נזק חסר תקדים לטבע: 340 אלף דונם נשרפו מאז 7 באוקטובר
נזק חסר תקדים לטבע: 340 אלף דונם נשרפו מאז 7 באוקטובר
בשנה אחת תועד הנזק החמור ביותר שנגרם לטבע הישראלי ב-60 השנים האחרונות, כך לפי דו"ח רשות הטבע והגנים, שפקחיה עוסקים בכיבוי שריפות מסביב לשעון. כ-196 אלף דונם מהשטחים שנשרפו - במחוז הצפון, שאתריו שוממים, וחיות הבר בו מחפשות מסתור ומזון בשטחים הפתוחים
במלוא שנה לפרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״, רשות הטבע והגנים, האמונה על ניהול הגנים הלאומיים, מסכמת שנה שבה נפגע הטבע הישראלי באופן חסר תקדים בזמן שפקחייה עדיין עוסקים בכיבוי שריפות מסביב לשעון: 340 אלף דונם נשרפו בשנה אחת בלבד, הנזק החמור ביותר שתועד ב-60 השנים האחרונות. ברשות הטבע והגנים אומדים את הנזקים שנצברו עד כה, שעה שהאתרים בקו החזית הצפונית עומדים סגורים כבר שנה השלמה, וחיות הבר מחפשות מסתור ומזון בשטחים הפתוחים לאחר ששמורות הטבע ניזוקו מפגיעות הטילים והשריפות.
המלחמה הכניסה את הטבע הישראלי לקו האש. רבות מהשמורות בישראל צמודות גבול, והיקף הפגיעה גדול מאוד. רשות הטבע והגנים למעשה מתמודדת עם היקף נזקים הגדול ביותר שנגרם ב-60 שנות קיומה, לצד ההבנה שהמלחמה נמשכת וצפוי המשך פגיעה בטבע. הטבע לא נפגע רק כתוצאה מטילים משטחי האויב. במסגרת המלחמה ביצע צה"ל תמרון וקווי הגנה דבר שגרם לשהות צבאית ממושכת בשטח, פריצה של צירים, בניה של עמדות ועוד. במסגרת הפעילות נכנסו הכוחות לשמורות הטבע, פגעו בתשתיות טיילות בתוך השמורות והגנים. לא כל הנזק תועד עד כה, שכן ישנם שטחים שהכניסה אליהם עדיין אסורה או נחשבת למסוכנת - גם לפקחי הרשות.
לפי דו״ח הרשות שפורסם היום (א׳), השריפות בשמורות הטבע ובשטחים הפתוחים הנגרמות בשל ירי טילים, פוגעות בבעלי החיים ובצומח בעיקר באזורים אשר לא נשרפו שנים רבות. בין שמורות הטבע שנפגעו עד כה בצורה המשמעותית ביותר, נמצאות השמורות: רכס בשנית, הר אביטל והר בנטל, יער מסעדה, טבע חרמון, נחל חצור, מורדות נפתלי, רמת דלתון, הר מירון, מסדרון בר זית, מצד אבירים, נחל כזיב, גן לאומי אכזיב, ראש הנקרה וחוף ראש הנקרה.
עד כה, מתחילת הלחימה נשרפו בכל רחבי הארץ כ-340 אלף דונם, מתוכם כ-196 אלף במחוז הצפון. המרחב שנפגע ביתר שאת הינו מרחב הגולן, שספג פגיעה של כ-116 אלף דונם, ובו שמורת הטבע יהודיה, שסבלה ממספר אירועי שריפה שפגעו בכ-15.5 אלף דונם.
