דעהההסתדרות הרפואית - אל תשתיקו את הרופאים
דעה
ההסתדרות הרפואית - אל תשתיקו את הרופאים
לפי ההנחיות החדשות של ההסתדרות הרפואית בישראל, חל איסור על רופאים לאבחן אדם בתקשורת או במדיה החברתית. בעוד האיסור על פגיעה בסודיות הרפואית או על אבחון אדם בפומבי מוצדק, הרי איסור חוות דעת מקצועית פוגע באחריות הרופאים כלפי הציבור
לאחרונה החליטה ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לאמץ באופן גורף את גישת האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה באשר להתנהלות רופאים/ות בתקשורת ובבמות ציבוריות אחרות. לפי ההנחיות החדשות של הר"י, חל איסור לאבחן אדם דרך אמצעי התקשורת או המדיה החברתית, ובכלל זה נכללים גם אישים פוליטיים וציבוריים. חלק אחר של ההנחיות אוסר על הרופא לפרסם "את דעתו הרפואית מקצועית בתקשורת" ו"לעשות שימוש במעמדו המקצועי לצורך קידום דעותיו הפוליטיות או החברתיות". אם הוא בוחר להביען ברבים, עליו להקפיד לא לקשור זאת לידע הרפואי המקצועי או להיותו רופא.
בעוד שברור ומוצדק האיסור על רופא לחשוף בתקשורת אבחנות אישיות הפוגעות בסודיות הרפואית של המטופל, ובוודאי האיסור לאבחן נפשית אדם בפומבי, הרי שהחלק השני בכללים פוגע באחריות הציבורית והחברתית של רופאים כלפי החברה בה הם חיים.
האתיקה הרפואית מגבילה רופאים באשר להתבטאויות פומביות של רופאים כלפי מטופלים וקהילות, כך שלא יסתרו את שליחותם הרפואית. אין מחלוקת על כך. אולם הבעת דעות מקצועיות בתקשורת, גם אם הן בנושאים חברתיים, כלכליים או פוליטיים, היא אמצעי קריטי להעביר מסרים חיוניים לציבור. אלו נושאים שלרבים מהם יש השלכות בריאותיות על כלל הציבור, ולכן דווקא מתוך הידע המקצועי שלהם לרופאים יש יכולת להתייחס להשלכות אלו, במטרה לצייד את הציבור במידע. מכאן שחובה שקולם יישמע. האיסור לפרסם עמדה מקצועית בתקשורת גודע כל יכולת לנהל דיון ציבורי מושכל ולהגיע לציבור באופן מהיר ונגיש.
האם הרופאים שקראו להכרה בעוולות ניסויים לא אתיים בבני אדם ולשינויי חקיקה בנושא היו מואשמים בעבירה על הקוד בנוסחו היום? האם הרופא היהודי-אמריקאי ד"ר יונה סאלק, שהחליט שלא לרשום פטנט על החיסון לפוליו כאמירה ברורה של מחויבות למטופלים ולא לרווח, היה מואשם באמירה פוליטית? או שמא ארגון רפואי התומך בהפלות בארצות הברית – אחד מהנושאים הכי שנויים במחלוקת פוליטית שם – היה מואשם גם הוא בפרת הכללים בנוסחם הנוכחי? אם נפליג לרגע עם השלכות ההנחיות החדשות של הר"י בישראל, קשה לדמיין מצב בו לרופאים ייאסר להתבטא בעניין הפרטת מערכת הבריאות בישראל, להביע עמדה באשר למדיניות חיסונים או אפליה בשירותי בריאות כלפי הפריפריה החברתית-גאוגרפית, בריאות אסירים המוחזקים בבתי הכלא ונושאים רבים נוספים. איסור על הקהילה הרפואית להתבטא בסוגיות אלה הוא בלתי מתקבל על הדעת.
בעיה נוספת העולה מההנחיות החדשות היא פגיעה ביכולת של מערכת הבריאות בישראל להתמודד עם תאגידים, בעיקר חברות תרופות, המבקשים להתערב בעבודתה. מערכות בריאות בעולם עומדות מול אתגרים קשים והשפעה של כוחות השוק ותאגידים בהנעת שינויים המהווים איום על עצם טבעה של המקצוענות הרפואית וערכיה. מול שינוים כאלה גובר הצורך בקולם של רופאים ורופאות בהגנה על עקרון הצדק החברתי. לשם כך על הרופאים לפעול כדי לעקור מהשורש כל אפליה בטיפול הרפואי, בין אם זו מבוססת על גזע, מין, מצב חברתי-כלכלי, מוצא אתני, דת או כל קטגוריה חברתית אחרת – כלומר להביע דעות פוליטיות וחברתיות דווקא מתוך היכרותם עם תוצאות הבריאות הקשות של אפליה והדרה.
ההסתדרות הרפואית בישראל עצמה מובילה קמפיינים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית – עניין שהוא כל כולו החלטה פוליטית הקשורה לחלוקת משאבים. אם כך נשאלת השאלה האם אימוץ כללים אלו מתבסס על ההנחה כי סוגיות של צדק חברתי אינן פוליטיות? ואם כך, מהו התחום הפוליטי שבו כן חל האיסור על הבעת הדעה? כך או כך אימוץ הקוד האתי מעלה חשש שהכוונה היא להשתיק דיונים מסוימים תוך סימונם כפוליטיים ולכן לא לגיטימיים, מה שיהפוך את הקוד הזה למנגנון פוליטי בעצמו שפועל במסווה של שיח אתי.
בעיות אלו של צדק חברתי נושקות, שלא לומר חופפות, לנושאים שנויים במחלוקת בחברה מקוטבת כשלנו. הכרעות פוליטיות הן חלק מהמשחק הדמוקרטי, ולא ניתן לקבלן ללא דיון ציבורי שקוף שבו נדרש שיישמע קולה של הקהילה הרפואית – כי לכל החלטה פוליטית יש השלכות על הבריאות. לפיכך יש לדחות את גישת האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה, ולבחור בניסוח שיאזן בין הצורך להביע עמדה עניינית ובין הצורך לשמור על סודיות רפואית ולהימנע מהתבטאויות שחותרות תחת חובת הקהילה הרפואית, ערכיה האתיים והמקצועיים ושליחותה.
הדס זיו היא סמנכ"לית תוכן ואתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם
