מחכים לסיוע: ממטוסי F-35 ועד פצצות מתקדמות - רשימת הקניות של צה"ל
מחכים לסיוע: ממטוסי F-35 ועד פצצות מתקדמות - רשימת הקניות של צה"ל
חבילת הסיוע האמריקאית שממתינה לאישור אמורה לממן טייסות חדשות של מטוסי קרב ומסוקים, אבל לא תביא בשורה בטווח הקצר. בינתיים בעזרת הסיוע השנתי הקבוע, חיל האוויר יתרחב בחודשים הקרובים
ברקע המלחמה בעזה, אך בלי קשר אליה, ישראל תחתום בימים או בשבועות הקרובים על הסכם עם משרד ההגנה האמריקאי לרכישת 25 מטוסי F-35 חדשים, שיתווספו ל־50 מטוסים מסוג זה שהזמינה בשנים האחרונות, ומתוכם סופקו לה כבר 39. עוד שלושה מטוסים יימסרו לחיל האוויר לקראת הקיץ, ולפי הערכות, עוד לפני סוף העשור יעמדו לרשותה לפחות שלוש טייסות של מטוסים מסוג זה. היקף העסקה שעל הפרק מוערך בכ־3 מיליארד דולר והיא תמומן באמצעות כספי הסיוע הביטחוני שמעמידה ארצות הברית לישראל בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה.
פרט לסיוע השנתי הקבוע, ישראל בונה בחודשים האחרונים על כ־14.6 מיליארד דולר, חבילת סיוע מיוחדת שמקדם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. בעוד שאישור חבילת הסיוע חסרת התקדים תקוע בקונגרס, בשל קשיים שמערימה המפלגה הרפובליקאית, בישראל תולים בה תקוות רבות וכבר מתכננים מסע רכש נרחב של אמצעי לחימה חדשים מהתעשיות הביטחוניות האמריקאיות. הוא כולל תוכנית הצטיידות בטייסת רביעית של מטוסי F-35 של לוקהיד מרטין ועוד שתי טייסות של מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15 AI של בואינג. כ־100 מטוסי הקרב החדשים שישראל מתעניינת ברכישתם יאפשרו להוציא משירות טייסות של F-15 ו־F-16 מיושנים שעלויות התחזוקה שלהם גבוהות.
כשתאושר, חבילת הסיוע המיוחדת אמורה לממן לפחות רכש של טייסת אחת של מסוקי אפאצ'י מבואינג, וייתכן שבמהלך העשור ייעשה בה רכש של טייסת נוספת. מדובר במסוקי אפאצ'י מדגם E, ולפחות חלקם יחליפו מסוקי אפאצ'י מיושנים שמשמשים את חיל האוויר זה למעלה משלושה עשורים.
תוכניות מערכת הביטחון לעיבוי מערך מסוקי הקרב הן תוצאה של מתקפת חמאס, שהמחישה את הצורך בהם. זאת, לאחר שהמערך הוזנח בעשור החולף תוך העדפת הפיתוח של מערך הכטב"מים.
ולא מדובר רק בכלי טייס. בעוד חלק משותפיו של בנימין נתניהו לממשלה תוקפים את הנשיא האמריקאי ולועגים לו, תוכנית הסיוע הנרחבת שלו לישראל כוללת גם כמויות גדולות של חימושים מכל הסוגים באופן שיאפשר לחיל האוויר לשפר משמעותית את אורך הנשימה בלחימה עתידית. מדובר בפצצות אוויר־קרקע מתקדמות ומדויקות הכוללות גם פצצות חודרות בונקרים רבות עצמה ואלפי מיירטים למערכות ההגנה האוויריות המרכזיות של ישראל, כיפת ברזל וקלע דוד.
עוד לפני המלחמה בעזה, ולצדה העלייה בסבירות למלחמה כוללת עם חיזבאללה בצפון, משרד הביטחון וחיל האוויר קידמו בשנים האחרונות רכש של כלי טייס נוספים, בהם 12 מסוקי CH-53 (סופר יסעור) מלוקהיד מרטין, שיאפשרו לחדש את מערך מסוקי התובלה המיושן והמקרטע וזאת בעלות של 2 מיליארד דולר לפחות. לישראל עומדת האפשרות לרכוש שישה מסוקי תובלה נוספים מסוג זה.
כך, היא רכשה מלוקהיד מרטין שבעה מטוסי הרקולס חדשים (שמשון) והעסקה כוללת את האפשרות לרכישת שניים נוספים. זאת, בנוסף לרכש של שני מטוסי תדלוק אווירי מסוג KC-46 מבואינג, כאשר מטוס תדלוק ראשון יימסר לחיל האוויר בתחילת 2025. כל אותן עסקאות נעשו על בסיס כספי הסיוע האמריקאי מתוקף מתווה שקידם הנשיא לשעבר ברק אובמה, בהיקף כולל של 38 מיליארד דולר עד 2028.
קדחת הרכש הישראלית בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות לא אמורה להביא לצה"ל בשורה בטווח הקצר, שבו הוא נלחם בחמאס בעזה ולמערכה, שייתכן ויידרש לה, בלבנון. תהליכי הרכש נחשבים ארוכי טווח והם כוללים, בין השאר, פעילויות מורכבות להתאמת מערכות נשק ואמצעים מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות.
