מונופול חדש בחסות המלחמה? נתח השוק של אל על המריא לאחר בריחת שאר החברות
מונופול חדש בחסות המלחמה? נתח השוק של אל על המריא לאחר בריחת שאר החברות
אל על הטיסה בנובמבר 81% מהנוסעים הבינלאומיים בנתב"ג, פי ארבעה מספטמבר. רוב החברות שאינן ישראליות הפסיקו להפעיל טיסות. בכיר בשוק: "אין מה שמונע מאל על להפוך למונופול דורסני" • אל על: "מנהלים מדיניות מחירים מוקפדת"
בעקבות הפסקת פעילותן של חברות התעופה הזרות בארץ, שיעור הנוסעים שטסו עם אל על בנובמבר האחרון זינק כמעט פי 4 והגיע ל־81%, זאת לעומת 21.1% בספטמבר האחרון. נתון זה משקף את הפיכתה של אל על לספקית הטיסות הכמעט בלעדית בשוק שהפך תוך שבועות ספורים לריכוזי במיוחד, ומציב סימן שאלה בנוגע לרמת המחירים ואיכות השירותים ככל שהמלחמה תימשך.
גם חלקן של של שתי חברות התעופה הישראליות הנוספות שממשיכות לפעול ־ ישראייר וארקיע, עלה באופן יחסי לגודלן, כאשר שיעור הנוסעים עלה בתקופה זו בישראייר מ־5.5% ל־7%, ובארקיע מ־3.8% ל־4.7%.
מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו את פעילותן בארץ, כאשר בשבוע שעבר הודיעה חברת התעופה האירית ריינאייר שהיא מאריכה בשלושה שבועות את הפסקת פעילותה, עד לתחילת פברואר. מנתוני רשות שדות התעופה לחודש נובמבר עולה שתנועת הנוסעים בטיסות הבינלאומיות בנובמבר האחרון צנחה ב־77.8% ביחס לנובמבר אשתקד, ועמדה על 382 אלף איש - כ־81% כאמור דרך אל־על, ובסך הכל כ־93% דרך שלוש חברות התעופה הישראליות, שעל אף העלייה המשמעותית בחלקן היחסי, מתמודדות גם הן עם ירידה במספר הנוסעים המוחלט.
חברות התעופה הישראליות ובמרכזן אל־על מילאו תפקיד חשוב במצב החירום הלאומי, והן המשיכו לפעול ולהוציא טיסות חירום, בין השאר להשבת חיילי מילואים מחו"ל. עם זאת, עולה השאלה כעת מה ימנע מאל־על לנצל לרעה את כח השוק החריג שנוצר, במיוחד כאשר בדצמבר וינואר צופים בשוק עלייה בביקושים, אך חברות התעופה הזרות אינן צפויות לשוב לפעול בפרק זמן זה.
בכיר בשוק התייחס לכך ואמר "אין מה שמונע מאל־על להפוך כעת למונופול דורסני", בעיקר ביעדים כגון ארה"ב שבהם היא נותרה ספק הטיסות הבלעדי.
השוואת מחירי טיסות היא פעולה מורכבת, ואין נתונים זמינים שמאפשרים לבחון האם ישנה עלייה משמעותית במחירי הטיסות ובאיזו מידה היא נובעת מירידה בתחרות. אחד הנתונים שאפשר לבחון שמצביע על רווחיות של חברה הוא RASK - הכנסה ממוצעת למושב פר ק"מ. בדו"ח הכספי של החברה שפורסם בשבוע שעבר מצוין שה־RASK ברבעון האחרון של 2023 צפוי להיות דומה לזה שברבעון המקביל ב־2022 - 9.3 סנט למושב לק"מ. נתון זה יחזק את הסברה שלפחות עד סוף השנה אל על אינה מנצלת את מעמדה בשוק.
לצד זאת, המצב הנוכחי צפוי להימשך עוד מספר חודשים ועולה השאלה האם העלייה בריכוזיות בשוק דורשת פיקוח אדוק יותר מטעם הרגולטור המרכזי - רשות התחרות, שמוסמכת לבחון הפרות של חוק התחרות ולדרוש מידע ומסמכים מחברות שנחשדות בהפרה שכזו.
מומחה בתחום דיני התחרות מסר ל"כלכליסט": "המצב הקיים מאוד חריג, ובסוף חברות מרגישות את הכח שניתן להן. האם צריך להכניס לפיקוח על מחירים? ייתכן, לא נראה לי מופרך. לא צריך בהכרח להסתער עם הנחיות חדשות, אבל זהו מצב שמצריך עירנות ומחשבה משותפת של הרגולטורים. הייתי מצפה שיגבירו את הפיקוח הרגולטורי ושיהיה שיתוף פעולה בין רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה ורשות התחרות. כשיש לך ספק אחד כמו חברת חשמל, אתה לא מחכה עד שאתה מפקח".
מאל על נמסר: "מפרוץ המלחמה אל על משקיעה משאבים רבים על מנת להשאיר את הגשר האווירי אל ישראל וממנה פתוח. אנו מנהלים, לאור המצב, מדיניות מחירים מוקפדת ומותאמת ושומרים על לוח הטיסות מלא ככל הניתן".
מרשות התחרות נמסר: "רשות התחרות בוחנת לאורך כל תקופת המלחמה את השווקים השונים על מנת להבטיח שהוראות החוק לא יופרו. ככל שיתברר שבעל מונופולין (מוכרז או לא מוכרז) ניצל את מצב המלחמה כדי להפקיע מחירים, היא תפעל לאכוף את הוראות החוק. האמור נכון וודאי גם ביחס לחברות התעופה".
