בגלל ההתחממות בגבול המזרחי: פגיעה ביבוא מירדן וממדינות המפרץ
בגלל ההתחממות בגבול המזרחי: פגיעה ביבוא מירדן וממדינות המפרץ
המלחמה בעזה פגעה גם ביחסי המסחר בין ישראל לירדן. שורה של תקריות סמוך לגבול המזרחי הביאה להקשחת הבידוק במעברי הגבול ולתורים ארוכים של משאיות שמבקשות להיכנס לישראל, ובעקבות זאת לפגיעה משמעותית בהיקף הסחר
עשרות משאיות עמוסות בסחורה עומדות בתור ארוך שנמשך קילומטרים רבים. היעד – מדינת ישראל. המחזה החריג הזה נצפה בשבועות האחרונים בסמוך לגבול עם ירדן, כאשר משאיות רבות מבקשות להכניס סחורה לישראל דרך מעברי הגבול אך מתקשות לעשות זאת עקב קשיים לוגיסטיים שנובעים בין השאר מהתחממות הגבול המזרחי של ישראל.
בין ישראל לירדן יש שלושה מעברי גבול יבשתיים: מעבר יצחק רבין הסמוך לאילת, מעבר אלנבי הסמוך ליריחו (המשמש את תושבי הרשות הפלסטינית) ומעבר נהר הירדן הסמוך לבית שאן. בשלושת המעברים הללו עוברות מדי שנה עשרות אלפי משאיות הנושאות סחורות בשווי של מיליארדי שקלים — גם לישראל וגם לרשות הפלסטינית. המעברים משמשים לא רק ליבוא סחורה מירדן אלא הם גם השער היבשתי של סחורות לישראל מאיחוד האמירויות, בחריין וסעודיה.
2 צפייה בגלריה
מנכ"לית איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין. "מעבר סחורות תקין הכרחי לייצוב מחירים"
(צילום: אביגיל פיפרינו)
במשך שנים ארוכות הגבול המזרחי של ישראל נחשב לגבול שקט יחסית מבחינה ביטחונית, אך מאז 7 באוקטובר אירע בו רצף של תקריות חריגות. ב־23 במרץ נתפסו שני מסתננים עם קלצ'ניקובים סמוך לישוב פצאל, ב־8 בספטמבר מחבל ירדני ירה לעבר עובדי מסוף הסחורות במעבר אלנבי ורצח שלושה מהם, וב־18 באוקטובר חדרו שני מחבלים מירדן לאזור נאות הכיכר ופצעו שני חיילים.
לאירועים אלו יש להוסיף מקרים בהם צה"ל והצבא הירדני מנעו פיגועים לפני התרחשותם, ומספר רב של הברחות סחורה והברחות נשק.
ההתחממות בגזרה הירדנית הובילה לתגבור כוחות משמעותי של צה"ל וחיזוק מערך התצפיתניות ומודיעין השדה בגבול עם ירדן. הגבול המזרחי מעסיק גם את מערכת הביטחון ברמה האסטרטגית, כאשר בצה"ל תופסים אותו בתור הגבול שהכי פחות ערוך להגנה מבחינת תשתיות. זה הרקע להודעות שיוצאות בחודש האחרון מכיוון צה"ל ומשרד הביטחון: בחודש שעבר אושרה הקמה של אוגדה מרחבית חדשה על גבול ירדן ובשבוע דווח כי משרד הביטחון החל בתכנון הנדסי להקמת מכשול ביטחוני בגבול עם ירדן, כאשר רק התכנון צפוי לעלות עשרות מיליוני שקלים.
בכירים במערכת הביטחון אמרו לכלכליסט כי ישנה פגיעה בתיאום בין הצבא הירדני לבין הצבא הישראלי וכי השיח בין הצבאות אינו כפי שהיה לפני 7 באוקטובר, אך ככל הנראה הדבר תלוי גזרה מפני שגורמים אחרים העוסקים בנושא טענו כי לא הרגישו שינוי בהקשר הזה.
תור משאיות של 5 ק"מ
צה"ל אינו הגוף הביטחוני הרלבנטי היחיד בכל הקשור להתחממות הגזרה המזרחית, ומי שמתווה את מדיניות האבטחה במעברי הגבול היא משטרת ישראל. מאז הפיגוע במעבר אלנבי בספטמבר היה חשש גדול מצד עובדי המסופים שפחדו להגיע לעבודה, והדבר הוביל להשבתה לסירוגין של מעברי הגבול למשך שבועות רבים. כיום כל המעברים פתוחים, אך סידורי האבטחה החדשים גוררים בידוק קפדני מבעבר והובילו למצב שבו העבודה איטית מאוד, מה שגורר תורי ענק של משאיות שמבקשות להיכנס לארץ. לכך יש להוסיף שחלק ניכר מאנשי האבטחה במסופים משרתים במילואים בתפקידי לוחמה, והמחסור בכוח אדם מקשה עוד יותר על קצב העבודה ומונע אפשרות של הארכת שעות העבודה.
