בלעדיהטרגט של שיבא: כך נחטף מכרז דיגום הקורונה
בלעדי
הטרגט של שיבא: כך נחטף מכרז דיגום הקורונה
תאגיד שיבא ניגש למכרז של המדינה לדיגום קורונה בבתי אבות; מאחוריו היתה חברת ההפקות הפרטית טרגט, שלא רשאית להתמודד; שיבא לא זכה, אך אז עברה האחריות למשרד הביטחון; התנאים שונו, ושיבא זכה בפרויקט גדול בהרבה: הפעלת כל מרכזי דיגום הקורונה; הוא העביר את הפעילות לשותפה טרגט, שאליה זרם מאז רוב הסכום של 494 מיליון שקל; שיבא גבה דמי תיווך של עשרות מיליונים
השבוע יפורסמו שמות הזוכים מבין 7 המועמדים הסופיים במכרז "הדיגום הלאומי" - הפעלת מרכזי הדיגום של פיקוד העורף, שאליהם מגיעים אזרחים כדי לעבור בדיקה לזיהוי נגיפי קורונה. בין המועמדים הסופיים נמצא גם תאגיד הבריאות של המרכז הרפואי שיבא, אשר עתר באחרונה לבית המשפט בבקשה לפסול חלק מהמועמדים האחרים, בטענה שאינם עומדים בתנאי המכרז.
הדרישה של שיבא לפסול אחרים בשל אי־עמידה בתנאי המכרז צורמת במיוחד על רקע הממצאים שיחשוף כאן "כלכליסט". שיבא, המרכז הרפואי הגדול בישראל, שימש במכרז הענק הקודם להפעלת מרכזי הדיגום כמעין "פרונט" לחברת הפקות פרטית בשם טרגט. שיבא היה לא יותר מכסות רשמית, ומיד לאחר זכייתו במכרז הדיגום העביר בית החולים את התפעול במלואו לטרגט. חברת ההפקות נהנתה הודות לכך מתקציב עתק של כחצי מיליארד שקל שזרם אליה מקופת האוצר.
"כלכליסט" חושף כיצד שורה ארוכה של החלטות תמוהות ועצימות עין בחסות הקורונה שיבשה את אחד המכרזים האזרחיים הגדולים ביותר שנערכו בישראל בשנים האחרונות והניבה הון עתק לגוף הפקות פרטי ללא ניסיון רפואי, שקודם לכן התמחה בארגון כנסים ואירועים.
ההפתעה: בעלי טרגט מגיע לפגישה
תחילת הפרשה ביוני 2020, עם פרוץ הגל השני של הקורונה בישראל, כשעדיין אין בנמצא חיסון למגפה. משרד הבריאות פרסם אז את מכרז "מגן אבות ואמהות – דיגום בתי אבות", שהזוכה בו יבצע דגימות לאיתור נגיף הקורונה בקרב אוכלוסיית הקשישים.
בין הניגשים למכרז היה גם תאגיד הבריאות של שיבא ("קרן המחקרים – שיבא" בשמו הרשמי), שהוא עמותה פרטית בבעלות שיבא, הפועלת כמעט ללא פיקוח רגולטורי. אלא שתאגיד שיבא לא ניגש לבד למכרז. לצדו ניצבה חברת ההפקות הפרטית טרגט, בבעלות בני הזוג מירי סיני וניר נובק. מלכתחילה התכנון של שיבא וטרגט היה שטרגט היא זו שתבצע בפועל את הפעילות הרפואית של דיגום הקורונה.
