בין מהפכה למהפך – אלה 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל
בין מהפכה למהפך – אלה 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל
לצד חשיפת 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט התמקד בכמה נושאים מרכזיים המלווים בעת הנוכחית את עולם המשפט, ובראשם, הרפורמה/המהפכה המשפטית. אז מי המשרדים המובילים ומה יש לעורכי הדין המובילים להגיד? הפרטים בפנים
פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט נערך אתמול במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב בהשתתפות נציגים של 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. הפורום נערך כשברקע מתוכננת רפורמה/מהפיכה משפטית משמעותית שמעוררת מחלוקות נרחבות המתפשטות אל מעבר לעולם המשפט, בעיקר בגלל שההשלכות של הרפורמה עשויות להשפיע על מגוון תחומי החיים במדינת ישראל. עולם המשפט חווה השנה תופעות נוספות, חלקן חדשות, חלקן חלק ממגמה של השנים האחרונות, "שנת 2022 מתוארת כשנה בה נרשמה פעילות שיא אבל במחצית השנייה כבר נצפתה האטה, שממשיכה איתנו לשנת 2023. השנה מתחילה עם חוסר וודאות בעקבות המהפכה המשפטית המתוכננת, כאשר עורכי הדין הינם הסקטור הראשון שיצא למחאה, מחאת הגלימות השחורות, מתוך דאגה למשק ולכלכלת ישראל", אמרה שילה זברו ווייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בחברת דן אנד ברדסטריט, "בנוסף, מגמת המיזוגים והמגה מיזוגים בענף המשיכה והצפי הוא שנמשיך לחזות בה בהמשך השנה הנוכחית, במקביל לתהליך הדילול של המשרדים הקטנים והבינוניים. גם השנה אנו צפויים לראות את חילופי הדורות בפירמות המובילות אשר הניהול בהן עובר בהדרגה לדור הצעיר. כמו כן נצפה בעליות שכר, שמטרתן לשמר את כוח האדם המצומצם שבתחום, וכן נראה את מחלקות הליטיגציה עמוסות יותר״.
זו השנה ה – 23 שבה מפורסם הדירוג, ובעקבות המגה מיזוגים והמיזוגים בענף, נרשמו בו מספר שינויים. משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן כבש את צמרת דירוג duns 100 של משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. למקום השני הגיע משרד מיתר | עורכי דין, ובמקום השלישי - הרצוג פוקס נאמן. הקפיצה של גולדפרב גרוס זליגמן הורידה את מיתר | עורכי דין שהיה במקום הראשון בשנה שעברה אל המקום השני בדירוג הנוכחי. משרד הרצוג פוקס נאמן, שהיה ב-2022 במקום השני - יורד גם הוא מקום אחד ומדורג שלישי ב-2023. שינויים נוספים נרשמו בדירוג, המבוסס על שורת פרמטרים מקיפה הבודקת את המובילות של המשרד. 25 המשרדים שדורגו כללו את המשרדים הבאים (מהמקום הראשון ועד המקום ה 25):
גולדפרב גרוס זליגמן, מיתר | עורכי דין, הרצוג פוקס נאמן, ארנון, תדמור-לוי, פישר (.FBC & Co), שבלת ושות', מ. פירון ושות', גורניצקי GNY, נשיץ ברנדס אמיר ושות', ש. הורוביץ ושות', אגמון עם טולצ'ינסקי, פרל כהן צדק לצר ברץ, ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, ברנע ג'פה לנדה ושות'AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', ש. פרידמן, אברמזון ושות', דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', עמית, פולק, מטלון ושות', בלטר, גוט, אלוני ושות' - עורכי דין, ליפא מאיר ושות', יהודה רוה ושות' - משרד עורכי דין, CBA - שרקון, בן-עמי, אשר ושות' - משרד עורכי דין, סלומון ליפשיץ ושות' - עורכי דין, אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), וקסלר ברגמן ושות'.
