פרשנותההתרסקות במבחנים במתמטיקה ומדעים מסכנת את עתיד ההייטק
פרשנות
ההתרסקות במבחנים במתמטיקה ומדעים מסכנת את עתיד ההייטק
שר החינוך יואב קיש לא הפסיק היום לספק תירוצים – מהקורונה ועד למלחמה – להידרדרות של תלמידי ישראל במבחני TIMSS במתמטיקה ומדעים. אבל כשהוא מפנה את התקציבים לחינוך החרדי, התוצאות לא ישתפרו גם בשנים הבאות
הנה עוד סיבה מצוינת לכך שסוכנויות הדירוג יהיו חשדניות כלפי העתיד הכלכלי של ישראל. אומת הסטארט־אפ, פלא ההייטק של העולם, מתרסקת במבחני TIMSS העולמיים במתמטיקה ומדעים (שנערכו במאי 2023) ויורדת מהצמרת העולמית אל הממוצע והבינוניות. ישראל צנחה ממקום 9 במתמטיקה ב־2019 למקום 23 השנה. מקדימות אותה בטבלה מלטה, רומניה, קפריסין, ואיחוד האמירויות. במדעים ירדה ישראל מהמקום ה־16 למקום ה־25.
הנתונים האלה מסכנים את עתיד הייטק הישראלי. 12% מהמועסקים במשק עובדים בהייטק והשאיפה היא לעלות ל־17%. "הפוטנציאל הם התלמידים המצטיינים בתחומי המתמטיקה והמדעים", אומר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לעידוד לימוד המתמטיקה. אלא שישראל התדרדרה מ־14% מצטיינים (דוברי עברית) במדעים במבחנים ב־2019 ל־8% בלבד ב־2023 ומ־19% מצטיינים במתמטיקה ב־2019 ל־11% בלבד ב־2023. אצל הערבים שיעור המצטיינים הוא בין 1% ל־2% בלבד.
המצגת שהכין משרד החינוך בנושא הכישלון במבחני TIMSS עסקה הרבה בתירוצים ומעט יחסית בממצאים הקשים. "המבחנים משקפים ארבע שנים של חוסר יציבות – הקורונה, בחירות חוזרות ונשנות", תירץ היום שר החינוך יואב קיש. "ישראל היתה בצד השמרני של בתי ספר שסגרו את בתי הספר בקורונה". אלא שישראל נפלה ב־32 נקודות לעומת ירידה ממוצעת של 11־12 נקודות.
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) קבעה כי "מגמת הירידה שנצפתה בישראל חריגה בהשוואה למדינות אחרות, ולכן קשה לייחס אותה להשפעות המגפה בלבד".
במשרד החינוך היו עסוקים ביממה האחרונה בשאלה איך מרחיקים את האחריות מקיש. בדרך כלל, העיתונאים מקבלים דו"ח מורכב ומסובך כזה כמה ימים או לפחות שעות לפני מועד הפרסום. אלא שבניגוד למקובל הדו"ח נמסר לעיתונאים פחות משעתיים לפני מועד הפרסום כאשר חלק גדול מהזמן הזה הוקדש למסיבת עיתונאים. היה ברור שבלשכת השר רוצים שהעיתונאים לא יספיקו לקרוא ולנתח את הנתונים המדאיגים אלא רק לצטט את השר. כל הניסיונות לקבל את החומר מוקדם יותר נדחו.
מאמץ ההסתרה הזה לא לגמרי מובן לאור העובדה שקיש לא באמת אחראי לכישלון, אבל כן אחראי לניסיון הטיוח. המבחן נערך במאי 2023 זמן קצר אחרי שהוא נכנס לתפקיד.
לעומת זאת, קיש ללא ספק יהיה אחראי לכישלון הנוסף הצפוי במבחנים הבאים שייערכו ב־2027, למשל בכך שהסכים שכמעט כל תוספות התקציב שיוזרמו למשרד שלו ילכו למערכת החינוך החרדית. אבל ב־2027 בטח יתרצו את הכישלון במלחמה המתמשכת (שמי יודע אם תיגמר עד אז).