בהשוואה לשנים הקודמות, ניתן לראות כי הפגיעה המתקיימת כעת היא חסרת תקדים - בסדרי גודל שלא התמודדה איתם המדינה בעבר בהיקף שריפות הטבע. למשל, בתקופה המקבילה בשנה שעברה, אוקטובר-2022-ספטמבר 2023, נשרפו במחוז הצפון כ-46 אלף דונם, כלומר פחות מ- 1/4 מהשטח שנשרף מאז החלה הלחימה, עלייה של כ-325%. בהשוואה לתקופת הזמן המקבילה החריגה ביותר – בין אוקטובר 2020 עד ספטמבר 2021, היקף השריפות עומד על כ-100 אלף דונם שריפות במחוז הצפון, כמחצית מהשריפות שהתחוללו במחוז השנה.
בהתאם לנזק הנרחב הנגרם במרחב הגולן, השמורה שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר היא שמורת הטבע יהודיה, עם כ-15 אלף דונם שנפגעו מהשריפות, ואחריה שמורת מורדות יער אודם עם כ-10 אלף דונם שנפגעו.
ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מסביר: "לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמלחמה לא מטיבה עם הטבע ועולם החי. המלחמה אינה דומה לקורונה, אי נוכחות מטיילים בטבע לא אומרת שהשטח חף מאדם. רעש הלחימה, השריפות, תנועת הצבא – כולם משפיעים על עולם החי והצומח, וכן גם על בתי הגידול שנפגעו ממגוון פעולות תשתית שבוצעו כחלק מהמאמץ המלחמתי. מהצומח על הקרקע, דרך בעלי החיים ועד הדורסים בשמים, כולם מושפעים.
"בזכות עבודה עצימה מאוד של צוותי רשות הטבע והגנים, במהלך השנה הצלחנו לצמצם את היקף הפגיעה ולנסות להגן על הטבע מפגיעות משמעותיות יותר. אנו מקווים שהמערכת הטבעית תצליח להשתקם בטווח הקרוב. גם סימני השריפות שנמצאים בשטחים נרחבים צפויים להתכסות בפלומה ירוקה כבר בראשית החורף הקרוב, ואנו תקווה שרבים מעצי החורש הטבעיים יצליחו לחזור וללבלב מהענפים שנכוו בשריפות. יש שטחים שאנחנו עדיין לא יכולים להיכנס ולנטר, בייחוד באזור גבול ישראל-לבנון, לכן אין לנו גישה לבחון ולדעת מה ההשפעה שנגרמה לצומח ולבעלי החיים בתאי השטח הללו".
המלחמה פגעה, מטבע הדברים, ביכולתם של הישראלים לצאת אל הטבע וליהנות מהשמורות הישראליות. לפי נתוני כניסות המבקרים מתחילת הלחימה ועד סוף חודש ספטמבר, הרשות מדווחת על ירידה של כ-38% בכניסות המבקרים הישראלים בהשוואה לשנה הקודמת. חניוני הלילה של הרשות ספגו ירידה ניכרת בכניסות, לפי הנתונים קיימת ירידה של 47% בלינות בחניוני הרשות. לפי הנתונים מאז תחילת הלחימה ירד מספר המבקרים התיירים שאינם ישראלים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בכ-95% מהשנה שעברה. אתרי הצפון באופן מובן סבלו מהיעדר מטיילים ניכר, ולא רק האתרים שסגורים בצל המלחמה. לא מדובר בעניין של מה בכך: בזמן שהישראלים נותרו בביתם, הכנסות רשות הטבע והגנים נפגעו, והיא נאלצה השנה לתוכנית קיצוצים נרחבת.
שהייה בטבע, כך לפי מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות, מייטיבה עם בריאותו הנפשית של הפרט. גם סקר שערכה הרשות ביולי מצביע על כך: כ-90% מהנסקרים העידו כי השהייה בטבע תורמת לרווחה הנפשית ולבריאות הפיזית. כ-80% מסכימים כי השהות בטבע תורמת לתחושת היציבות. במילים אחרות, הציבור הישראלי מזהה את היציאה לאתרי הטבע והמורשת ככאלו שתורמים לבריאותו הפיזית והנפשית לתחושות היציבות והוודאות ובוחר בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע כמקום בילוי בו ניתן להתאוורר לחדש מצברים.