את הפורום הנחה ברוך קרא, כתב המשפט של ערוץ 13 והשתתפו בו דורון כהן, יו"ר והבעלים של חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, ונציגים בולטים מהמשרדים המובילים בישראל:
עו"ד אבי בן יעקב, ראש מחלקת נדל"ן, וקסלר ברגמן ושות', עו"ד אייל בר-אליעזר, שותף מנהל, בלטר, גוט, אלוני ושות', עורכי-דין, עו"ד אילן שרקון, שותף מייסד, שרקון, בן עמי, אשר ושות', עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה, ליפא מאיר ושות', עו"ד אמיר עמר, ראש הפירמה, AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳, עו"ד אסתר קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות ס. יו"ר הפירמה הממוזגת, גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד גיורא ארדינסט, ראש המשרד, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו עם המבורגר עברון, עו"ד גיל וייט, שותף מנהל, הרצוג פוקס נאמן, עו"ד דן גבע, שותף, מיתר | עורכי דין, עו"ד חיה שפיגל, שותפה, ש. פרידמן, אברמזון ושות', עו"ד חניטל בלינסון נבון, שותפה מובילה ליטיגציה ותובענות ייצוגית, ארנון, עו"ד יהודה רוה, יו״ר, Yehuda Raveh&co, עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר , עמית, פולק, מטלון ושות', עו"ד יורם בונן, שותף וראש מחלקת רגולציה, פישר (.FBC & Co), עו"ד כפיר ידגר, עו"ד ושותף מנהל ,גורניצקי ושות' עורכי דין ונוטריונים, עו"ד ליאור אבירם , שותף מנהל ,שבלת ושות', עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל, ברנע ג'פה לנדה, עו"ד מתן מרידור, שותף וראש מחלקת דיני תחרות, אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד נועם בר דוד, עו"ד, שותף וחבר הנהלה, סלומון ליפשיץ ושות' - עורכי דין, עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל, אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), עו"ד עטיר יפה, שותף, פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד עמיר צפריר, יושב ראש, גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל, ש. הורוביץ ושות', עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר, נשיץ ברנדס אמיר ושות', עו"ד תמי פירון סמורודינסקי, שותפה בכירה וראש מחלקת נדל"ן תשתיות ומימון פרויקטים, מ. פירון ושות'.
"זו לא רפורמה, זו מהפיכה"
כצפוי, אחד הנושאים המדוברים ביותר הוא הרפורמה המשפטית, או כפי שרבים מאורחי הפורום כינו את ההליך: "מהפיכה משפטית", הגורמת לדאגות רבות בקרב עורכי הדין המובילים בישראל, ״אני שותף לחששות באשר להשלכות הרפורמה על מערכת המשפט. אי אפשר להתעלם מאופן ניהול השיח בתקשורת בנושאים אלו. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לתווך ולדברר לציבור את השלכות הרפורמה על זכויות הפרט ועל החיים של כל אחד מאיתנו. למשל, מהן ההשלכות של ביטול עילת הסבירות בחיי היומיום על אזרח הפונה לרשות כזו או אחרת״, אמר עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל במשרד ש. הורוביץ ושות'. עו״ד אמיר עמר, שותף מייסד וראש פירמת AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳ קרא למובילי המשרדים לא להסתפק במחאות, גילויי דעת והשתתפות בהפגנות, אלא להתכנס ולהציע נוסחת פשרה מאוזנת להצעת הרפורמה המשפטית שמונחת על שולחן הכנסת.
עו"ד גיורא ארדינסט, שותף במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון אמר כי, "״אנחנו נמצאים במצב חרום ממש. כשהליך החקיקה ההרסני יסתיים, ישראל שוב לא תהיה אותה מדינה שהכרנו. מערכת המשפט תהיה חבולה, זכויות אזרח יהיו מוגנות פחות, השלטון יהיה חסר רסן וחסר מעצורים והנזק יהיה בלתי הפיך. הדי 9 דוהר וכולנו חייבים לפעול בכל דרך חוקית כדי לעצור אותו״.
עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), הצטרף לחשש מהרפורמה ומהשלכותיה, "הצעת החוק של שר המשפטים שנערכה ללא התערבות ממשרד המשפטים ומקודמת במהירות, שמתייחסת בין היתר למתן כוח לחברי הקואליציה בממשלה בוועדה למינוי שופטים. המשרדים היושבים סביב שולחן זה מייצגים את כל החברות הבינלאומיות הגדולות המשקיעות בישראל. כחלק מהשירות, אנו מתבקשים לספק ללקוחותינו הבינלאומיים ביטחון שמערכת המשפט הישראלית הוגנת, מקצועית ועצמאית. אם תאושר המהפכה בדרך מינוי השופטים, לא נוכל להמשיך ולאשר זאת, ותהיינה לכך השלכות כבדות על נכונות חברות להשקיע בישראל, ועל פרמיית הסיכון שהן תדרושנה. אכן, ישנם קלקולים רבים במערכת מינוי השופטים הקיימת. עם זאת, נתניהו ולוין מבקשים להפוך באג – העדפת מקורבים, לפיצ׳ר המרכזי של מערכת מבוססת שחיתות. עד היום, דרך אחת להתקדם הייתה להתחנף לשלטון. אחרי המהפכה, זו תהיה דרך המלך".
עו"ד עמיר צפריר, יו"ר בגולדפרב גרוס זליגמן העלה מספר שאלות כלליות על ההתנהלות השוטפת של עו"ד, בצל החשש מהרפורמה, "הרפורמה במערכת המשפט יכולה להיגמר בקול ענות חלושה אך עשויה גם להביא למצב מאוד לא סימפטי למדינה דמוקרטית. אני חושב שרובנו אנשים שונאי סיכון ואף אחד לא מוכן לקחת את הסיכון שאכן תתרחש צרה גדולה לדמוקרטיה הישראלית. המצב הנוכחי הוא מצב של אי ודאות גדולה. אבל ברקע עולה שאלה נוספת שאנחנו עורכי הדין צריכים לשאול את עצמנו ונוגעת לרמת המעורבות החברתית שאנחנו מגלים ביומיום. דווקא עכשיו, שפתאום איזו צרה התרחשה עלינו אנחנו נזעקים ומפרסמים הודעות, אבל איפה היינו קודם? איפה עמדתנו בשוטף לגבי תהליכים שחלקם טובים וחלקם פחות, חלקם תהליכים עם בעיות טכניות קטנות וחלקם משמעותיים ומתעלמים מחוקי יסוד גם לפני הרפורמה שעומדת על הפרק".
עו"ד ליאור אבירם, שותף מנהל, שבלת ושות' העלה גם הוא את החשש מ'המהפכה', "המהפכה המשטרית המוצעת והמשבר החברתי בישראל בגינה, גרמו לראשונה ל 17 משרדי עורכי דין להתאחד למען מטרה אחת, מתוך דאגה עמוקה לערכי יסוד של המדינה ולכלכלתה. מהלך זה הוא אמנם תוצאה של צו השעה, אך גם נובע ממגמת הקונסולידציה שהתעצמה בשנים האחרונות ושינתה את השוק מאוסף של גופים עסקיים קטנים יחסית, לשחקנים גדולים יותר שנהנים אמנם מהיתרונות הרבים הקיימים בגודל, אך בו בעת חשים אחראיות חברתית גדולה יותר. הגודל של הפירמות מאפשר הבעת דעה, על אף הסיכון, וגורם להדהוד גדול בהרבה לעמדתן, גם בצד הערכי וגם בהבנה של תוצאות המקרו הכלכליות של מהלכי חקיקה מסוימים".