חברת ההפקות טרגט לא צמחה בתחום הרפואי. היא התמחתה בהפקת פסטיבלים, כנסים ואירועי ספורט המוניים, ובין היתר הפיקה את טקס המשואות השנתי ביום העצמאות. החיבור בין שיבא לטרגט החל כמה חודשים קודם לכן, כאשר הפעילות העסקית של טרגט קרסה בקורונה, והחברה ניסתה להיכנס לתחום של בדיקות סרולוגיות במקומות עבודה. "הבנו שאנחנו חייבים אוטוריטה רפואית חזקה לצדנו", סיפרה לפני כשנה סיני בריאיון ל"ידיעות אחרונות" על תחילת שיתוף הפעולה עם שיבא. "לשמחתנו מי שהרים את הכפפה היה פרופ' יצחק קרייס". יצחק קרייס הוא מנכ"ל שיבא ואחד האנשים החזקים ביותר במערכת הבריאות.
אלא שלמכרז הדיגום הגדול של משרד הבריאות טרגט כלל לא היתה רשאית לגשת. לפי תנאי המכרז, הוא היה פתוח רק ל"גופי רפואה" אשר יש להם "ותק של 5 שנים לפחות במתן שירותים רפואיים... ומעסיק במועד הגשת ההצעות לפחות 200 רופאים ו/או אחים מוסמכים/פרמדיקים". לטרגט לא היו ניסיון או כוח אדם רפואי בסדר גודל כזה.
4 צפייה בגלריה
מנכ"ל שיבא פרופ' יצחק קרייס, ובעלי חברת טרגט, מירי סיני וניר נובק
(צילום: אביגיל עוזי, קובי קואנקס)
טרגט גם לא היתה רשאית להתמודד במכרז לצד שיבא, משום שסעיף 8.2 למכרז (פרק "אחריות") קבע מפורשות ש"הספק מתחייב לספק את כל השירותים בעצמו ולא להסב את מחויבויותיו בהתאם להסכם זה לאחר. השירותים יבוצעו על ידי הספק בעצמו ובאחריותו המקצועית". כך שגם זכייה של שיבא במכרז לא היתה אמורה לאפשר להסב את העבודה לטרגט, או לכל גוף אחר.
יותר מכך, לפי נוסח תקנות יסודות התקציב (ביחס לתאגידי בריאות), שיבא היה חייב לבחור בטרגט או בכל נותן שירות אחר בהליך של מכרז, כך שלכאורה עצם החיבור עם טרגט היה מנוגד לתקנות. זו גם עמדת משרד האוצר, שבודק כעת את העניין על ידי החשב הכללי והיועץ המשפטי של המשרד. "המדינה רצתה קבלני ביצוע עם ידע וניסיון בבריאות", אומר גורם בכיר במערכת הבריאות שמכיר היטב את המכרז. "לכן נקבעו תנאי סף שימנעו מצב שבו כל חברה פרטית תוכל להתקשר עם גוף כמו שיבא ולהציע לו עסקה: אתה תיגש, אני אבצע".
ולמרות זאת, שיבא וטרגט המשיכו להתנהל כגוף אחד. כשהתפרסמו תוצאות המכרז בחלוף כמה שבועות, התבשר שיבא כי לא זכה בו (החברות טרם ופמי הקדימו אותו). שיבא הוכרז רק כגוף "כשיר", ובעקבות זאת הוזמנו מנהליו לפגישה עם נציגי משרד הבריאות. אלא שמי שהתייצב לאותה פגישה עם חשב משרד הבריאות חסן עימסאיל והממונה על הקורונה מטעם המשרד אבי בן זקן, היה לא אחר מאשר נובק, בעלי טרגט. נציגת שיבא נועה פרסטר, המשמשת כסמנכ"לית הכספים של המרכז הרפואי ושל תאגיד שיבא, הצטרפה מרחוק בזום. אנשי משרד הבריאות שהופתעו לגלות שם את נובק סירבו לקיים את הפגישה ודרשו נוכחות של בכיר משיבא.
ל"כלכליסט" נודע כי פרסטר עוזבת בימים לאלו את שיבא לטובת תפקיד מנהלת כספים "מורחבת" (בדרגה מקבילה למשנה למנכ"ל) של בית החולים אסותא אשדוד.
