ההטבות לערוץ 14 אושרו בקריאה שנייה ושלישית
ההטבות לערוץ 14 אושרו בקריאה שנייה ושלישית
ההצעה שעברה תפטור את הערוצים בעידן+ מתשלום דמי הפצה, כשעיקר דמי ההפצה יוטלו על תאגיד השידור הציבורי כאן. הערוצים הזעירים, בתוכם ערוץ 14, יקבלו הטבה נוספת – הם יוכלו גם לדרוש תשלום מחברות התקשורת עבור הפצת השידורים החיים שלהם, בניגוד ל-12 ו-13 החייבים לספק זאת חינם
בזמן המלחמה והחשש מהמתקפה האיראנית, העבירו בכנסת את ההקלות החדשות לערוץ 14. המליאה אישרה את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית, כשהיא התכנסה במיוחד בתקופת הפגרה במטרה לאשר את ההטבות החדשות לערוץ התומך בשלטון.
ההצעה שעברה תפטור את הערוצים בעידן+ מתשלום דמי הפצה. במקום הערוצים המסחריים, עיקר דמי ההפצה יוטלו על תאגיד השידור הציבורי כאן, כחלק מהמלחמה של שר התקשורת שלמה קרעי בתאגיד וניסיון לפגוע בו כלכלית. הערוצים הזעירים, שהבולט בהם הוא ערוץ 14, יקבלו הטבה נוספת – הם יוכלו במקביל לשידורים בעידן+ גם לדרוש תשלום מחברות התקשורת עבור הפצת השידורים החיים שלהם, בניגוד ל-12 ו-13 החייבים לספק את השידור החי בחינם.
בחודשים האחרונים התעוררה מחאה בקרב האופוזיציה בנוגע להצעת החוק, שהוגשה על ידי אריאל קלנר מהליכוד, ובתמיכה של שר התקשורת שלמה קרעי. מכיוון שזו הצעת חוק פרטית, היא נעשתה ללא עבודת מטה רחבה ובחינה של העמדות המקצועיות במשרד התקשורת. התמיכה של שלמה קרעי כשר התקשורת בהצעת חוק פרטית בתחום פעילות המשרד חריגה. ההתנגדות להצעה היא בגין ההטבות הנרחבות לערוץ המזוהה עם השלטון. ההצעה שעברה מעט מרוככת יותר, שכן בנוסח קודם ההצעה הייתה עלולה לעלות לציבור בעליית מחירים בשוק הטלוויזיה.
לדברי עינת עובדיה, מנכ״לית מכון זולת, ההטבה הנוכחית לערוץ 14, יחד עם ההטבות הקודמות שקיבל, נועדו לשרת את השלטון: "ההטבות הרגולטוריות לערוץ 14 הן חסרות תקדים ומוכיחות יותר מתמיד שמדובר בערוץ שכל תפקידו הוא שפרור של השלטון. אלו הטבות לשופרות, לתקשורת "מטעם", שנועדו לשרת את השלטון על חשבון הציבור, כמו בהונגריה וטורקיה".
עלות ההפצה של עידן+ היא כ-40 מיליון שקל בשנה, כשהתאגיד משלם קרוב ל-30 מיליון שקל. הערוצים המסחריים, 12 ו-13, משלמים כ-1.5 מיליון שקל בשנה להפצה בפלטפורמה, ומימון נוסף מגיע מטעם המדינה וערוץ הכנסת, שמשלם נמוך מדמי ההפצה.
על פי ההצעה, מלבד 12 ו-13 וערוצי כאן, יעלו לשידורי עידן+ גם הערוצים הזעירים (14, 9, 24 והל.א וטיוי), כאשר כולם יהיו פטורים מתשלום דמי הפצה בפלטפורמה. ערוצים זעירים אלו הם ערוצים עם הכנסות שנתיות הנמוכות מ-80 מיליון שקל שמחזיקים ברישיון ערוץ זעיר על ידי הרשות השנייה, שמעניק להם שורת הקלות, כמו היכולת להיות מוחזקים על ידי גוף אחד ב-100%, בניגוד ל-12 ו-13 בהם האחזקה המקסימלית היא עד 74%. כמו כן, הערוצים הזעירים פטורים מתשלום דמי רישיון לרשות השנייה, שבשנים האחרונות עמדו על כ-5 מיליון שקל בשנה לכל ערוץ (12 ו-13).