עו"ד תמי פירון, שותפה בכירה וראש מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים במשרד עו"ד מ.פירון ושות', ציינה כי: "הסיפור של הרפורמה המשפטית גולש מעבר לפגיעה ברשות השופטת והחלשתה, שזו סוגייה משמעותית בפני עצמה. יש כאן סוגיות כלכליות. כלכלת ישראל האיתנה התבססה בין היתר על השקעות של ישראלים וזרים – הייטק, תשתיות ועוד. פגיעה בעצמאותה של מערכת המשפט, והחשש מפני פעולות שרירותיות או חד צדדיות מצד הממשלה או חברות ממשלתיות מבלי שניתן יהיה לקבל סעד סביר ממערכת המשפט, תגרום לחשש מהשקעה נוספת בישראל, לבריחת כספים זרים ומקומיים לחו"ל, ולפגיעה בשקל. הטלת מגבלות על יכולת ההחלטה של בית משפט או הגבלת העילות אותן הוא יכול לשקול כשהוא בא לפרש חוזה ובמיוחד צמצום עילת הסבירות, במיוחד בחוזים מול המדינה עלול להתהפך עלינו.
אני חושבת שלמדינתנו הקטנה יש מספיק אתגרים בזכויות האדם, בביטחון, בחינוך, ביוקר המחיה, בדיור, ברווחה ובתשתיות ואני חוששת שפתיחה של חזית נוספת עלולה להשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית של ישראל. כמה זה יושפע? קשה לומר כרגע. אך המצב מאוד מדאיג וכמשרד המייעץ לקהילה העסקית בארץ, באירופה ובמרוקו, אנחנו חשים את תחילתה של המגמה. כך למשל יש המתחילים לבדוק אופציות במדינות אחרות כמו קפריסין ודומותיה. פופוליסטי עכשיו להגיד שחשוב לבחון ולייעל את המערכת השופטת ולבצע שינויים במידת הצורך, אז אומר את זה. אבל מה שמנסים לעשות זה לא ייעול ושיפור, זה ריסוק ושבירת כלים. ולזה אסור להסכים".
עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל בגורניצקי ושות' עורכי דין ונוטריונים תקף גם הוא את הרפורמה המוצעת, "הסוגיה שעל הפרק אינה תיקון או רפורמה במערכת המשפט אלה הפיכה ושינוי שיטת המשטר. על מנת להמשיך ולקיים דמוקרטיה הרשות השופטת חייבת להיות עצמאית ובלתי תלויה והיוע"משים של נבחרי הציבור חייבים לשמש כשומרי סף. שלטון ללא ריסונים יפגע בוודאות בזכויות הפרט. הגיעה העת שדמות דומיננטית בעלת שיעור קומה תוביל את לשכת עורכי הדין ולו לתקופת חירום זמנית".
עו"ד אייל בר-אליעזר, שותף מנהל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' טען כי, "הסיטואציה שבה נאשם בפלילים מכהן כראש ממשלה הנו מצב לא בריא לחלוטין. מצב זה גרם לכך שמערכת המשפט נהפכה לאויב של השלטון. ובמקום להתעסק בעניינים ברומו של עולם שעומדים לפתחנו, כל סדר היום ממוקד בהרס מערכת המשפט. הממשלה רוצה תהליך מינוי שופטים פוליטי, ונגד זה עלינו לצאת בבירור - עלינו להרחיק את הפוליטיקה מהתהליך. אנו צריכים שופטים מקצועיים שיודעים לנהל תיקים, וזה נכון בייחוד בבתי משפט השלום והמחוזיים. יש לבצע דה-פוליטיזציה מוחלטת לתהליך מינוי השופטים. התהליך צריך להיות שקוף, ומנוהל על ידי ועדה המורכבת משופטים בדימוס ואנשי אקדמיה. מינוי השופטים לבתי המשפט השלום והמחוזי חייב להיות מקצועי לעילא – למנות שופטים יעילים ומצוינים ללא קשר לעמדתם הפוליטית".
עו״ד מתן מרידור, שותף וראש מחלקת דיני תחרות במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי ביקר בחריפות את הרפורמה המשפטית ואמר כי, "תוכנית השלבים של לוין מכוונת להשמדתה של הדמוקרטיה הישראלית. יש כאן חיסול שיטתי וממוקד של כל מוקדי הכוח שאינם הממשלה, והסרת כל חסמי הכוח מהשליט' וכל שהם מבקשים זה שלא יפריעו להם לעשות ככל אוות נפשם. ומהר. אני מאמין גדול באמירה מבית מדרשו של מישה חשין, טרם התמנה שופט עליון – שתפקידו הראשון של עורך הדין הוא להגן על הלקוח מפני עצמו. תפקידנו, עכשיו, כעורכי דין במדינה הזו – להגן עליה מפניה עצמה. מפני השררה שמאבדת את המדינה לדעת".