דרישות האבטחה המוגברות, גם אם הן מוצדקות, הובילו לפגיעה משמעותית בהיקף הסחורות שעובר בין המדינות. מספר המשאיות המגיעות למעבר ירד בחדות וכן נוצרו לפקקי ענק בצד הירדני שעל פי דיווחים מגיעים עד ל־5 ק"מ. לפי נתוני רשות שדות התעופה, האחראית גם על מעברי הגבול היבשתיים, מספר המשאיות שעברו במעבר אלנבי ירד מ־9,196 משאיות באוגוסט ל־1,884 משאיות בנובמבר (נכון לשבוע שעבר). אף שלא אירעו אירועים חריגים במעבר נהר הירדן, גם שם כמות המשאיות פחתה מ־4,444 משאיות באוגוסט ל־2,546 בנובמבר. אחת ההערכות היא שתורי הענק שמאפיינים בתקופה האחרונה את מעבר נהר הירדן נוצרו בגלל הסטה של סחורות שבעבר עברו דרך אלנבי לשם, מה שיוצר עומס חריג. לכלכליסט נודע כי גורמים ישראליים מתקשים ליצור קשר עם גורמים ירדניים, בניגוד לעבר, וכל ניסיון לשפר את התור מהכיוון הירדני עולה בתוהו.
מסים במיליארדי שקלים
נתוני רשות המסים שהגיעו לידי כלכליסט בעזרת התנועה לחופש המידע חושפים את שווי הסחורות הנכנסות (יבוא בלבד) מדי שנה דרך מעברי הגבול עם ירדן: בין השנים 2015 ל־2024 נכנסו לישראל דרך מעבר נהר הירדן סחורות בשווי 8.2 מיליארד שקל, במעבר אלנבי 11.56 מיליארד שקל ובמעבר רבין 760 מיליון שקל, כאשר בכל שנה שווי הסחורות עולה.
צמצום מעבר הסחורות הביא גם לירידה בהכנסות ממסים. מהסחורות שנכנסו דרך מעבר אלנבי בין השנים 2015 ל־2024 נגבו מסים ישירים בגובה של כ־2.5 מיליארד שקל, מנהר הירדן כ־1.65 מיליארד שקל וממעבר רבין כ־80 מיליון שקל. בחודשים האחרונים זרם הסחורות הצטמצם, מה שצפוי להשפיע על ההכנסות ממסים. הסחורות מגוונות וכוללות כמעט כל דבר – סמארטפונים (שככל הנראה החלו את מסעם במזרח אסיה ונפרקו באחת ממדינות המפרץ), חומרי גלם לתעשייה, מוצרי טבק, רהיטים ועוד.
על אף החשיבות הכלכלית והמדינית של המסחר עם ירדן, מעבר נהר הירדן סובל מתת־השקעה ויבואנים מתלוננים על כך שהוא קטן מדי להיקף הפעילות שבו. גם תוכניות לשדרוג צירי המסחר עם ירדן, כמו הארכת מסילת הרכבת של בית שאן עד למעבר נהר הירדן, מתקדמות בקצב איטי למרות הצהרות חוזרות ונשנות של פוליטיקאים בכל הממשלות האחרונות שדיברו על חשיבות ציר הסחורות שיכול לחבר בין מדינות המפרץ לישראל.
גם בירדן ממעטים לעסוק באופן רשמי ופומבי בסחר עם ישראל והמדיניות הרשמית שם היא שמדובר בסוגייה של הסקטור הפרטי. עם זאת, באופן חריג למדי דובר משרד הפנים הירדני התייחס בשבוע שעבר לירידה בכמויות המשאיות החוצות דרך מעבר אלנבי וטען כי מספר המשאיות היומי הצטמצם ל־70 ביום כעת לעומת 350 בעבר, כמו גם לירידה בכמות המשאיות הפורקות סחורה במעבר נהר הירדן, וזאת לאחר "התקרית בצידו השני של הגשר".
"הממשלה חייבת לעשות הכל כדי להיאבק ביוקר המחיה. מעבר סחורות תקין הוא הבסיס לייצוב המחירים", אמרה מנכ"לית איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין. "על משרדי הממשלה לתכלל את שלל הבעיות בהכנסת סחורות ולייצר פתרונות".
מהמשטרה נמסר: "בשל המצב הביטחוני והאירועים במעברי הגבול, הוחלט על הידוק הבידוק הביטחוני. דבר זה עלול לגרום לעיכוב מעבר הסחורות. אנו עמלים על מציאת פתרונות בשיתוף רשות שדות התעופה".
