איך להפיל דיקטטור
איך להפיל דיקטטור
שביתות, דמוקרטיה, ומה שביניהן
יש בסרט "להפיל דיקטטור" (סטיב יורק, 2002) כמה וכמה רגעים מכוננים ומרגשים. אחד מהבולטים בהם הוא הרגע בו כורי פחם מהמכרה "קולוברה", שממוקם מדרום לבלגרד ואחראי על חלק ניכר מאספקת החשמל של סרביה, מתחילים לשבות, ונותנים השראה לעובדים נוספים. זה קורה אחרי שהמוחים קוראים להשבתה של כל המשק, אבל הכורים אפילו מקדימים את הזמן המיועד ופשוט מדמימים את המפעל.
דברים כאלה לא קורים כל יום. אבל הכורים בסרביה הבינו דבר חשוב: העתיד שלהם, של הילדים שלהם, ושל הנכדים שלהם, תלוי בהפלתו של הדיקטטור. ורק אחרי שהוא ייפול, ניתן יהיה להפסיק את המלחמה המיותרת, לשקם את הכלכלה, ולהחזיר לילדים ולנכדים את העתיד שמגיע להם. בכך הצטרפו הכורים למחאה העממית, ההמונית, שהחלה עוד לפניהם, ונתנו תרומה משמעותית להצלחת המאבק נגד הדיקטטור. אנחנו לא יודעים מה בית המשפט בסרביה החליט בקשר לשביתה אבל אנחנו כן יודעים שהיא הצליחה – אפשרה שמירה על העובדים, על הציבור ועל הדמוקרטיה בסרביה, בדיוק כמו שהעובדים רצו.
ומה בישראל, לפני יומיים, ביום 23.12.2024 הכריז ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת תל אביב סכסוך עבודה בעניין פגיעה בזכויות קוגנטיות וביציבות התעסוקתית של חברי הסגל, בעניין פגיעה בעבודה המאורגנת ובזכויות ארגון הסגל הבכיר, בעניין פגיעה בחופש האקדמי ובחופש הבאקדמי של חברי הסגל, בעניין פגיעה תקציבית במוסדות להשכלה גבוהה ובשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בחו"ל, ובעניינים נוספים.
ומה בית המשפט בישראל יגיד? האם יקבל את הסכסוך ויתן לעובדים לשבות בהתאם לסכסוך העבודה שהוכרז?
לכאורה, עולה חשש כי הסכסוך יחסם. פעמיים בשנה וחצי האחרונות נתנו בתי הדין האזוריים לעבודה צווי מניעה כנגד סכסוכי עבודה וניסיונות שביתה, בקביעה כי המדובר בסכסוך פוליטי (אוגוסט 2023 בסכסוך של הר"י וספטמבר 2024 בסכסוך של הסתדרות העובדים הכללית). ואולם העניין אינו דומה, בין היתר משום שבשני המקרים לא היתה המתנה של 15 ימים לפני פרוץ השביתה בפועל.
לא פחות חשוב להזכיר, שבתי המשפט בישראל התירו בהחלט סכסוכי עבודה שעניינם פגיעה בעובדים ובעבודה המאורגנת, גם כאשר הניסיונות לפגוע בעבודה המאורגנת היו בחוק או בהחלטת ממשלה. כך היה, למשל, בעניין הנמלים ובעניין רכבת ישראל. בתי המשפט גם התירו סכסוכי עבודה שנועדו להגן על הפרופסיה ועל עניינים ציבוריים (כגון בעניין המורים שנאבקו על שפת ההוראה או על מספר התלמידים בכיתות הלימוד ובעניין הרופאים, שנאבקו על מספר המיטות בבתי החולים). בית המשפט העליון בישראל התייחס גם, בפרשת עמית, במפורש, לקשר הגורדי, האינהרנטי, בין הדמוקרטיה לבין ארגוני עובדים, בתיאורו הציורי, מתאר בית המשפט את הדמוקרטיה כמה שמחלחל בכל תאי הגוף של המדינה המודרנית. כך גם, לדברי בית המשפט העליון באותה פרשה, בארגון העובדים, שבו שולט עקרון הייצוג - הנציגות פועלת למען הכלל במבנה דמוקרטי הנשען על הדמוקרטיה המדיניתית, באופן שברור שהדמוקרטיה במדינה היא תשתית, בסיס חיוני וסמל, לדמוקרטיה החיונית לארגוני עובדים. וכמו שמותר לעובדים להגן על עצמם מפני פגיעה בהתארגנות, כך מותר להם גם להגן על הדמוקרטיה, שבלעדיה לא תתכן התארגנות עובדים.
אז מה בעצם צריך כדי שזה יצליח?
• סכסוך עבודה שיוכרז בצורה מסודרת;
• עילות סכסוך רלוונטיות;
• ציבור עובדים מודאגים והנהגה ארגונית שתקח את ההובלה ותגיד: "עד כאן".
כל אלה קיימים בעניין הסכסוך שהוכרז לפני יומיים בידי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב. יש לקוות שימתינו את תקופת הצינון, ושטענותיהם המוצדקות כי המדובר בסכסוך לגיטימי, ייפלו על אוזניים ועיניים קשובות בבתי הדין לעבודה ובבית המשפט העליון.
מאת ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, משרד עורכי דין מורן סבוראי
d&b – לדעת להחליט
