ניתוחחברת S&P הותירה את דירוג ישראל על כנו - למרות החשש שחגיגת ההכנסות ממסים תסתיים
ניתוח
חברת S&P הותירה את דירוג ישראל על כנו - למרות החשש שחגיגת ההכנסות ממסים תסתיים
דירוג האשראי של ישראל נותר ברמה AA-, למרות אי הוודאות הפוליטית והתסיסה הביטחונית. החברה ציינה שאי היציבות במערכת הפוליטית לא פוגעת בצמיחה במדינה ואת איתנותו של בנק ישראל, אולם צופה גירעון של 3% ב-2022, מה שמלמד שלדעתה ההכנסות הגבוהות ממסים ייעצרו
חברת דירוג האשראי S&P מעלות הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה AA-, זאת למרות אי היציבות הפוליטית והתסיסה הבטחונית.
חברת הדירוג צופה כי כלכלת ישראל תסיים את 2022 בצמיחת תוצר של 5.5% (צמיחת תוצר לנפש של 3.4%), באינפלציה של 3.8% (גבוה ב-0.2% מתחזית בנק ישראל האחרונה), ובגירעון ממשלתי של 3%.
להערכתה, יחס חוב התוצר של ישראל יגיע ל-58% בשנת 2026. עם זאת, הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל היא 3.5% לשנה, המשקפים צמיחה לנפש של 1.5% בשנה.
ההחלטה של חברת הדירוג להשאיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו אינה מפתיעה במיוחד, נתוני המאקרו של כלכלת ישראל טובים מאוד בהשוואה בינלאומית, והיה ברור שבקביעת הדירוג, נתוני המאקרו יגברו על ההיבטים הפוליטיים והביטחוניים. עם זאת, כדאי לשים לב לכמה תובנות מעניינות שמעלים כותבי הדו"ח.
1. תנודתיות פוליטית לא פוגעת בצמיחה של כלכלת ישראל – כמו מרבית הפרשנים הפוליטיים, גם חברת הדירוג פסימית למדי לגבי יכולת השרידות של הממשלה, והם מצהירים כי בעקבות התפטרותה של סילמן "ישנה עליה בסבירות לקיום של בחירות כלליות שלא במועד, ויהיה קושי להעביר את תקציב 2023". אך אם בעבר, חברות הדירוג העמידו פני 'מודאגים' מחוסר היציבות הפוליטית, הרי שאחרי הכאוס הפוליטי של השנים האחרונות שלא מנע את המשך שגשוגה של כלכלת ישראל, הנימה של חברות הדירוג משתנה ובדו"ח נכתב כי: "אנחנו לא מצפים שחוסר היציבות יביא להשלכות כלכליות או מדיניות מיידיות, אנחנו מציינים כי היסטורית, הצמיחה בישראל נותרה חזקה גם בתקופות של תנודתיות פוליטית מוגברת".
2. בעיות הביטחון של ישראל דווקא כן מעיקות על דירוג האשראי – "ישראל היא חריגה בקרב המדינות האחרות שזוכות לדירוג האשראי הגבוה AA", מציינים בחברת 'מעלות'. אין עוד מדינה שיש בה כה הרבה סיכונים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים שמחזיקה בדירוג הזה. למעשה, המצב הביטחוני מגביל את ישראל מלשפר את דירוג האשראי שלה. כותבי הדו"ח מציינים את מבצע שומר החומות במאי אשתקד, ואת הפיגועים בחודשים האחרונים. ואומרים כי למרות שישראל חתמה על הסכמי שלום עם מספר מדינות ערביות, הרי שהמתיחות עם סוריה, ואיראן, ומדינות שכנות נוספות ממשיכות להכביד על פרופיל האשראי של ישראל.
3. שאלת המפתח: האם ההכנסות הגדולות ממסים הן חד פעמיות? - חברת הדירוג מציינת כמעט בהתלהבות את הגירעון הממשלתי שיורד בקצב מסחרר. אך מזכירה כי ההסבר העיקרי לירידת הגירעון היא העלייה בהכנסות המדינה ממסים. ו"שאלת המפתח היא האם חלק מההכנסות הן חד פעמיות?". כלכלני חברת הדירוג מציינים כי לפחות לגבי חלק מסעיפי ההכנסה, במיוחד מסי נדל"ן ומסי רווח הון, ייתכן שנראה שינוי מגמה. העובדה שתחזית החברה היא כי 2022 תסתיים בגירעון של 3%, מלמדת כי הם סבורים שחגיגת ההכנסות הגבוהות תסתיים בקרוב.
4. אינפלציה – תחזית האינפלציה של החברה היא כי ישראל תסיים את השנה 3.8% אינפלציה. זו תחזית גבוהה מהתחזית הקודמת של מעלות. וגבוהה במעט מזו של בנק ישראל (שחזה 3.6% אינפלציה באפריל). הם מציינים כי העובדה שיש לישראל מאגרי גז טבעי הנמכרים במחיר קבוע, מסייעת למתן את עליית האינפלציה. אך מזהירים כי יש חשש שבעקבות האינפלציה והעלאות הריבית של בנק ישראל, ייווצר לחץ על הממשלה להגדיל את ההוצאות שלה בכדי לרכך את ההשפעה של עליית המחירים על האזרחים. (כמו שראינו במקרה של הפחתת הבלו על הדלק, ש"ט).
5. ונקודה אחרונה, היא המחמאות לבנק ישראל – את המחמאות הבולטות ביותר בדו"ח שנוטה להיות יבשושי מקבל דווקא בנק ישראל, שמכונה על ידי כלכלני חברת הדירוג "בנק ישראל הוא מוסד אמין ביותר עם עצמאות תפעולית". בעיניה של חברת הדירוג, שבסוף מתעניינת באיתנות הפיננסית של המדינה, יתרות המט"ח העצומות של בנק ישראל שמגיעות לכ-40% תוצר הן יתרון. והם מציינים, כי יתרות המט"ח של ישראל הן פי 1.4 מסך כל החוב החיצוני של מדינת ישראל. הם מעריכים שבנק ישראל יעלה את הריבית באופן מדוד, גם בשל הרצון לשמור על הוצאות ריבית נמוכות של הממשלה.
