ממשיכה לא לקיים: הממשלה הבטיחה לעצור את הרס הדגה, אך לא מוצאת לכך תקציב
ממשיכה לא לקיים: הממשלה הבטיחה לעצור את הרס הדגה, אך לא מוצאת לכך תקציב
עם כינון הממשלה היא הכריזה בחגיגיות כי "ספינות המכמורת ההרסניות" יוצאו מהים עם התקציב, תוך פיצוי הדייגים בסכום של כ-40 מיליון שקל. כיום, כ-16 ספינות מכמורת דיג פועלות בישראל כשהן גוררות רשתות ענק על גבי הקרקעית ולוכדות מכל הבא ליד - ומשרדי הממשלה זורקים אחריות
עם כינונה של הממשלה בדצמבר האחרון, היא הכריזה בחגיגיות כי "ספינות המכמורת ההרסניות" יוצאו מן הים, תוך פיצוי הדייגים בסכום של כ-40 מיליון שקל. הממשלה אף הדגישה: "בתקציב הקרוב".
כיום, כ-16 ספינות מכמורת דיג פועלות בישראל. כשהן יוצאות אל הים הפתוח, הן גוררות רשתות ענק על גבי קרקעית הים, ולוכדות מכל הבא ליד: חיות קטנות כגדולות, צמחים ימיים וכל אשר נגרר ברשתן. הן מספקות רק אחוז מצריכת הדגים בישראל, ואילו לפי ההערכות הנזקים האקולוגיים שלהן כבדים מאוד.
משרדי הממשלה העדיפו להתעלם במסגרת התקציב מההתחייבות, וכעת הם מגלגלים ביניהם את האחריות להבטחה השאפתנית של הממשלה. "במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, היה הנושא אמור להיות מתוקצב תחת תקציב המשרד להגנת הסביבה", טוענים במשרד החקלאות, ואילו במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "הסמכות והאחריות התקציבית להוצאת המכמורתנים מהים חלה במלואה על משרד החקלאות. למשרד הגנת הסביבה אין מקור תקציבי שמטרתו פיצוי דייגים".
במשרדי הממשלה מודעים בהחלט לנזקים של מכמורות הדיג לים. במשרד להגנת הסביבה אף מסבירים כי "דיג מכמורת היא שיטת דיג לא סלקטיבית, שבה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים ולוכדת, ללא אבחנה, מינים של בעלי חיים ואורגניזמים שונים. לשיטה זו השפעה שלילית על הסביבה הימית, לרבות פגיעה במגוון מינים, הרס בתי גידול, עידוד התבססותם של מינים פולשים וסיכון תשתיות ימיות תת קרקעיות. על כן רואה המשרד חשיבות רבה באסדרת הנושא". בנוסף להריסת הדגה, פעילותן של מכמורות הדיג גם פולטת פחמן בהיקף מסיבי, שמחריף את שינויי האקלים.
בזמן שהרשויות לא מצליחות להגיע להסכמה ביניהן ולקדם את הוצאת המכמורות מן הים, פעילות מכמורות הדיג נמשכת לא רק באופן שגרתי, אלא גם בתקופות ובמקומות בהם פעילותן אסורה. בשנת 2016 הוטלו בישראל הגבלות על דיג מכמורת מתוך מחויבות לאומית לשיקום משאב הדגה. בין היתר, צומצמו מספר כלי השיט הפועלים בשיטה של דיג מכמורת, ושטחי הדיג הוגבלו כך שנאסרה פעילות זו באזורי בתי גידול רגישים, והותרה רק בעומק הים, מעל לעומק של 30 מטרים.
כמו כן, מדי שנה פעילות זו נאסרת בזמן תקופת הרבייה, למשך חודשיים או יותר במשך הקיץ, כדי למנוע פגיעה בדגים הצעירים, בערכי טבע מוגנים, ולשם התאוששות משאב הדגה, אלא שרק במאי האחרון תפסה יחידת הפיקוח הימית ברשות הטבע והגנים ספינת מכמורת בסמוך לאשקלון תוך שהיא מבצעת דייג בעומק רדוד מהמותר, באזור אסור לדיג ובתקופת רבייה. פקחי רשות הטבע והגנים קראו לבעל הספינה לעצור ומשזה סרב הזעיקו למקום כוח של שיטור ימי אשקלון. ספינת המכמורת המשיכה בסירובה לעצור ונעצרה רק בנמל אשדוד שם המתינו לה פקחי רשות הטבע ושוטרים.
בחברה להגנת הטבע מציינים בנוסף כי למרות הנזקים האקולוגיים הכבדים של דיג המכמורת, היא זוכה להטבה משמעותית מרשות המסים – החזר מקסימלי (69%) מעלות מס הבלו על הסולר המשמש להנעת הספינה. כלומר, המדינה לא מוצאת תקציב להפסיק את פעילותן, ואף מתמרצת אותן באמצעות הטבה כספית על הדלק. לפי עבודה כלכלית שבצעה חברת הייעוץ ״טאסק״ עבור החברה להגנת הטבע, הנזק הכלכלי של מכמורות הדיג בישראל מוערך בכ-860 מיליון שקלים בשנה.
ספינות המכמורת אף מסכנות תשתיות ימיות, דוגמת צנרות גז, כבלי תקשורת, אסדות הפקה ומתקני חקלאות ימית, שעלולות להיפגע כתוצאה מגרירת הרשת על גבי הקרקעית. בדיקת גורמי הנזק השונים לצנרת גז תת-ימית באירופה העלתה כי ספינות מכמורת הן הגורם המרכזי לפגיעה בתשתית זו (44% מהמקרים). בתגובה לשאילתה שהפנה ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) למשרד להגנת הסביבה בנושא, ציין המשרד כי "הים התיכון חווה פיתוח מואץ, עם תשתיות אשר אסור לדיג המכמורת לפעול בשטחן דוגמת צנרות גז ואסדות הפקה. יחד עם שטחי האש ושמורות הטבע המתוכננות, השטח הפנוי לדיג מכמורת יצטמצם משמעותית, ייתכן שעד כדי חוסר כדאיות כלכלית. תרומת שיטת הדיג מהווה רק כ-1% מצריכת הדגים בישראל, ולעומת זאת היקף השפעתה הסביבתי דרמטי".
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אומר כי "זו שיטת הדיג ההרסנית ביותר בכדור הארץ. בישראל אין מקום יותר לשיטת הדיג ההרסנית הזו ויש להוציא אותה לאלתר מהים באמצעות פיצוי לדייגים. אחרת, משרד החקלאות נותן המשך רישיון להרוג את הים שלנו".
