בעקבות חשיפת כלכליסטועדת חוקה תדון בשימוש המשטרה במערכת פרופיילינג בנתב"ג
בעקבות חשיפת כלכליסט
ועדת חוקה תדון בשימוש המשטרה במערכת פרופיילינג בנתב"ג
במערכת מבוססת ה-AI שנחשפה בכלכליסט, עושה המשטרה שימוש לאיתור בלדרי סמים, לפי פרמטרים שהיא מסרבת לחשוף, תוך עיכוב אזרחים בחיפוש משפיל. יו"ר ועדת חוקה ביקש מהמשטרה הבהרות ולא נענה, וכך גם פניית האגודה לזכויות האזרח ליועמ"שית בעניין הקפאת השימוש במערכת. האגודה: "פוטנציאל נרחב לפגיעה בזכויות האדם להליך הוגן, לפרטיות וחירות"
ועדת חוקה, חוק ומשפט תקיים ביום ראשון (21.5) דיון על השימוש שעושה המשטרה במערכת פרופיילינג בנתב"ג לאיתור בלדרי סמים פוטנציאלים.
השימוש במערכת שמבוססת AI, הקשיים המשפטיים שהיא מעוררת והסוגיות שמתעוררות ביחד לחשש לפגיעה בזכויות אזרח, נחשפו בתחקיר מוסף "כלכליסט".
לאחר הפרסום פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בדרישה להורות למשטרה לעצור את השימוש במערכת עד שיהיה "מוסדר בחוק מפורש, לתכלית ראויה ובאופן מידתי". פניית האגודה בנושא לא נענתה עד היום. כמו כן המשטרה סירבה בעקבות הפרסום גם להשיב לבקשה של התנועה לחופש המידע לחשוף נתונים שיצביעו על יעילות המערכת. בנוסף, גם פנייה של יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, מלפני חצי שנה לקבל הסברים על המערכת ועל המקור החוקי לשימוש בה לא נענתה.
לפי אתר הוועדה לדיון זומנו בין היתר גם משרד המשפטים, משרד התחבורה, פרקליטות המדינה, המשרד לביטחון לאומי, רשות שדות התעופה, הרשות להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח בישראל.
"דפוס פסול שמהווה חריגה מסמכות"
מערכת הפרופיילינג, שפועלת בנתב"ג מאז העשור הקודם, היא מערכת מבוססת IA. זהו אלגוריתם ממוחשב בעל בינה מלאכותית המחובר למאגרי מידע ממשלתיים ומסמן עצמאית, על בסיס תחזית סטטיסטית, מי מהאזרחים שנכנסים לישראל עשוי להיות בלדר סמים. כלומר, המערכת הממוחשבת מייצרת "פרופיל" עברייני על סמך פרמטרים שונים וסודיים, ועל בסיס נתונים של בלדרים קודמים שנעצרו. המערכת, שפעילותה נחשפה במקרה בפני השופטים רק בשלהי 2021, ספגה ביקורת משופטת העליון, ענת ברון, ושופטת המחוזי מרכז בלוד, מרב גרינברג.
מוסף "כלכליסט" חשף בין היתר כי אחת הבעיות המרכזיות בשימוש במערכת, לצד הצלחותיה, הוא תיוג של אזרחים תמימים וחפים מפשע, עיכובם בנתב"ג ופגיעה בחופש התנועה ובזכותם לכבוד ופרטיות באופן לא מידתי תוך ביצוע חיפוש משפיל ופוגעני ללא חשד סביר. עוד נחשף כי האפשרות לפיקוח בדיעבד של בית המשפט על המערכת אינו קיים, שגם אם נעצר בלדר נפגעת זכותו להליך הוגן.
משקל הפרמטרים שעל בסיסם פועלת המערכת, כך התגלה, אינו ידוע אפילו למפעילי המערכות עצמם מה שמגדיל את החשש לתיוג פסול של אזרחים על בסיס גיל, דת, נטיה מינית ועוד. כלומר פרופיילינג גזעני. כאמור, המשטרה מסרבת לחשוף את הפרמטרים וכמו כן את שיעור הצלחת הניבוי של המערכת.
במכתב שהפנתה בעבר עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח ליועמ"שית, היא כתבה לבהרב-מיארה כי: "מדובר בטכנולוגיות בעלות פוטנציאל רב לפגיעה בזכויות אדם, והפעלתן ללא הסמכה מפורשת וללא הסדרה מפורטת שתבטיח שימוש מידתי בהן – איננה חוקית. כפי שציינו בפניות קודמות (הכוונה לפניות בעניין אי חוקיות השימוש במערכת עין הנץ וברוגלות כגון הפגסוס של NSO, ת.ג) – הדפוס המשטרתי שלפיו חידושים טכנולוגיים מוכנסים לשירות מבצעי בחשאיות, בלי שנערך דיון ציבורי משמעותי ונתנה למשטרה הסמכה מפורשת לעשות שימוש בטכנולוגיה, הוא דפוס פסול שמהווה חריגה מסמכות ואין לאפשרו".
בנייר עמדה נוסף שהגישה היום (ה') האגודה לקראת הדיון, ועליו חתומה עו"ד דבי גילד-חיו, היא הוסיפה כי: "קבלת החלטות בתחום האכיפה הפלילית על בסיס אלגוריתם שמנבא סיכויים למעורבות של אדם בעבירה פלילית, היא בעלת פוטנציאל נרחב לפגיעה בזכויות האדם להליך הוגן, לפרטיות וחירות".
נציין כי המשטרה טענה בעבר בתגובה למוסף "כלכליסט" שמותר לה לבצע חיפוש בנתב"ג גם ללא חשד סביר. עם זאת פרשנותה של המשטרה לחוק מוטלת בספק. זאת לאחר שבית המשפט העליון קבע באוקטובר 2021 ששוטרים אינם מוסמכים לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בשדה התעופה באופן שרירותי, וללא יסוד סביר לחשד שהוא מחזיק בסמים.