מחסור במורים למדעים
כאמור, משרד החינוך לא הפסיק היום לספק תירוצים, אבל להורביץ יש הסבר פשוט הרבה יותר: כמו במבחני PISA של ה־OECD, גם מבחני TIMSS של הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך (IEA) מתאימים עצמם לעידן הבינה המלאכותית ועוברים משאלות ידע לשאלות של חשיבה ויישום בחיים.
"85% מהשאלות ב־TIMSS כעת הן יישום של בעיות מורכבות בתנאים של חיים אמיתיים בזה אנחנו לא טובים", אומר הורביץ.
לדבריו, במשרד החינוך תמיד אהבו להתייחס למבחני TIMSS ולא ל־PISA, מפני שהם דרשו פחות יצירתיות. אבל במבחן ב־2023 גם TIMSS עבר לשאלות חשיבה. "הילדים שלנו לא נכשלו. הם פשוט לא למדו את הדברים האלה ולא רכשו את המיומנויות הדרושות. זה כמו שתשים אותי לנגן כינור בפילהרמונית".
הורביץ מסביר שכל הניסיונות לשכנע את משרד החינוך לעבור ללימודי חשיבה יצירתית במתמטיקה ומדעים נכשלו עד היום. "התלמידים בישראל יודעים להשיב לשאלה שבה הם צריכים להפעיל נוסחה, אבל כשהם מקבלים תיאור של בעיה מהחיים וצריכים להחליט באיזו מתמטיקה להשתמש ובאיזה נתונים, הם מתקשים", הוא אומר. כלומר, התלמידים יודעים להשתמש בנוסחאות אבל לא יודעים להתאים את הנוסחה הנכונה לבעיה שניצבת בפניהם.
משבר החינוך במתמטיקה ומדעים הוא חלק מהכשל של ישראל בהקניית מיומנויות המאה ה־21 שכוללות נושאים כמו יצירתיות, יישום, הצגת המידע ועוד. במשרד החינוך אמרו היום שתוכניות לימודים חדשות במתמטיקה יצאו לדרך וכל ספרי הלימוד מוחלפים. קשה לתלות בכך תקוות.
"יותר חשוב ללמד לחשוב, להיות יצירתי וסקרן מלמד ידע. המבחן דורש אוריינות קריאה וכתיבה ברמות מאוד גבוהות: אוריינות הכתיבה והקריאה בישראל בבעיה קשה וגם זה מקרין על המבחנים במתמטיקה ומדעים", אומרת פרופ' מיכל ציון, חוקרת הוראת המדעים מהפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר־אילן.
לדבריה, יש משבר חמור בתחום הוראת המדעים: אין מורים. "בגלל המחסור, מנהלים מעמיסים על המורים יותר ממשרה, הם נשחקים ובורחים מהמערכת וקל להם למצוא עבודה בהייטק".
קריאת השכמה לממשלה
מנכ"ל ארגון מנהלי בתי הספר מנהיגים גיל מושקוביץ אומר כי 60% מהמנהלים ציינו את המחסור במורים איכותיים במערכת כאחד מארבעת האתגרים המשמעותיים ביותר עמם הם מתמודדים. 55% לא הצליחו לגייס את מלוא צוותי ההוראה, בעיקר מורים לאנגלית, מדעים ומתמטיקה. "נתוני ה־TIMSS העגומים אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה של היעדר קבלת ההחלטות הנכונות", אמר.
יש גם הסברים נוספים. לדברי ד"ר רועי יוזביץ', ראש המעבדה לבינה מלאכותית באוניברסיטת אריאל, "הצטיינות במדעים אינה זוכה להכרה מספקת גם ברמה הלאומית". בעיה מיוחדת הוא רואה בציבור הדתי לאומי שבו לדבריו, "הצטיינות מדעית זוכה לפחות חשיבות לעומת ערכים אחרים, כמו תרומה לקהילה או חינוך לערכים דתיים".
פורום הייטק למען ישראל הזהיר היום שההזנחה התקציבית של החינוך הממלכתי והקיצוצים הנוספים הצפויים מאיימים על עתיד ההון האנושי בישראל, שהוא הבסיס להצלחת ההייטק והמשק כולו. "זו קריאת השכמה לממשלת ישראל להתעשת ולהפסיק את הפוליטיזציה של הקצאת המשאבים", אמרו שם. הבעיה היא שהקריאות האלה נופלות על אוזניים ערלות.