התפנית: פתאום מותר קבלן משנה
בשלב הזה התרחשה תפנית: הטיפול והאחריות על קטיעת שרשראות ההדבקה בקורונה הועברו ממשרד הבריאות למשרד הביטחון - ולפגישה עם נציגי משרד הביטחון כבר הגיעו נובק ופרסטר יחד. השניים התבשרו כי אמנם לא זכו במכרז הדיגום בבתי האבות, אך הם נבחרו להשתתף בהליך "תיחור" (תחרות סגורה בין מספר מוגבל של משתתפים) על הבוננזה הגדולה באמת: פרויקט ארצי רחב היקף של שירותי דיגום בכל תחנות פיקוד העורף ברחבי הארץ. משרד הביטחון ביקש אז להחליף את מד"א, שהפעיל את הפרויקט אך גבה מחיר יקר של כ־80 שקל לכל בדיקה.
בתיחור השתתפו שלוש הראשונות במכרז המקורי: פמי, טרם ושיבא. אבל אז התחולל עוד שינוי דרמטי, כאשר במקום המכרז המקורי של משרד הבריאות, שכלל 81 עמודים, הסתפק משרד הביטחון ב"קול קורא" שכלל 3 עמודים בלבד, אשר בו בעיקר תוארה הפעילות המבוקשת. בקול הקורא לא היתה כל התייחסות לשימוש בקבלני משנה, ולמעשה נסללה כך הדרך לשיתוף הפעולה עם טרגט.
שיבא, שלא זכה במכרז של משרד הבריאות, הגיש בתיחור את ההצעה הזולה ביותר וזכה בו. המשמעות היתה שהוא אמור להקים ולהפעיל את כ־50 תחנות דיגום הקורונה של פיקוד העורף. אלא שבחוזה שנחתם בינו לבין משרד הביטחון בנובמבר, אשר הגיע לידי "כלכליסט" ונחשף כאן לראשונה, נקבע כי "לצורך מתן השירותים יהיה הספק (שיבא) רשאי להתקשר עם קבלני משנה מטעמו".
המשמעות היתה שטרגט, כפי שתוכנן בין השניים מלכתחילה, תהיה זו שתבצע את הפעילות. שיבא היה רק ה"כסות" שאפשרה לטרגט לגשת למכרז מאחורי הקלעים. בזאת הסתיים תפקידו של בית החולים.
האחריות: "לשיבא אין שום סיכון"
מרגע ששיבא חתם על החוזה עם משרד הביטחון, חברת ההפקות טרגט נכנסה לנעליו וביצעה את כל הפעילות, לפי המחירון שסוכם בין המשרד לשיבא לכל סוג של בדיקה: מ־40 שקל לדיגום של אזרח שמגיע בעצמו למתחם, עד 153 שקל לנטילת דגימה מאדם בביתו בסופי שבוע (ראו מסגרת). מאז ועד היום שילם משרד הביטחון סכום כולל של 494 מיליון שקל על פרויקט הדיגום. 90% עד 95% מהכסף, למעלה מ־450 מיליון שקל, זרמו לקופת טרגט.
במקום המכרז המקורי של משרד הבריאות, שכלל 81 עמודים, הסתפק משרד הביטחון ב"קול קורא" שכלל 3 עמודים בלבד, אשר בו בעיקר תוארה הפעילות המבוקשת. בקול הקורא לא היתה כל התייחסות לשימוש בקבלני משנה, ולמעשה נסללה כך הדרך לשיתוף הפעולה עם טרגט.
שיבא לא נדרש לכל פעילות: לא הפעלת צוות, לא בקרה רפואית, לא כוח אדם או הקצאת שטח. היחידה ש"עבדה" היתה מנהלת הכספים פרסטר, שדאגה ששיבא יגזור את קופון התיווך, בגובה 10%-5% מהסכום - 50-25 מיליון שקל מקופת המדינה.
