מירי רגב הפקירה את המילואימניקים בדרך לחזית הצפון
מירי רגב הפקירה את המילואימניקים בדרך לחזית הצפון
הגיוס הנרחב של ארבע חטיבות מילואים בצו 8 בערב ראש השנה לצורך תגבור המערכה בצפון, לא לווה בהיערכות מתאימה במשרד התחבורה. במהלך ארבעת ימי החג והשבת התחבורה הציבורית לא פעלה והמילואימניקים שהתקשו להגיע ליחידותיהם נעזרו ביוזמות אזרחיות. במקום למצוא פתרונות שרי הממשלה עסקו בהטחת האשמות הדדיות
במשך ארבעה ימים רצופים לא פעלו שירותי תחבורה ציבורית בישראל. השבתת התחבורה לא נבעה מכך שהמערך קרס מפאת עומס, מחסור בנהגים או בגלל מתקפת סייבר איראנית — אלא מפני שערב ראש השנה נפל על יום רביעי, החג התחבר לשבת ובכך נוצר מעין סוף שבוע ארוך ונטול שירותים ממשלתיים ובהם תחבורה ציבורית.
בימים כתיקונם המצב הזה היה מעורר תרעומת אצל אותם אזרחים שכועסים על היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת, ועל כך שנמנעת מהם הזכות הבסיסית לבקר את המשפחה שלהם, לנסוע לים, לבית החולים או במקרים מסוימים גם לעבוד. אך בשנה האחרונה נוסף למשוואה הזו היבט נוסף — המלחמה.
כך נוצר מצב שבערב ראש השנה גויסו 4 חטיבות מילואים בכדי לתגבר את הכוחות שהחלו בתמרון הקרקעי בדרום לבנון. אך לאלפי האנשים שזומנו לא היתה תחבורה ציבורית זמינה שתאפשר להם להגיע לנקודות הכינוס השונות. מי שיכול עלה לצפון עם הרכב הפרטי, לעתים במחיר של השבתת הרכב לכלל המשפחה לזמן לא ידוע. אחרים החלו לפרסם בקשות לטרמפים ברשתות החברתיות, ויוזמות אזרחיות עצמאיות החלו לצוץ במהירות. בין אם מדובר באנשים פרטיים שהתנדבו להסיע מילואימניקים ובין אם מדובר בהתארגנויות גדולות יותר כמו של אחים לנשק שיזמו והקימו מערך היסעים יחד עם עיריית תל אביב על בסיס יוזמת "נעים בסופ"ש".
משרד התחבורה מבטיח ולא מקיים
מי שלא נקט ביוזמה להסיע את המילואימניקים לחזית ולהפעיל את שירותי התחבורה הציבורית בשבת הוא משרד התחבורה, וזאת למרות לקחי העבר הקרוב. עוד בשבת של אסון ה־7 באוקטובר נולד הצורך הדחוף בתחבורה ציבורית שתשנע חיילים ומילואימניקים לעוטף עזה, לנקודות הכינוס ולבסיסים. בכמה שבועות חריגים אכן הופעלה תחבורה ציבורית בשבת כולל נסיעות של רכבת ישראל. אך תוך זמן קצר השירותים הללו הופסקו על ידי שרת התחבורה מירי רגב, ככל הנראה על רקע לחצי המפלגות החרדיות שהיו חרדות לסטטוס קוו יותר מאשר ליכולת של כוחותינו להגיע לחזית או לצאת לריענון קצר בבית.
