראל במהלך תקופת הקורונה.
מבחינת משרד האוצר בכלל מדובר בחדשות טובות שכן העובדה שהצמיחה בפועל עלתה על התחזיות, מעלה את תחזית ההכנסות ממסים כמעט באופן אוטומטי, בכך ליברמן יוכל להדוף חלק מהביקורות שהושמעו נגדו כשחשף את התכנית הכלכלית המקטינה את הכנסות המדינה. נזכיר, כי הפרמטרים החשובים ביותר לניהול מסגרת תקציב ממשלתית נמדדים באחוזי תוצר ולא במונחי הכנסות. ולכן, עצם עליית התוצר משפרת את מדדי המאקרו של ממשלת ישראל. כך מתברר כי הגרעון בשנת 2021 היה 4% ולא 4.5%. ויחס חוב התוצר עומד על כ-69.4% בלבד.
עלייה בכל הפרמטרים
את התוצר המקומי נהוג לחלק לארבעה מקורות. צריכה פרטית, צריכה ציבורית (ממשלה), יצוא (בניכוי היבוא), וההשקעה. בשנת 2021 היתה עליה בכל המקורות הללו.
הצריכה הפרטית עלתה בשנה שעברה ב-11.7%, זאת אחרי התכווצות של 9.2% בשנת 2020. הצריכה הפרטית תרמה 51% מסך הצמיחה בתוצר בשנה זו. הצריכה הפרטית בישראל צמחה בשיעור גבוה במיוחד בהשוואה בינלאומית (ב-OECD היתה צמיחה של 5.6% בלבד). הצריכה שתרמה את התרומה המשמעותית ביותר לצמיחת התוצר היא 'צריכת שירותים', עובדה זו רומזת לכך, כי חלק משמעותי בצמיחת התוצר הזו נבעה מהנהירה של הישראלים למסעדות ולמלונות, ונובעת מכך ששנת 2021 התאפיינה בפחות סגרים, ובשוק פתוח. בישראל נהנו הצרכנים – בהשוואה בינלאומית – מעליית מחירים נמוכה יותר (1.4% במה שנוגע למחירי הצריכה הפרטית), מה שכנראה דירבן את הרכישות הרבות.
הגורם השני בתרומתו לגידול בתוצר, הוא היצוא. היצוא התכווץ בשנת 2020 בשיעור של 1.9% בלבד. וזינק השנה ב-13.6%. ותרם 30% לצמיחת התוצר בשנת 2021. שנת 2021 תיזכר בתור השנה בה יצוא השירותים עקף באופן סופי את יצוא הסחורות. יצוא השירותים היווה 52% מכלל היצוא בשנת 2021. ביצוא השירותים יש זינוק של 17.2% אחוז (זאת על אף שיש ירידה של 28% ביצוא שירותי תיירות). יצוא הסחורות עלה ב-9.9%.
בנוגע להשקעות, ההשקעות בישראל גדלו בשיעור של 10.5% בשנה האחרונה. מדובר בשיעור גבוה בהשוואה ל-OECD (5.3%) אך נמוך ממדינות כמו צרפת ואיטליה. מרבית ההשקעות הם למעשה רכישה של מכוניות חדשות (או בניסוח של הלמ"ס, השקעה בכלי תחבורה יבשתיים). ישנו גידול משמעותי בבניה למגורים (13.9) שבא אחרי התכווצות של 8.7% בשנת 2020. הגידול במכונות וציוד עומד על 13.4%. כאן חשוב להזכיר כי רמת ההשקעות בישראל נחשבת נמוכה על פי מחקרים כלכליים רבים, ובנק ישראל וכלכלנים אחרים קוראים מזה זמן רב להגדלת ההשקעה בישראל.
מלבד התוצר המקומי, ישנו מדד חשוב שמנכה את הממשלה ואת שירותי הדיור ומתמקד בתוצר העסקי. שם הצמיחה בישראל אף גבוהה יותר, ועומדת על 9.5%. סך התוצר העסקי בישראל הגיע ל-1,165 מיליארד ₪ בשנת 2021. הצמיחה הגדולה היא בענף המכונה 'שירותי תחבורה, אחסנה, ודואר' (15.2%), לאחריו ענפי החינוך הבריאות והרווחה (13.7%), ואחריהם, שירותים פיננסים ונדלן (12.6%). ענפי המידע והתקשורת גדלו ב-7%. ואילו ענף החקלאות, ייעוד ודיג התכווץ ב-10.2%.
מספר שעות העבודה בשנת 2021 עלה ל-140.5 מיליון שעות שבועיות, מדובר בחזרה מסוימת לשגרה לעומת 2020 שבה היו רק 130 מיליון שעות עבודה שבועיות. אך עדיין מספר נמוך משעות העבודה שהציע המשק הישראלי בשנים 2019 ו-2018.
