צו דרמטי של בג"ץ: החל מ-1 באפריל יופסק תקצוב של שליש מתלמידי הישיבות
צו דרמטי של בג"ץ: החל מ-1 באפריל יופסק תקצוב של שליש מתלמידי הישיבות
מדובר ב-56.5 אלף תלמידים שאיבדו את מעמד דחיית השירות; בכך דחה ביהמ"ש את בקשת היועמ"שית גלי בהרב מיארה לתת ארכה מסוימת למוסדות אלו לצורך היערכות; הצו צפוי להכניס את המערכת הפוליטית לטלטלה קשה, בין היתר כי הוא מסכן את קיומן של מאות ישיבות; הדיון סביב הגיוס עצמו ייערך במאי בהרכב מורחב
בג"ץ קבע היום (ה') בצו ביניים כי החל מה-1 באפריל - יום שני הבא - אין לתקצב מוסדות חרדיים, שבהם לומדים 56,5000 תלמידים שאיבדו את מעמד דחיית השירות. מדובר בשליש מתלמידי הישיבות בכלל, ורוב הישיבות הגדולות (לרווקים).
הצו צפוי להכניס את המערכת הפוליטית לטלטלה קשה. זאת בין היתר כי הוא מסכן את קיומן של מאות ישיבות. את הטלטלה מחמירה עוד יותר העובדה שבג"ץ העביר להרכב מורחב של תשעה שופטים את הדיון על עצם גיוס בחורי הישיבות וקבע לוח זמנים מזורז שלפיו הוא יערך בחודש מאי, כלומר מיד לאחר פגרת הפסח.
צו בג"ץ דוחה למעשה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לתת ארכה מסוימת לצורך היערכות לקראת הפסקת התקצוב. עם זאת הוא מקבל בקשה אחרת שלה - שכ-250 מוסדות שיירדו אל מתחת לסף המינימלי של מספר התלמידים בעקבות הפסקת התקצוב, ימשיכו בכל זאת לקבל תקציבים עבור תלמידים שיש להם פטור כחוק מגיוס. כן קיבלו השופטים את עמדת המדינה שמי שיש לו דחיית שירות מהשנה שעברה שטרם פקעה ימשיך לקבל תקציב.
השופטים מצטטים בצו את דברי בהרב מיארה כי "בהיעדר בסיס נורמטיבי החל מיום ה-1 באפריל לאי גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון הלומדים במוסדות אלו (שאינם אוחזים בצו דחיית שירות שטרם פקע). היועצת המשפטית לממשלה ביקשה אורכה קצרה לצורך היערכות. אך השופטים קבעו ש"בהיעדר מקור סמכות להמשך התקציב לא ראינו להורות על המשך התקצוב".
עמדתה של בהרב מיארה יצרה עוד התנגשות בינה ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקש היום מבג"ץ עוד דחייה להסדרת חוק ההשתמטות - הפעם ב-30 יום. בהרב מיארה התעקשה לעומתו כי מיום שני הבא תחול חובה לגייס את תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות, ולעצור את המימון שלהם, וזאת כאמור לאחר ארכה קצרה בלבד. נתניהו טוען שעמדה זו "חסרת בסיס" ויש לעצור את המימון רק בסוף שנת הלימודים, וכן שלצה"ל יש שיקול דעת בסוגיית הגיוס. חוות הדעת הסותרות של השניים שהוגשו במקביל יצרו פארסה משפטית.
כזכור ב-1 ביולי שעבר פקע תוקף החוק שמאפשר להעניק דחיית שירות לתלמידי הישיבות. העתירות שהוגשו לבג"ץ דורשות לקבוע שהחלטת הממשלה שלא לגייס אותם אינה חוקית ושאסור לממן את 56,500 התלמידים.
חמש עתירות לבג"ץ עוסקות בטענה שהחלטת הממשלה מחודש יוני שעבר שלא לגייס את בחורי הישיבות היא בלתי חוקית כי הממשלה לא יכולה להחליט להפר את החוק. שלוש מתוכן ביקשו לגייס את בחורי הישיבות, ושתיים - להפסיק את התקציב. שאלת התקצוב היתה פשוטה מאוד שכן ב-2014 כבר הוצא צו כזה בעתירת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שאותה ייצג עו"ד גלעד ברנע. גם היועצת המשפטית לממשלה הסכימה שהתקצוב אינו חוקי. שלושת חברי ההרכב רמזו בבירור כבר לפני חודש שהם מתכוונים לעצור את התקציבים.
עו"ד ברנע שמייצג את התנועה הדמוקרטית האזרחית בעתירה בנושא המימון אמר ש"בית המשפט העליון הבין שבידו המפתח והמנוף לקדם באופן היסטורי את סוגית (אי) השוויון בנטל ונענה לאתגר ההיסטורי. עתה יאלצו כל הגורמים לגבש הסדר שוויוני, הוגן ושיאפשר לקדם חברה דמוקרטית בישראל".
"התעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה"
צו הביניים מחולל סערה קשה בקרב הפוליטיקאים החרדיםץ יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר בתגובה כי "צו הביניים שנתן בג"ץ לשלילה מיידית של תקציבי הישיבות הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים. דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם. ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה".
יו"ר יהדות התורה שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף הגיב ואמר כי "הצו שניתן על ידי שופטי בג״ץ שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון וביזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך".
סיעת דגל התורה מסרה בתגובה כי "הפגיעה בלומדי התורה, בישיבות ובחינוך התורני לא יעבור לסדר היום. בג"ץ והמערכת הפקידותית החליטו על מאבק כולל בלומדי התורה ובחינוך התורני והם חייבים להוכיח לכולם שהם בעלי הבית במדינה הזאת והם גם יחליטו עבורנו לאיזו קואליציה נלך. איך אפשר להוציא צו ביניים תוך שעה, כשאדם מן השורה יכול להמתין שנים לפסיקה? הכל מתוזמן".
מאידך יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ אמר כי "הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה. בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".
יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי מסרה כי "צו הביניים הוא ממש המינימום שצריך היה לקרות מזמן. זה ממש לא נגד חרדים ולא נגד לימוד תורה. זה בעד מדינת חוק, שיש בה חוק שכולן וכולם משרתים בצבא העם, שהוא אחד מהדברים הבסיסיים שמאפשרים את קיומה של המדינה שלנו".
