בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד הגדלת תקציב הישיבות
בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד הגדלת תקציב הישיבות
הצו מורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו התוספות, ומדוע לא תמנע הממשלה בעתיד מתוספות דומות; זאת בעקבות עתירת התאחדות הסטודנטים נגד הגדלת תקציב הישיבות בחצי מיליארד שקלים לשנה בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, ונגד אי מתן תוספות דומות למוסדות להשכלה גבוהה
עוד עתירה לבג"ץ מעמידה בספק את תוספות התקציב שקיבלו החרדים בממשלה הנוכחית. שופטי בג"צ בראשות הנשיא יצחק עמית הוציאו צו על-תנאי המורה לממשלה להסביר מדוע לא יבוטלו תוספות התקציב בסך חצי מיליארד שקלים שניתנו למוסדות תורניים (תקציב הישיבות), במסגרת חוקי התקציב לשנים 2024-2023, ומדוע לא יימנעו מהענקת התוספות מעתה ואילך.
במאי 2023 אישרה הקואליציה את תקציב 2023-2024 עם סכומי עתק לכספים הקואליציוניים. בין היתר הוחלט להגדיל את תקציב הישיבות מ-1.2 מיליארד שקלים לשנה ל-1.7 מיליארד ש' ב-2023 ו-2 מיליארד ש' ב-2024.
כשתוקן תקציב 2024 בשל המלחמה, התוספות לא בוטלו ו"הוויתור" החרדי היה הסכמה לוותר על ההגדלה מ-1.7 מיליארד ש' לשני מיליארד ש'. ביוני הוציא בג"ץ בעתירות לגיוס בחורי הישיבות, צו שאסר על מימון תלמידי ישיבות משתמטים והדבר מנע חלוקה של כ-300 מיליון שקלים מתוך סכום זה.
התאחדות הסטודנטים הארצית עתרה במאי 2023 לבג"ץ נגד הגדלת הכספים הקואליציוניים למוסדות תורניים, ואי מתן תוספות דומות למוסדות להשכלה גבוהה. היא טענה ל"פגיעה בלתי מידתית בעיקרון השוויון ופגיעה אנושה בציבור הסטודנטים".
על כן בג"ץ הוציא היום (א') צו על תנאי המורה למדינה להשיב תוך 60 יום מדוע לא יבוטלו התוספות ומדוע לא תמנע מתוספות דומות בתקציב 2025.
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכות הדין מירב בר-זיק ומיכל גלר ממשרד תל צור ושות', נכתב כי "הגדלת התקציבים למוסדות תורניים פוגעת אנושות בציבור הסטודנטים, אינה שוויונית, יוצרת אפליה בוטה לטובת ציבור מסוים ומהווה ניסיון לעקוף הוראות חוק מפורשות. מהלך זה יעמיק את הפער ואי השוויון בין התקציבים המוענקים ללומדים במוסדות תורה לבין התקציבים המיועדים לסטודנטים וסטודנטיות במוסדות להשכלה גבוהה".
בנוסף, לטענת העותרים, "מדובר במקרה חריג המצדיק ביטול חקיקה ראשית בשל פגמים מהותיים בהליך החקיקה היורדים לשורשו של הליך. אין כל הסבר מדוע הוחלט על הגדלת התקציב. לא התקבלה חוות דעת ממשרד האוצר ומשרד החינוך. התוספות אושרו מתוך שיקולים פוליטיים זרים, העברת חוקי התקציב בכנסת במחטף נועדה למנוע את בחינת הנושא באופן מעמיק כנדרש. בנסיבות המתוארות נוכח הפגמים החמורים בתהליך החקיקה יש לבטל את התוספות התקציביות".
המדינה השיבה לבג"ץ כי הכספים שניתנים למוסדות הלימוד התורניים "אינם 'כספים ייחודיים' אלא כאלה המוענקים בהתאם לשיקול הדעת הרחב של המדינה". היא אף הסבירה כי מדובר במדיניות מנהלית שבית המשפט אינו מתערב בה. מבחינה זו הוצאת הצו היא כישלון חרוץ למדינה שלא הצליחה לדחות על הסף עתירה נגד מדיניות רבת שנים".
התאחדות הסטודנטים הארצית מסרה: "הציבור הסטודנטיאלי שמשרת בצבא, עושה מילואים, רוכש השכלה, משתלב בשוק העבודה ומשלם מיסים הוא בתחתית סדר העדיפויות של המדינה. התקציבים שהממשלה מעבירה בשנים האחרונות מעמיקים באופן קיצוני את האבסורד ומקבעים את המצב של מי שתורם נשאר ויישאר מאחור. לא ניתן לממשלת ישראל להמשיך ולהפקיר אותנו".