בשיבא כלל לא מכחישים את האופן שבו פעלו הדברים, ואף מתגאים בו. "מה שעניין אותי באותם ימים זה להרוויח כמה לירות", אומרת גורמת בכירה בשיבא שהיתה מעורבת בתהליך לכל אורכו. היא גם מסכימה עם האמירה שלמעשה שיבא לקח דמי תיווך: "בדיוק. אבל סליחה, אנחנו חשבנו על הרעיון, ולפעמים גם על רעיון - וגם על מוניטין - משלמים כסף. אז ברור שמכל בדיקה שעולה 40 שקל אנחנו לקחנו כמה שקלים. הרי שיבא לא עובד, טרגט עובדת. אתה יכול לבדוק בספרי הנהלת החשבונות, כל הכסף שקיבלנו היה לפי חשבוניות שהוצאנו למשרד הביטחון. כל הכסף עבר לשיבא, ששילם לטרגט כאילו שהוא משלם לחברת כוח אדם. מבחינתי, זה אותו דבר. אני מסתכלת על זה ואומרת: איזה יופי, לשיבא אין כאן שום סיכון.
"כן, דאגנו שלשיבא יהיו כמה עשרות מיליונים, מה קרה? בעיניי זו מטרה נעלה. הכסף לא הולך לדיבידנדים לבעלי המניות, זה כסף למען החולים. זה מה שהיה פה, תאמין לי מגיע לנו פרס ישראל. עשינו עבודה מדהימה, נתנו שירות מצוין, וחסכנו למדינה 60% לעומת המחיר שמד"א לקחו לפנינו. וזה כששיבא לא השקיע ולא הוציא שקל מהכיס שלו".
בכירה בשיבא: "סליחה, אנחנו חשבנו על הרעיון, ולפעמים גם על רעיון - וגם על מוניטין - משלמים כסף. אז ברור שמכל בדיקה שעולה 40 שקל אנחנו לקחנו כמה שקלים. הרי שיבא לא עובד, טרגט עובדת"
לדבריה, עכשיו גם בתי חולים אחרים הבינו את זה. "כשמשרד הבריאות יוצא עכשיו עם מכרזי הדיגום הענקיים גם לנתב"ג (שכיום מפעילה פמי - א"פ), אתה חושב שאיכילוב ורמב"ם ולא משתתפים? כולם הבינו את הפטנט. אני פשוט הבנתי את הפטנט דקה לפני כולם".
לדבריה, הבחירה בטרגט "היתה בגלל כימיה טובה בין סיני ונובק לבין שיבא. הם עשו שופינג אצל הרבה, גם באיכילוב, ובסוף החליטו להישאר איתנו".
לשיטתה של הבכירה בשיבא, טענות ככל שישנן צריכות להיות מופנות למשרדי הממשלה: "היה מכרז של משרד הבריאות, ובהמשך ועדת המכרזים של משרד הביטחון החליטה להתבסס עליו ולצאת למכרז סגור בין שלוש החברות ("קול קורא" - א"פ). לבסוף בחרו בשיבא ועשו איתנו חוזה מסודר. אם זה לא נראה לך, תפנה לייעוץ המשפטי במשרד הביטחון ותגיד שלדעתך זה לא תקין. אין כאן בעיה מצד שיבא או מצד טרגט. זה מה שביקשו, ועמדנו בכל התנאים".
הרווח: "לא מתערבים בחלוקה לקבלן המשנה"
"התנאים במסגרת התיחור של משרד הביטחון השתנו לגמרי, הוא בכלל לא היה דומה למה שהיה במכרז המקורי", אומר גורם בכיר במערכת הבריאות, ונוגע באחת השאלות המרכזיות שעולה מהשתלשלות האירועים: מדוע משרד הביטחון "ערבב" בין המכרזים, אפשר לטרגט לבצע את הדיגום תוך התעלמות מתנאי סף מהותיים במכרז המקורי.
