מהי הכרעה "לפי הספר" ומהו "הגרעין הקשה" בשיקול הדעת של ועדת המכרזים
מהי הכרעה "לפי הספר" ומהו "הגרעין הקשה" בשיקול הדעת של ועדת המכרזים
במקום שבו נטענות טענות סף, מן הראוי להכריע בהן תחילה ואין מקום להתערבות בגרעין הקשה של שיקול הדעת של ועדת המכרזים
לאחרונה במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים [כבוד השופטת תמר בר-אשר] בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים במסגרת עת"מ 43118-01-24 מ.ס.ד חיפה חברה למסחר בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (פורסם בנבו מיום 24.3.24) בית המשפט קבע הוראות מפורטות לעניין התערבות בית המשפט בהחלטות ועדת המכרזים, תוך אבחנה בין טענות סף לבין "הגרעין הקשה" של שיקול דעת ועדת המכרזים.
העותרת ביקשה בעתירתה לתקוף תוצאות מכרז למתן שירותי חונכות חברתית בתחום בריאות הנפש, שהעותרת אינה נמנית עם ארבע זוכותיו. העותרת ביקשה לקבוע כי אי בחירתה במכרז מבוטלת, כי הצעתה היא אחת ההצעות הזוכות, ולחלופין, כי על ועדת המכרזים לנקד מחדש את תוצאות המכרז. לטענת העותרת, ניקוד ההצעות נעשה על-פי כללים שרירותיים שכלל לא נקבעו במסמכי המכרז, תוך שינוי תנאי המכרז בדיעבד.
המשיבות, מנגד, טענו טענות שונות, ביניהן טענות הנוגעות לסילוק העתירה על הסף משורה של טעמים. בין היתר: שיהוי, מעשה עשוי, אי-מיצוי הליכים, אי-צירוף כלל המשיבים המתאימים, ועוד.
בעתירה זו, כמו בחלק ניכר מהעתירות, הועלו טענות סף יחד עם טענות לגופו של עניין . לרוב בית המשפט נדרש ליתן דעתו במאוחד והוא דן בטענות הסף והן בטענות לגופן כמקשה אחת.
במקרה המדובר קבע בית המשפט כי העתירה הוגשה בשיהוי כבד, החוזים עם הזוכות במכרז נחתמו כחודשיים טרם הגשת העתירה ואף החלו לפעול מכוחם. כמו כן, בית המשפט קבע שמדובר בעתירה שהסעד המבוקש במסגרתה הנו בבחינת התערבות במעשה עשוי.
בהתאם, בית המשפט דחה את העתירה על הסף.
בית המשפט התייחס למשמעות הכרעה בעתירה "לפי הספר".
בבחינת השאלה מהי הכרעה "לפי הספר" אימץ בית המשפט את ההכרעות שהתקבלו בשני פסקי-דין שנתן בית המשפט העליון לאחרונה, במסגרתם הודגש כי אם בית המשפט מצא כי התקיימו טענות סף וכי יש בהן כדי להצדיק את סילוק העתירה על הסף, כי אז אין עוד מקום להוסיף ולדון בעתירה לגופה וכי ניתן להורות על סילוקה על הסף, זאת בין השאר, אף בהתחשב במשאבי בית המשפט המוגבלים ובזמנו היקר.
משמעות הדבר, כי סדר הבחינה הוא, "טענות סף תחילה, טענות לגופו של עניין אחר כך".
מקום שבו נטענות טענות סף, מן הראוי להכריע בהן תחילה. ככל שיש בהן ממש, הרי שדי בכך כעקרון, בדרך כלל, כדי לדחות את העתירה. אין מקום לבררה לגופה.
באשר לסוגיית חלוקת הציונים להצעות המשתתפות במכרז, ובפרט קביעת אמות מידה לניקוד איכות ההצעות, אלו נקבע מצויים ב"גרעין הקשה" של ליבת שקול הדעת המקצועי של ועדת המכרזים, הנסמכים על ניסיונה ומומחיותה בתחום זה ואין בית המשפט, כלל, מתערב בו.
בית המשפט הסביר שמדובר בנושא מקצועי, הנתון למומחיותם של חברי הועדה, אשר כל אחד מהם העריך את ההצעות בנפרד וניקד אותן על-פי מיטב הבנתו ועל-פי מומחיותו המקצועית. בנסיבות אלו וכידוע, מושכלות יסוד הן כי ההלכה הנוהגת תוחמת את גדר ההתערבות בהחלטותיה של ועדת מכרזים לאותם המקרים שנתקיימה בהם אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת את ההחלטה, או כאשר נפל בהליך המכרז פגם מהותי הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים.
בית המשפט חזר על ההלכה לפיה הוא אינו משמש "ועדת מכרזים עליונה" ואינו ממיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו.
האמור לעיל מחזק את החשיבות בהעלאת טענות לסילוק על הסף, במקרים המתאימים, שכן בקשה לסילוק על הסף, כשמה כן היא- מטרתה להוביל לסילוק על הסף של עתירות אף מבלי הצורך לדון בהן לגופן, בהתקיים התנאים הנדרשים.
עו"ד אילת חן כהן, מנהלת מחלקת ליטיגציה בדובר - משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
