שילוב חרדים בשוק העבודה? רק 42% ישמחו לעבוד איתם
שילוב חרדים בשוק העבודה? רק 42% ישמחו לעבוד איתם
מחקר חדש מגלה כי רוב המעסיקים בישראל מדרגים נמוך את היכולות המקצועיות של חרדים, דבר אשר עלול להוות חסם להשתלבותם בעבודה
80% מהמעסיקים בישראל מביעים נכונות לעבוד עם חרדים - אבל רק 42% מהם סבורים כי העובדים והמנהלים בענף שלהם היו שמחים לעבוד איתם. כך עולה ממחקר שביצע מרכז אקורד באוניברסיטה העברית, שנערך על ידי ד"ר רונה שטיין, ובו השתתפו רפאל הבר, ד"ר יוסי חסון ומלקיטו אדגו אזנה.
המחקר, שנערך בקרב 1,941 מעסיקים בענפים שונים, בוצע עבור המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק (מיזם משותף של זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הג'וינט והקואליציה לתעסוקת חרדים) במטרה למפות את עמדות המעסיקים בנושא העסקת חרדים, וממצאיו צפויים להוות בסיס לתוכנית לשילובם.
מהמחקר עולה כי 22% מהמעסיקים חוששים במידה רבה כי חרדי מועסק עלול לצפות מהמעסיק לשנות או להצניע חלק מאורח חייו, ורק 24% השיבו כי אינם חוששים מכך. בהקשר זה, שיעור גבוה של מעסיקים (87%) אמרו כי הם מכבדים חרדים או סקרנים כלפיהם (75%), 84% מהם חושבים כי החרדים מתנשאים כלפי החילונים, ו־60% סבורים כי החרדים שונאים חילונים.
עוד עולה מהמחקר כי מעסיקים מעריכים כי קשרים חברתיים בעבודה ומצוינות מקצועית אינם חשובים לחרדים, ודירגו את היכולות של חרדים כנמוכות מאלה שנדרשות בענף שלהם. היכולות שבהן נרשם הפער הגדול ביותר הן יכולת עבודה עם אנשים ממגדר אחר, ואוריינות דיגיטלית. מעסיקות שהשתתפו במחקר הביעו מוכנות גבוהה לעבוד עם נשים חרדיות, ואילו לגבי עבודה עם גברים חרדים הן ביטאו מוכנות נמוכה.
החוקרים הופתעו לגלות כי החרדים קיבלו ציון נמוך גם בקטגוריות כמו יזמות, חקרנות, חשיבה ביקורתית ולמידה ועבודה עצמאית. "זה מפתיע כי אלה יכולות שמפתחים בישיבות החרדיות", אמר רפאל הבר, מעורכי המחקר. הוא הוסיף כי "אחד הכלים שנרצה לפתח הוא הכוונת המועמד להדגיש בריאיון העבודה את יכולת הלמידה העצמאית והחשיבה הביקורתית שרכש בלימוד בישיבה".
לממצאים אלה יש חשיבות יישומית, שכן במחקר נמצא, באופן לא מפתיע, כי ככל שהתפיסה כלפי היכולות המקצועיות של החרדים חיובית יותר - כך גברה המוכנות להעסיק אותם בעבודה. הקטגוריה היחידה שבה קיבלו החרדים ציון גבוה מהנדרש היא האיזון בין עבודה לבין החיים האישיים וחיי המשפחה.
"במחקר לא עסקנו בשאלה מה הסיבה לתפיסות אלה ואם הן מבוססות. אנו חותרים לכך שמועמד חרדי בריאיון עבודה ייבחן לפי יכולותיו וכישוריו", אמר הבר.
ד"ר שטיין ציינה כי "תפיסות ורגשות של מעסיקים כלפי חרדים עלולים להוות חסם להשתלבותם בעבודה. לכן, כחלק מהמהלכים לקידום תעסוקתם, חשוב לתת מענה לאתגר הזה. חרדי שהשלים לימודי ליבה ורכש השכלה אקדמית, עשה דרך שונה מזו של רוב החרדים. אבל כשהוא ינסה להתקבל לעבודה, כנראה שהמעסיק יניח לגביו הנחות שאולי נכונות רק כלפי חלק מהחרדים".