במשרד הביטחון טוענים בתגובתם כי "המשרד נקרא 'בצו 8', בשיא מגפת הקורונה, לסייע למשרד הבריאות בהקמת מערך דיגום ארצי לבדיקות קורונה בפריסה ארצית. לאור הדחיפות התבססנו על מכרז קודם שערך משרד הבריאות וערכנו בין שלושת הספקים שאושרו על ידיו הליך תחרותי על בסיס פטור ממכרז. הדבר נעשה באישור משרד האוצר ובהליך הזה נבחרה הקרן של שיבא".
באוצר מכחישים בתוקף מתן אישור כזה. אבל גם אם זה ההסבר, המשמעות היא שמשרד הביטחון לקח את טרגט, שלא עמדה בתנאי הסף למכרז המקורי, ובהליך של פטור ממכרז הטיל על החברה חסרת הניסיון הרפואי את המשימה הלאומית החשובה מכולן באותה עת. במשרד הביטחון אומרים כי "המשרד מודע לכך שקרן המחקרים של שיבא הסתייעה בחברת טרגט להפעלת מערך הדיגומים. אין הדבר שונה מהתקשרויות אחרות, שבהן ניתנת האפשרות לקבלן ראשי להסתייע בקבלן משנה. האפשרות להסתייע בקבלן משנה אף עוגנה בהסכם בין קרן המחקרים למשרד הביטחון, והובהר כי בכל מקרה האחריות הכוללת והבלעדית למתן השירותים תהא של הספק (שיבא) עצמו. משרד הביטחון אינו מודע וממילא אינו מתערב בחלוקת הרווחים בין קבלן ראשי לקבלן משנה".
אבל האם טרגט, שביצעה בפועל את כל העבודה, בכלל יכולה להיחשב כקבלן משנה? "יש עניין של מינון", אומר גורם במערכת הבריאות. "האם כאשר הזוכה במכרז מבצעת 5% בלבד מכלל הפעילות ו־95% מבוצעים על ידי קבלן משנה, זה נקרא 'להיעזר'?". ומה כאשר מדובר ב־100% מהפעילות? בדו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה על "מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה" מאוגוסט 2021 נכתב כי "התאגיד (שיבא) מבצע את הדיגום בפועל באמצעות חברה פרטית שהתקשר איתה (טרגט)".
ספק גדול אם העברת כלל הפעילות לטרגט יכולה להיחשב כ"היעזרות" בקבלן משנה שעומדת גם בכללי התיחור. או, כפי שמנסח זאת משפטן בכיר, "האם יעלה על הדעת שמשרדי הבריאות או הביטחון היו בוחרים, באמצע מגפה שלא היתה כמותה ב־100 השנים האחרונות וגוררת מוות, בחברת הפקות פרטית שעסקה במרתונים ובמסיבות, כדי שזו תבצע את המהלך המרכזי שלה (קטיעת שרשראות ההדבקה)? התשובה ברורה".
בשיחות עמם טוענים גם שיבא וגם טרגט כי "רוב הכסף חזר לקופת המדינה", אך הטענה הזאת משוללת יסוד. שני הגופים, כמו גם משרדי הביטחון והבריאות, סירבו למסור פרטים על ההתקשרות העסקית. אך ההערכות בשוק הן כי מכל דיגום השאיר שיבא בכיסו כ־4-3 שקלים בלבד, כך שלפחות 90% מהכספים ששילמה המדינה לא נשארו בתאגיד הרפואי אלא המשיכו הלאה. לא כל שכן, תאגיד שיבא אינו גוף ממשלתי, כך שגם הכסף שחוזר אליו אינו חוזר לקופת המדינה.
תגובות
תגובת שיבא: "קרן המחקרים של שיבא נושאת באחריות העל הכוללת לפרויקט כלפי פיקוד העורף. היא השתתפה בתכנון ההקמה והביצוע, בהתוויית המדיניות המקצועית של ביצוע הדיגומים, התיאומים הרבים מול משרד הבריאות ומול פיקוד העורף, בפיקוח ובניהול נושא הכספים.