לדברי עו"ד יורם בונן, שותף וראש מחלקת רגולציה, בפירמת פישר (FBC & Co), הטענה כי הרפורמה תיטיב עם עסקים בישראל אינה נתמכת מבחינה עובדתית, "בעקבות החשש מהשפעות הרפורמה על המשק אנו עדים לניסיון לטעון כי הרפורמה היא מהלך שייטיב עם עסקים. אך הרפורמה כולה עוסקת במשפט החוקתי והמנהלי ואין בה שום חלק שנועד לטפל בייעול מערכת המשפט לטובת המשק או כלכלת ישראל. רפורמה לטובת המשק הישראלי צריכה לחזק את ההתערבות של בג"צ ברגולציה התזזיתית והפופוליסטית, שבג"צ נמנע באופן עקבי מלהתערב בה. רפורמה לטובת הכלכלה צריכה לייצר ביקורת שיפוטית אפקטיבית על תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בתחום הכלכלי ועל תוכנן".
עו"ד יהודה רוה, יו"ר משרד יהודה רוה דיבר על ההליך המשפטי ועל הסכנה הטמונה ברפורמה ובהתנהלות שבה מנסים להעביר אותה, "יש פה הליך משפטי מוצע שמשנה את מערכת האיזונים הקיימת בין שלושת רשויות השלטון. בבחירות האחרונות הצביעו כארבעה מיליון אזרחים והתוצאות הראו על שוויון כמעט מוחלט בקולות לשני הגושים, אולם בהתאם לשיטת הבחירות בישראל, מפלגות הקואליציה קיבלו 64 מנדטים ושאר המפלגות קיבלו 56 מנדטים, וגוש הימין נבחר באופן דמוקרטי להרכיב את הממשלה. אמנם יש דברים שצריך לתקן ולשנות במערכת המשפטית, ולגיטימי שהקואליציה תציע שינויים מטעמה, אך ראוי ששינויים מהותיים כאלה שישפיעו עלינו לדורות, ייעשו בהסכמה ככל האפשר עם נציגי הגוש השני, ולאחר דיון ציבורי רציני מתוך ניסיון אמיתי להגיע לקונצנזוס רחב. יש לי הרגשה שלאור המחאה הציבורית והאזהרות הכלכליות, יש יותר נכונות לקיים הידברות כזו, וצריך לכוון את הלחצים לכיוון הזה.
בארה״ב יש חוקה, אצלנו אין חוקה. לארה״ב יש שני בתי קונגרס, זה לא דומה לחלוטין. במצב שאתה רוצה לעקור את השיניים של כלב השמירה של הדמוקרטיה, אז אין שמירה. אם פוליטיקאים ימנו שופטים, צריך לראות איך זה ישפיע על כל מדיין בכל בית משפט. זה דבר מסוכן. אני לא אומר שלקואליציה אין לגיטימציה להעביר כל מה שהיא רוצה. אני בעיקר מתנגד לקצב ולנחישות. איך אתה יכול לדבר עם מישהו שאומר שלא יהיו שינויים והחקיקה לא תיעצר לדקה אחת".
עו"ד דן גבע, שותף, משרד מיתר | עורכי דין הזהיר מפני 'מהפכה משטרית' שתפגע קשות בכלכלה הישראלית, "אנחנו במשרד פועלים לפי סט של ערכים, בין השאר אנחנו חלק מהחברה הישראלית. והחברה הישראלית עומדת על שתי רגליים – יהודית ודמוקרטית. אין התלבטות, כשאומרים מדינה דמוקרטית, מדברים על שלטון הרוב, זכויות אדם, הפרדת רשויות ושלטון החוק. הרפורמה היא מהפכה משטרית שלא תשאיר את ישראל כדמוקרטית כפי שהייתה קודם ולא מדובר על הפחדות. לרפורמה תהייה השפעה כלכלית קשה".
עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר משרד עמית, פולק, מטלון ושות', דיבר על הסכנה בהפרת האיזון והעברת הכוח מהאזרח לפוליטיקאי, "מה שמונח על הכף הוא מאזן הכוחות בין פוליטיקאים לאזרחים. כוח שעובר מהאזרח לפוליטיקאי לא במהרה ישוחרר ויועץ משפטי שימונה כמשרת אמון ולא כחלק ממערך שומרי הסף, יישאר כזה גם בעת שהשלטון ישתנה. כמו כן, יכולת בתי המשפט להעביר תחת שבט ביקורתם את החלטות הרשויות האחרות הינה אבן יסוד במשטר הדמוקרטי, ונטילת כוח זה ברוב מינימלי לא תעלה על הדעת. לא רק משום דעתם והשפעותיהם על גורמים זרים אלא בעיקר מתוך דאגה לעם היושב בציון. החלוקה הדיכוטומית המסתמנת בין הקואליציה לאופוזיציה היא מלאכותית, אך הנושאים הם ערכיים וקשורים לאופי המדינה בה נרצה לחיות. אנו האזרחים מחויבים לטובתנו, ולא בכדי ההתנגדות לפגיעה בשלטון החוק חוצה ציבורים ומגזרים מכל גווני הקשת הפוליטית. המערכת המשפטית זקוקה ללא ספק לשינויים ולשיפורים רבים, אך את אלה יש לבצע לאחר עבודת מטה מקצועית מאוזנת ומעמיקה. אני קורא להפחתת האלימות בשיח שלנו ומגנה קריאות שנשמעו לשימוש באלימות. התנגדות החפצה בשינוי חייבת להדיר רגליה מאלימות ומקריאה לאלימות".
עו"ד עטיר יפה, שותף במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ סובר כי, "רפורמות צריכות להיעשות בתהליך רחב ומובנה. אחרת, בכל פעם שיתבצעו חילופי שלטון, הצד המנצח יעשה "מהפכות" והוודאות המשפטית, העסקית והחברתית תהיה מאוד שבירה".
עו״ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלת המשרד, סלומון ליפשיץ התייחס בדבריו למהפכה המשפטית ואמר כי, "בחירה של שופטים על פי שיקולים פוליטיים או על פי זהותם הפוליטית עשויה לפגוע בחוסנו ובמקצועיותו של בית המשפט. בית משפט, ששופטיו לא ייבחרו לפי אמות מידה מקצועיות ושלא יהיה עצמאי בהחלטותיו, לא רק שיהפוך להיות מוסד מוחלש אלא שבסופו של יום אף לא יזכה באמון הציבור. אין זה ראוי כי שופטים יימצאו במצב שעליהם לחשוש מהתערבות פוליטית בקביעותיהם, באמצעות השפעה על קידומם או באמצעות איום בהדחתם. ללא עצמאות שיפוטית, מדינת ישראל עשויה לאבד חלק משמעותי מצביונה הדמוקרטי. עם זאת, יש מקום לפעול לשינויים ומציאת נקודות איזון נכונות בסוגיות שעל הפרק באופן שיביא בחשבון את הפערים הקיימים בסוגיות האמורות״.
עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', העביר מסרי הרגעה וטען כי, הרפורמה המשפטית זקוקה לרביזיה והתמתנות אך אינה מבשרת על קץ הדמוקרטיה. בפן האישי אני מתנגד לסעיפי הרפורמה שמתכננת הממשלה וסבור שנדרשת בה רביזיה משמעותית כמו גם התמתנות על מנת לחתור לקונצנזוס רחב יותר בציבור, אבל כאמור אני לא חושב שהיא מבשרת על קץ הדמוקרטיה או על הפיכת מדינת ישראל לדיקטטורה. לדעתי, צריך לנתב את המאמצים לביצוע רפורמה משפטית ביחס לסוגיות פרקטיות וחשובות יותר כמו למשל שינוי התקנות המאפשרות ליתן פסקי דין בלתי מנומקים בערעורים, ומנגד הגדלת מספר השופטים ובחינה מחדש של תהליך מינוי השופטים. שלא יהיה ספק, חשוב מאוד שאנשים יוצאים להפגין ולהביע את דעתם, אך לא פחות חשוב כיום הוא ליצור הדברות קונסטרוקטיבית בין המחנות ולהגדיר נציגות לגיטימית שתוכל להתנהל מול הממשלה המכהנת על מנת לנסות להגיע לאיזשהו פתרון בנושא. זו בעיה חמורה שאין כיום שיח אמיתי בין מנהיגי המפלגות השונות, וממילא לא לכל פוליטיקאי יש את המנדט והכישורים הדרושים לנהל דיאלוג שיביא לפשרה ראויה בשינויים המתוכננים של הרפורמה המשפטית".
תופעת המיזוגים וההשפעה שלה על עולם עריכת הדין
מלבד הרפורמה המוצעת, גם נושא המיזוגים קיבל התייחסות משמעותית מצד עורכי הדין, מאחר והשפעותיו על הענף גדולות, "התרחבות משרדים במטרה להוסיף או לשפר יכולות במגוון תחומים היא צעד מבורך ומתבקש, אך מצד שני עלולה ליצור ניגודי אינטרסים, אתגרים ניהוליים והמון בעיות אחרות", הוסיף עו"ד אלון פומרנץ, בהתייחסו לתופעת המגה-מיזוגים שצוברת תאוצה בענף, "חשוב לזכור שמיזוגים הם לא תחליף לאסטרטגיה או השתפרות ברמת האיכות, השירות והמקצועיות, ויש לשים לב שהתהליך מעניק ערך מוסף גבוה יותר ללקוחות המשרדים ואינו פוגע בהם. הלקוחות מבינים היטב שהגודל לא בהכרח משרת אותם ואיננו ערובה למקצועיות ושירות".
עו"ד ורו"ח אסתר קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות וסגן יו"ר הפירמה הממוזגת, במשרד גולדפרב גרוס זליגמן שיתפה מעט פרטים על המיזוג הגדול בין המשרדים, "המיזוג ייתן פלטפורמה מצוינת להתפתחות ואופק מקצועי לעורכי הדין ולשותפים כמו גם לגיוס 'טלנטים' חדשים. יצרנו ללקוחות power house”" חדש ורענן עם ידע, ניסיון נצבר וגיוון בתחומי הפעילות. כמי שמובילה מיזוגים ורכישות של חברות מזה שנים רבות ועומדת בראש המחלקה במשרד גרוס ובמשרד הממוזג - זהו בהחלט אתגר לקחת חלק בתהליך העשייה מזווית ״הלקוח״. היסוד החשוב ביותר להצלחת המהלך היה והינו הקשר האישי המצוין בין הנהלות המשרדים ויכולת החיבור בין השותפים ועורכי הדין. אנחנו ממשיכים את המסורות של גרוס ושות' ושל גולדפרב זליגמן ושות׳ ואת ה-D.N.A של המשרדים ויוצרים משהו חדש ושונה במסגרת המשותפת. יש הרבה ציפייה והתרגשות".
עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) אמר כי, "בתוך קדחת המיזוגים הנוכחית, רבים שוכחים שלוש עובדות יסוד: ראשית – התקווה ׳שכל בעיות הפירמה תיפתרנה אם רק נהיה גדולים יותר׳, היא תקווה נכזבת. שתיים – למיזוגים יש מחיר כבד: זמן ניהול, התנגשות אגואים, וניגודי עניינים מוגברים. שלוש – וחשוב מכל – בעולם (ובמידה שתלך ותגבר גם בישראל, בין היתר בגלל התפתחות הטכנולוגיה), המשרדים הצומחים והרווחיים ביותר אינם המשרדים הגדולים ביותר. כמשרד שצמח פי 30 ויותר ב-15 שנים באמצעות צמיחה אורגנית, אנו בוחנים ברצינות כל הצעת מיזוג, אולם נשקול להתמזג רק אם המהלך יהפוך אותנו למשרד המוביל בארץ באחד או יותר מתחומי הליבה שלנו, מהר יותר משמעותית מאשר לבד".
