סגור
מפעל נשר מלט רמלה
יצור מלט במפעל נשר. המחיר מזנק על אף שהמונופול של החברה נשבר (צילום: דנה קופל)

רעש האדמה בטורקיה צפוי להזניק את מחירי המלט וחומרי הבנייה בישראל

המצב בטורקיה מצטרף למלחמה באוקראינה ולהיחלשות השקל, שמשמפיעים על מחירי המלט. המחיר עלול לחצות את רף ה־400 שקל לטונה

רעידות האדמה שפקדו את טורקיה בחודש האחרון וגבו חיים של רבבות והותירו הרס רב, בשילוב עם מגמת ההיחלשות של השקל, בעקבות קידום ההפיכה המשטרית, יובילו להתייקרות של כ־15%–20% במחירי המלט וחומרי הבניין, כך מעריכים בשוק המלט. בעקבות ההתייקרות הצפויה, מחיר של טונה מלט עשוי להגיע כבר בשבועות הקרובים לכ־400 שקל.
ההתייקרות צפויה על רקע עליית מחירי המכירה של המלט בכל העולם ובפרט בטורקיה. עוד לפני רעידות האדמה באזור, בשוק המלט העולמי העריכו כי 2023 תתאפיין בעליית מחירים של המלט וזאת על רקע העלייה במחירי האנרגיה עם הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
רעידות האדמה בטורקיה סיבכו עוד יותר את התחזיות, ובענף המלט מעריכים כי יתממשו כבר בתקופה הקרובה. ההרס שהותירו רעידות האדמה ניכר בעיקר בדרום המדינה, ובאזור שנחשב שוקק בפעילות תעשייתית שכוללת מפעלים לייצור מלט, חומרי בנייה וברזל שחלקם מספקים תוצרת המשמשת את המשק הישראלי.
נוסף על ההרס, חלק ניכר מפעילות הייצור באזור זה שותק, וכך גם חלק ניכר מפעילות נמלי הים באיסקנדרון ובמרסין. במקרים אחרים, מפעלים מתקשים לשנע סחורות שכן חלק ניכר ממשאיות התובלה שלהם גויסו למשימות הקשורות למאמצי הפינוי והשיקום באזורי האסון.
רוב יבוא המלט וחומרי הבנייה מטורקיה לישראל נעשה מנמלי איסקנדרון ומרסין ומשך ההפלגה מהם לישראל הוא כ־30 שעות. החלטת הרשויות בטורקיה למקד אותם במענה לצרכים הלאומיים, רוב הייבוא מהמדינה צפוי להיעשות בחודשים הקרובים מהנמלים המרוחקים יותר באיזמיר, אנטליה ואיסטנבול ובאופן שצפוי להאריך משמעותית את משך ההפלגה לישראל לכשלושה ימים.
כיום מחיר של טונה מלט בישראל עומד על כ־350 שקל ובענף מעריכים כי בשבועות הקרובים יזנק בכ־40–50 שקל לטונה, באופן שישקף חלק מהתייקרות המלט בשערי המפעלים בטורקיה, היחלשות השקל מול המטבעות והתייקרות של כ־5 דולר במחיר השינוע של המלט לישראל.
בענף מעריכים כי המשך מגמת הפיחות של השקל אל מול המטבעות בשילוב עם עליה שצפויה במחיר המלט ועליית מחירי השינוע שלו יובילו לשיא במחירי המלט בישראל, שיחצו לראשונה את הרף של 400 שקל לטונה. מדובר במחיר שגבוה ממחיר המלט בישראל טרם תחילת הייבוא של המשאב מטורקיה לפני יותר מ־6 שנים, ובזמן שנשר עדיין היתה במעמד של מונופול מוכרז בענף.
על בסיס ההצהרות של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן המבטאות שאיפה לשקם את ההרס בארצו בתוך כשנה וחצי, בישראל מעריכים כי בתקופה זו רוב הפעילות התעשייתית בדרום המדינה, בייחוד של מפעלי המלט וחומרי הבנייה, תרותק לטובת תמיכה במאמצי השיקום: "הגיוני שהטורקים מחילים על עצמם בימים האלה את הכלל של 'עניי עירך קודמים'", אמר ל"כלכליסט" גורם בענף המלט: "המשמעות של המצב המתהווה היא שייבוא המלט יעשה ממפעלים שנמצאים בצפון המדינה ולחופי הים השחור וזה בפירוש יוביל לעליית מחירים ולקשיים ניכרים באספקה".
עליית מחירי המלט הצפויה תשפיע בהכרח גם על מחירי חומרי הבנייה ומחירי הבטונה. לדברי הגורם "ניכר שענף הבנייה נכנס לתקופה קשה, עם אינדיקציות להאטה בהתחלות בנייה ואי־ודאות כללי שפוקד את המשק. גם תעשיות אחרות יאלצו להתמודד בקרוב עם ההשלכות של רעידות האדמה בטורקיה וזאת בשל צמצום בהיצע של לוחות ומוצרי גבס, צמר סלעים וצמר זכוכית".
במהלך השנים האחרונות המשק הישראלי הרחיב משמעותית את חשיפתו למלט וחומרי בנייה שמיובאים מטורקיה. מגמה זו החלה בעקבות מהלכים של חברות ישראליות ליבוא של מלט טורקי, שנמכר בארץ במחירים נמוכים ממחיר המלט שמייצרת נשר. את המגמה הובילה סימנט שבבעלות מספנות ישראל המייבאת כ־1.5 מיליון טונות מלט מטורקיה בשנה ואחריה החלו לייבא גם חברות נוספות, בהן שפיר.
על רקע התרחבות הייבוא מטורקיה חלקה של נשר שהייתה במשך עשרות שנים מונופול מוחלט בשוק המלט ירד מכ־90% לכ־40% וב־2020 רשות התחרות ביטלה את ההכרזה עליה כמונופול.
התחרות בין יבואניות המלט לבין נשר החלה בזמן של סביבת מחירים גבוהה בשוק המלט, אז מחיר של טונה מלט עמד על כ־380 שקל. הייבוא הנרחב והזול הוריד את מחירי המלט לרמה של כ־300 שקל לטונה אך הוא טיפס במהלך השנה האחרונה בהדרגה לכ־350 שקל בעיקר בשל הקשיים בשרשראות האספקה בעקבות הקורונה ולאחר מכן בשל האמרת מחירי האנרגיה – שבאה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
בתוך כך, ובלי קשר לרעידות האדמה בטורקיה ולהתייקרויות שצפויות בעקבותיהן, משרד האנרגיה והתשתיות התריע בימים האחרונים על מחסור משמעותי שצפוי בחומרי גלם לבנייה עד 2040. התחזית החדשה של המשרד מחמירה משמעותית את התחזית הקודמת שלו בנושא מ־2017, והיא צופה מחסור חריף בחומרי חציבה וכרייה אל מול הביקושים וצורכי המשק הצפויים. במשרד האנרגיה ממליצים על הירתמות ממשלתית לקידום אתרי כרייה וחציבה חדשים.