לאחרונה אישרו בוועדת הכלכלה גם את הארכת הרישיונות הזעירים בשנה וחצי נוספות, על אף שמדובר היה ברישיונות לחמש שנים בלבד. הערוצים הזעירים גם פטורים מהקמת חברת חדשות נפרדת – שנועדה להפריד בין השיקולים המסחריים של הערוץ לתוכן החדשותי.
עם זאת, מבחינת נתוני הצפייה קשה להתייחס לערוץ 14, שהיום נחשב לערוץ השני ביותר הנצפה בישראל, כדומה לערוץ 9 או הלא טי.וי. היום, במליאת הכנסת הודה יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת דוד ביטן שיש פער משמעותי בין הערוצים הזעירים – כש-14 הוא הבולט מביניהם מבחינת הרייטינג.
הצעת החוק עצמה נדונה במשך חודשים, אלא שבשבועות האחרונים התגלה סעיף שיקשה על ערוץ 14: ערוצים המשודרים על גבי עידן+ מחויבים לספק את השידורים החיים ללא עלות לפלטפורמות התוכן על גבי רשת האינטרנט (סלקום TV, פרטנר TV, וחלק מלקוחות yes ו-HOT). לכן בוועדת הכלכלה שינו את ההצעה כך שהערוצים הזעירים, והם בלבד, יהיו פטורים מהחובה להעביר את השידורים החיים ללא עלות.
קשת ורשת אכן דורשות תשלום עבור שירותי פרימיום – כמו למשל הרצה לאחור וצפייה מחדש, אך את השידורים החיים הן מחויבות לספק בחינם. לא מן הנמנע שההצעה שירדה מהפרק, לבטל לערוצים את החובה לספק את השידורים בחינם, הייתה מחזקת אותם במשא ומתן מול הפלטפורמות, ומאפשרת להן לדרוש תשלום גבוה יותר.
מכיוון ששוק הטלוויזיה נחשב לתחרותי במיוחד ולא רווחי עבור חלק מחברות התקשורת שרואות בו בעיקר כמוצר משלים לשירותים הרווחיים יותר כמו למשל שירותי אינטרנט, הוספת עלויות לערוצים הייתה עלולה להתגלגל ישירות לכיס של הצרכן. כלומר, הצעת החוק תאפשר לערוץ 14 גם לעלות לעידן+ וגם לדרוש תשלום עבור הפצת השידורים, ובכך ליהנות מכל העולמות, על חשבוננו.
הסיפור של ערוץ 14 עם עידן+ אינו חדש. בימים אלה מתנהל משפט בין הערוץ לרשות השנייה על סירובו לשלם את דמי ההפצה בפלטפורמה בשנים קודמות בגובה 6.5 מיליון שקל. הצעת החוק תעלה את הערוץ לפלטפורמה – ללא התייחסות לחוב שצבר ולכך שהוסר בעבר מעידן+ על ידי הרשות השנייה בגין אותו חוב.
הצעת החוק עוררה גם קושי מצד משרד המשפטים. בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת החוק התנגדה להצעה נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד עדי ליברוס, שטענה שההחלטה להטיל את העלויות של ההפצה של עידן+ על תאגיד השידור הציבורי היא העברת כספים ציבוריים למימון של פעילות של גורמים פרטיים: "יש כאן פריצת סכר בשימוש שנעשה בתקציב התאגיד. לכך צריך להוסיף התבטאויות חוזרות ונשנות של גורמים שרוצים לשנות את אופיו של התאגיד".
הפטור שיקבלו הערוצים מהשידורים בעידן+ מותנה בסגירת המרבב הראשון בשידורי עידן+ בחודשים הקרובים. מרבב הוא מעין ממיר/משדר המאפשר את המשך השידורים של עידן+. במרבב הראשון לא נעשה שימוש, אך הוא ממשיך לפעול מכיוון שהחוק מחייב את הרשות השנייה להמשיך להפעיל אותו בעלות של כ-8 מיליון שקל בשנה. 5 מיליון שקל מעלות הפצת המרבב במימון תאגיד השידור, והיתר על ידי ערוצי 12 ו-13.
עלות סגירת המרבב מוערכת בכ-3.5 מיליון שקל, כאשר תאגיד השידור ("כאן") יממן כשליש מהסכום, אוצר המדינה שליש נוסף והשליש האחרון ימומן על ידי קשת ורשת. סגירת המרבב היא חלק מתוכנית שמקודמת להחליף את מערך עידן+ באפליקצייה ייעודית שתאפשר להוזיל את עלויות ההפצה של המערך מכ-30 מיליון שקל בשנה ל-2-1 מיליון שקל בשנה.