בשנה שחלפה מאז ה־7 באוקטובר קיים משרד התחבורה בראשות שרת התחבורה מירי רגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן מספר רב של דיוני חירום והערכות מצב שמטרתן היתה להיערך למציאות מלחמתית בה המשרד ייאלץ לתפקד בחירום, ולתת בין השאר מענה לכוחות הלוחמים. לפני פחות משבוע, ב־1 לאוקטובר, התקיים מפגש הערכת מצב של חברות התשתית, הרכבות התעופה והנמלים יחד עם בן זקן וסגן השר במשרד התחבורה אורי מקלב (יהדות התורה). במהלך המפגש הכריז בן זקן כי "כל עוד לא קיבלתם הנחיה מגורם ביטחוני לעצור שירות, אני מבקש מכם פעילות מלאה. השרה דורשת רציפות תפקודית וזו המשימה שלנו". באופן אירוני למחרת החלה השבתת הפעילות לרגל ראש השנה למשך ארבעה ימים. ההתבטאות של בן זקן מהשבוע שעבר לא היתה יחידה. במהלך השנה האחרונה הוא הכריז כי יוקם חמ"ל צפוני, יתורגל מענה לאתגרים בתרחיש רב זירתי, תודגש חשיבות שימור את הרציפות התפקודית ומתן מענה לציבור האזרחים גם בעיתות חירום, ועוד סיסמאות מפוצצות שברגע האמת לא יושמו.
אגב, משרד התחבורה הכריז כי הוא ערוך להפעלת תחבורה ציבורית בשבתות וחגים, ולטענתם צוותי כוננות של נהגי אוטובוס ונהגי קטר מוכנים בכל רגע להוראה שתגיע. מגוחך שבמשרד התחבורה מנפנפים באותה כוננות כהוכחה לכך שהם פועלים כראוי, ולא מבינים כי העובדה שיש יכולת אבל אין רצון היא תעודת עניות נוספת למשרד ששכח שמטרתו היא לתת שירות לציבור ולא לרצות את המפלגות החרדיות.
ממשלת ישראל נגד ממשלת ישראל
ברגע שהחלו לצוף עוד ועוד תלונות של מילואימניקים שלא מצליחים להגיע לבסיסים הבינו בלשכת שרת התחבורה רגב כי הם ניצבים בפני בעיה אמיתית. לא, לא הבעיה שהחיילים לא יכולים להגיע לחזית, אלא הבעיה התקשורתית והתדמיתית שמאז ומעולם הטרידה את רגב יותר מאשר בעיות התחבורה. מהר מאוד מצאו במשרד התחבורה את האשם האמיתי — צה"ל ומשרד הביטחון, שלא דרשו להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. כמו כן, בלשכת שרת התחבורה גם טענו כי אין זה מתפקידם לדאוג להסעת חיילים וכי מדובר בתפקיד של משרד הביטחון וצה"ל.
נציין כי מערך ההיסעים של משרד הביטחון לעולם לא יוכל להוות תחליף לרשת התחבורה הציבורית. שירותי ההיסעים פועלים ממרכזי אוכלוסייה ולחיילים רבים אין דרך להגיע לנקודות האיסוף בהיעדר תחבורה ציבורית. בנוסף שירות היסעים אינו נותן מענה למילואימניקים שצריכים לעבור דרך כמה נקודות שונות או להגיע ביום איחור.
בשלב מסוים הבינו במשרד הביטחון כי בלשכת רגב מבקשים לעשות עליהם ספין וענו בתקיפות כי "הפעלת תחבורה ציבורית בשבת וטיסות לישראלים הינה בסמכות משרד התחבורה". ההתכתשות המשיכה כשדובר צה"ל עקץ את משרד התחבורה וציין שהצבא נותן מענה ל"כאוס התחבורה הציבורית" באמצעות מערך ההיסעים. מנגד דובר הליכוד גיא לוי (שמשמש לעיתים גם כדוברו של ראש הממשלה), הצטרף כשגונן על משרד התחבורה ותקף את משרד הביטחון וצה"ל.
מיותר לציין כי קרב הגרסאות הפנימי בממשלה לא עושה שירות טוב לאף אחד מהצדדים. ייתכן שמשבר הסעות החיילים הוא אירוע פתיר שהחברה האזרחית יכולה למצוא לו תחליפים גם במקרה שבו הממשלה (שוב) לא מתפקדת. אך כל התגייסות אזרחית לא יכולה לתקן את המצב הלא־תקין בו משרדי ממשלה מתכתשים זה בזה במקום להיות מתואמים ולספק פתרונות לציבור. או הצורך להתמודד עם מצב שמי שמשמש כדובר הרשמי של מפלגת השלטון וראש הממשלה בוחר לתקוף את צה"ל ומשרד הביטחון בזמן מלחמה.
