הטמעת כללי ESG בחברות ישראליות נמצאת בצומת - ימים יגידו האם ובאיזה אופן יאומצו הכללים בשוק ההון המקומי
הטמעת כללי ESG בחברות ישראליות נמצאת בצומת - ימים יגידו האם ובאיזה אופן יאומצו הכללים בשוק ההון המקומי
נושא ה-ESG, או Environment, Social, Governance, העיסוק בו, הפכו בשנים האחרונות לנפוצים יותר ויותר. למרות העיסוק הגובר, הנושא טרם זכה להתייחסות מחייבת במישור דיני החברות או דיני ניירות הערך בישראל, ונראה כי נוצר פער בין העניין שהנושא מעורר לבין אופן הטמעתו בפועל, ככל שתהיה.
פוטנציאל ההשפעה של ציבור המשקיעים על התנהלותם של תאגידים הוא אדיר.
כך למשל, במאי 2021 משקיע אקטיביסט קטן ב-Exxon Mobil, Engine No. 1 שמו, הניע שלושה משקיעים מוסדיים גדולים, BlackRock, Vanguard and State Street, וביחד הם הביאו להחלפתם של שלושה מהדירקטורים של Exxon. מדובר במהלך נדיר, אשר בוצע בטענה ש-Exxon לא עושה מספיק על מנת להפחית סיכונים סביבתיים.
אשר למצב בישראל, ביולי 2022 יכנס לתוקפו חוזר רשות שוק ההון, אשר יחייב גופים מוסדיים לקבוע ולפרסם מדיניות השקעה המתייחסת לשיקולי ESG (בדגש על סיכונים סביבתיים וסיכונים מתפתחים מהותיים). אלא שהחוזר נוקט בשפה כללית ולא מציב קריטריונים מחייבים או פעולות לביצוע.
במקביל, רשות ניירות ערך בחרה עד כה בגישה של גילוי וולונטרי של דוח אחריות תאגידית שנתי, אשר דיני ניירות ערך אינם חלים עליו. התוצאה היא, שכיום, בישראל אין עיגון קונקרטי לדרישות הגילוי מתאגידים ואין הוראות המחייבות פעולות שעל תאגידים לבצע על מנת לעמוד בקריטריונים ברורים של ESG .
במילים אחרות, השוק הישראלי עדיין לא יישר קו עם המגמה העולמית לשקיפות גדולה יותר ולהתחשבות בנורמות של ESG.
דוגמא נוספת, היא כי בארה"ב, אחרי רצח ג'ורג' פלויד בשנת 2020, החלו משקיעים לשים דגש על נושאי גיוון, הן בהרכבי דירקטוריון והן בתמהיל כוח העבודה בכלל, ובתוך מספר חודשים ניתן היה להיווכח בגל של מינויי דירקטורים אפרו-אמריקאים. לפי מדד הדירקטוריון של ספנסר סטיוארט האמריקאי לשנת 2021, 47% מהדירקטורים החדשים בחברות S&P 500 היו מגוונים מבחינה אתנית, לעומת 22% בלבד בשנת 2020 - קפיצה משמעותית המעידה על מגמה ברורה.
דוגמה אחרת הקורמת עור וגידים לנגד עינינו בחודשים האחרונים - ולמרות שמוקדם לסכם את המניעים או ההשלכות לטווח רחוק - היא הפלישה הרוסית לאוקראינה, המהווה רגע מכונן בדיון על תפקידו של התאגיד ביחס לחברה בה הוא פועל. אירוע קיצוני זה, של פלישת רוסיה לאוקראינה, גרר אחריו ההשתתפות גורפת של תאגידים בינלאומיים בחרם על רוסיה. מדובר בנקיטת עמדה חברתית בלתי משתמעת לשני פנים (רכיב ה- social ב- ESG) הנובעת ממניעים שונים, ערכיים, ציבוריים ותדמיתיים. בהקשר זה, לא ניתן שלא להזכיר את תרומתו של החרם הכלכלי, לרבות מצידם של תאגידים גלובליים, להתמוטטות משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, בתחילת שנות ה- 90.
בעשורים האחרונים התחוללה בישראל "מהפכת הממשל התאגידי", אשר באה לידי ביטוי ביוזמת חקיקה נרחבת ובתיקונים שונים לחוק החברות. כיום, שוק ההון הישראלי נהנה מממשל תאגידי באיכות גבוהה ביותר. באופן דומה, מהפכת ה-ESG של ימינו עשויה להיות המשך ישיר של המהפכה ההיא, שהוכתרה בהצלחה.
אני סבורה, כי אחד מהמנועים המרכזיים בשוק ההון הישראלי, אשר בכוחו להוביל בהצלחה מהלך לשיפור נורמות ESG בחברות, הוא השחקנים הדומיננטיים בשוק. כך, למשקיעים שהינם גופים דומיננטיים רבי הון יש יכולות ואינטרסים רבים ומגוונים העשויים להשפיע בחיוב על הטמעת נורמות אלו.
הירתמותם של המשקיעים הגדולים, שעה שהם מבקשים לקבל מידע או להשפיע באמצעות כוח ההצבעה שלהם בשאלות של התמודדות עם סיכוני אקלים או הרכב חברתי, גוררת אחריה את השוק כולו, וזאת מתוך הכרה בפוטנציאל ובהשלכות החיוביות, בין היתר על התוצאות פיננסיות.
אומנם, לא קיימים עדיין ממצאים חד משמעיים לגבי התשואות העודפות בהשקעות ESG, אך ישנם ממצאים המראים כי בתאגידים אשר פועלים לפי נורמות ESG, הסיכון הכרוך בהשקעה נמוך יותר. כך למשל, מנהלי קרנות שמגדירות עצמן כפועלות בהתאם לתקני ESG החזיקו בנכסים רוסיים בשווי של לפחות 8.3 מיליארד דולר ממש לפני שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין פתח במלחמה באוקראינה. כיום סביר להניח שהנכסים האלה יהיו כמעט חסרי ערך. לו מלכתחילה היו מקפידות על עקרונות של תקינות חברתית ופוליטית, היו נחסכים מהן הסיכונים שטמונים במשטר אוטוקרטי אשר מתממשים לנגד עינינו כיום.
ובחזרה לישראל, כיום נשאלת השאלה האם ההנחיות החדשות יביאו להטמעה והפנמה של נורמות ESG עד שיהפכו לחלק בלתי נפרד ממערך השיקולים של חברות הפועלות בשוק ההון המקומי? ימים יגידו. לא נותר אלא לעקוב מקרוב אחר האופן בו יאומצו הכללים, ואחר מידת ההשפעה שתהיה להם על שוק ההון הישראלי.