עו"ד חיה שפיגל, שותפה במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות' התייחסה גם היא לתופעת המיזוגים והמענה שהיא מביאה ללקוחות ולמשרדים, "אחת הדרישות המרכזיות של לקוחות, שאיתה מתמודדים משרדי עורכי דין בשנים האחרונות, היא לתת מענה מקיף בכל התחומים שלהם נזקק הלקוח. זו גם הסיבה שמשרדים רבים מתמזגים ומוסיפים לעצמם עוד ועוד תחומי התמחות. המטרה: לאפשר ללקוח לקבל שירות כולל בכל האספקטים, מבלי שיהיה צורך להעביר חלק מהעבודה לגורמים חיצוניים. משום כך המגמה הברורה שהולכת ומסתמנת היא יתרון לפירמות הגדולות, כאלה שיכולות לספק מענה שכזה".
עו"ד עטיר יפה, שותף במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחס לתופעת המגה מיזוגים בשנה האחרונה ואמר כי, "מיזוגים לשם הגדלת מספר עורכי הדין אינם יוצרים ערך מוסף ללקוחות, הם מקשים בנושאי ניגוד עניינים שגדלים עם הגודל. אם רוצים לייצר ערך כתוצאה מתהליך מיזוג, צריך להיות קשובים לצרכי השוק ולהיות רלבנטיים מבחינת השירות המיטבי והערך ללקוחות, שהמשרד הממוזג יציע ביום שאחרי המיזוג".
עו"ד חניטל בלינסון-נבון, שותפה מובילה במחלקת הליטיגציה במשרד ארנון בחרה להתייחס לנושא השוויון המגדרי ולהדגיש את השינוי שצריך להתבצע, "בכל מה שקשור לשוויון מגדרי בצמרת משרדי עורכי-הדין הגדולים, יש מקום לגלות אופטימיות זהירה לצד הבנה שהמצב חייב שינוי. מעט מאוד נשים במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל התקדמו לתפקיד של שותפות בכירות, ביחס לשיעורן באוכלוסייה, ועוד פחות מכך משמשות כשותפות מנהלות. כל זאת, למרות שבתחילת הדרך המקצועית הנוכחות הנשית יותר משמעותית, אך היא הולכת ומידלדלת עם התקדמות מסלול הקריירה. כדי לשנות זאת, מתחייב שינוי ארגוני תרבותי בעולם עריכת הדין, לצד שינוי חברתי שמתחיל בבית. נשים שרוצות קריירה, בכל תחום, חייבות סביבה תומכת ביתית משפחתית, והתפקיד שלנו כשותפות ושותפים בכירים הוא לעודד את הנשים, אך לא פחות חשוב מכך - גם את הגברים שפועלים תחתינו וסביבנו, ליצור סביבה שיוונית בכל הנוגע למעורבות בגידול הילדים וטיפוח המשפחה״.
עו"ד אילן שרקון, שותף מייסד משרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות' התמקד בסכנות הנשקפות מפני רעידת אדמה שתפגע בישראל ובשיח הפוליטי הבעייתי שלא מוצא תשובות לסכנה הקיימת, "ישראל איננה מוכנה כלל לרעידת אדמה שיכולה להמית אסון, בעיקר בפריפריה ובמקומות אחרים בגוש דן שם נבנו בניינים לפני 1981, שכלל אינם עומדים בתקן המחייב. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק עם מאבקי הכוח בין הקואליציה לאופוזיציה ותעמיד את נושא ההתחדשות העירונית גבוה בסולם העדיפויות. צריך לחייב בחוק בעלי בתים ישנים ללכת להתחדשות עירונית, בין אם זה תמ"א 38 ובין אם זה פינוי בינוי. המדינה והרשויות המקומיות חייבות לתת מענה מהיר, לשחרר חסמים, להוריד את הרוב הדרוש ולהבין שמדובר בהצלת חיים".
d&b – לדעת להחליט