"טרגט, כקבלן משנה, עסקה בכלל הפעולות הקשורות בהעסקת כוח האדם, שרשרת לוגיסטית מלאה, התאמת מערכות מחשוב ומידע, מיקום והקמת האתרים, הרחבת המענה והתאמתו לגלים השונים, שינוע והיבטי תפעול נוספים. ההתקשרות עם טרגט תואמת את הוראות החוק והפטורים במסגרת חוק חובת המכרזים, והיתה ידועה ושקופה גם למשרד הבריאות וגם למשרד הביטחון.
"הקריטריונים לבחירה בטרגט היו ניסיון מוצלח - לשיבא וטרגט היו בעבר התקשרויות בהיקפים לא משמעותיים – וכן זמינות מיידית להקמת ותפעול מתחמים בהתראה קצרה ובהיקפים משמעותיים, ומערכת מחשוב תואמת".
תגובת משרד הבריאות: "הסכם ההתקשרות מול קרן המחקרים של שיבא נחתם ונוהל על ידי משרד הביטחון, על בסיס תיחור בין שלושת הזוכים במכרז משרד הבריאות. משרד הבריאות מתקצב את הפעלת מתחמי הדיגום, אך כל התשלום עבר לשיבא ממשרד הביטחון. בהתאם לכך אין לנו מידע לגבי החלוקה, במידה שקיימת, בין שיבא לספק החיצוני. משרד הבריאות יבדוק מול שיבא ומשרד הביטחון האם במסגרת ההתקשרות ניתן להעסיק קבלני משנה למתן השירותים, ובאיזה היקף".
תגובת משרד הביטחון: "תאגיד שיבא, שנבחר בהליך תחרותי, הוא שחתום על הצעת המחיר. ההסכם למתן השירותים נחתם על ידיו והתמורה שולמה לו במישרין. הבחירה בשיבא באופן בלעדי נבעה מכך שהצעתו היתה הזולה ביותר".
תגובת משרד האוצר: "ההתקשרות בוצעה באמצעות משרד הביטחון בשיא משבר הקורונה וכשהתגובה הממשלתית חייבה רכש דחוף. משרד הביטחון בחר בשיבא לביצוע הפרויקט בעקבות הצעתו להוזלה משמעותית של העלויות, בשיעור של 50% מהמחירים ששולמו אז. יובהר כי משרד האוצר לא ביצע שינוי בסעיפי המכרז, וניתן אישור למשרד הביטחון לאמץ את המכרז שבוצע במשרד הבריאות, באותם תנאים ולאותו שימוש. הפטור ממכרז (מצד משרד הביטחון) לא אושר על ידי משרד האוצר. הליכי הרכש במשרד הביטחון מעוגנים בתקנות שונות מתקנות הפטור הכלליות ממכרז, ותקנות אלו מעניקות עצמאות למשרד הביטחון בהליכי הרכש, לרבות הליכי הפטור (שאינם עוברים דרך משרד האוצר).
"האם שיבא פרסם מכרז לבחירת ספק המשנה, ומדוע דווקא הוא נבחר - התשובות לשאלות הללו אינן חשופות למשרד האוצר ויש להפנות אותן לשיבא. החשב הכללי במשרד האוצר בודק את ההתקשרות, לרבות אילו מסמכים ומצגים הוצגו בפני מקבלי ההחלטות בזמן אמת. לא נאפשר לגורמים אינטרסנטיים להסתתר מאחורי מצגי שווא, ובכך להסיט את הדיון ולהטיח האשמות בשומרי הסף במשרדי הממשלה, חשבי משרדי הממשלה, שעובדים לילות כימים במאבק במשבר הקורונה תוך שמירה על הקופה הציבורית. החשב הכללי ימשיך לפעול להסדרת הליכי הרכש, בדגש על מערכת הבריאות ותאגידי הבריאות, כך שיבוצעו בצורה תקינה ויעילה. ככל שיתגלו אי־סדרים הם יתוקנו".
