פרסום ראשוןהאוצר דורש: היטל של 20%-40% על ביטוחי בריאות פרטיים
פרסום ראשון
האוצר דורש: היטל של 20%-40% על ביטוחי בריאות פרטיים
על פי חלקים חדשים מטיוטת חוק ההסדרים שהגיעו ל"כלכליסט" וטרם התפרסמו, ההכנסות שייגבו בגין אותו היטל, יגיעו למשרד הבריאות ויתווספו לסל הבריאות. עם זאת, האוצר טרם החליט אם ההיטל יוטל על הספק או על המבוטח. עוד עולה, כי האוצר מעוניין להטיל מעין קנס על אי הופעה לרופאים מייעצים
משרד האוצר דורש להטיל היטל של 20%-40% על פעילות ביטוחי הבריאות הפרטיים (הניתנות ע"י חברות הביטוח) ושירותי הבריאות הנוספים (שב"ן - הניתנים על ידי קופות החולים עצמן בתמורה לתשלום נוסף) הכוללות כיסוי לניתוחים, ייעוצים ואמבולטוריקה. כך עולה מחלקים חדשים מטיוטת חוק ההסדרים שטרם התפרסמו והגיעו ל"כלכליסט" . לפי ההצעה, האוצר טרם החליט אם ההיטל יוטל על הספק או על המבטח, כאשר סוגיה זו תוכרע בהמשך. עוד נקבע כי כל ההכנסות שייגבו בגין אותו היטל, יגיעו למשרד הבריאות ויתווספו הישר לסל הבריאות (כסף "צבוע"). ההיטל ישולם כל חודש ויחולו עליו כל הוראות המסים (גבייה), כלומר, מי שלא ישלם אותו, כאילו לא שילם מס הכנסה או מע"מ והמדינה רשאית לנקוט נגדו הליכים לרבות עיקולים והוצאה לפועל, זאת, אחרי שלהיטל יתווספו פיגורים, ריבית והצמדות.
כמו כן, על מנת שקופות החולים לא יגלגלו את תוספת העלות למבוטח, התאמות בתוכניות השב"ן, תיקון החוק יאפשר לשר הבריאות לחייב את קופות החולים לתקן את תוכניות השב"ן –לרבות הסרה מתוכניות אלה שימושים שאינם נמצאים בתעדוף גבוה מבחינת יעילותם הרפואית. כאמור, צעד זה מיועד שלא יהיה צורך בהגדלת סכום דמי החבר שגובות קופות החולים בתוכניות אלו כתוצאה מההיטל. בדברי ההסבר כותבים פקידי האוצר כי בכוונתם גם לדרוש "אחידות" בפרק על התרופות - קרי, כל הקופות מחויבות לתת את אותו הדבר במקטע זה של השירות.
"למערכת הבריאות הפרטית השפעות ישירות ועקיפות על המערכת הציבורית. המערכת הפרטית משלמת שכר גבוה הרבה יותר מהמערכת הציבורית מכיוון שאין עליה מגבלות שכר ומכיוון שאינה צריכה לשאת בעלויות של מערך חירום וטיפול בחולים מורכבים. תשלום השכר הגבוה במערכת הפרטי משאיר את בתי החולים הציבוריים ריקים מרופאים מומחים בשעות אחר הצהריים. כמו כן, בתי החולים הציבוריים נושאים בעלות ההכשרה של הרופאים והמערכת הפרטית נהנית מרופאים מומחים ללא השתתפות בעלות ההכשרה שלהם", נכתב בדברי ההסבר, שם מוסיפים כי "היכולת של המערכת הפרטית לשלם לרופאים שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית מביאה למעבר רופאים למערכת הפרטית, מגדילה את התורים במערכת הציבורית באופן שמחליש את אמון הציבור במערכת הציבורית ומביא להגדלת הביקוש למערכת הפרטית".
לפי הדו"ח השנתי של רשות שוק ההון, חברות הביטוח שילמו 2.25 מיליארד שקל בגין תביעות על הוצאות רפואיות (בפרק ביטוח בריאות, פרטי וקבוצתי יחד) כאשר השב"נים שילמו כ-1.2 מיליארד שקלים נוספים בגין שירותים לרבות אשפוז וניתוחים. אלא שבאוצר מציינים נתון חשוב: שיעור ההחזר (ratio-loss) לציבור המבוטחים בביטוחי בריאות הפרטי עמד על 40% בלבד (על כל 100 שקל שהמבוטחים שילמו, חברות הביטוח החזירו רק 40 שקלים בצורה של שירותי בריאות) זאת לעומת שיעור החזר של כ-82% בשב"נים (על כל 100 שקלים ששולמו, הקופות החזירו 82 שקלים בצורה של שירותים). קרי, יעילות הקצאת המשאבים בחברות הביטוח נמוכה באופן קיצוני לעומת הקופות שמתמחות במתן שירותי בריאות.
תזכורת: בשנת 2015 ניסו שר האוצר, משה כחלון, יחד עם שר הבריאות, יעקב ליצמן, להטיל היטל דומה, אך הלחץ העצום שהפעילו חברות וסוכני הביטוח, המכניסים מיליארדים בגין ביטוח זה, עשו את שלהם ושני הפוליטיקאים משכו את ההצעה ממש בשלב אישור התקציב בממשלה.
קנסות על SHOW-OFF ועל הגעה למומחה ללא הפניית רופא המשפחה
בחלקו השני של חוק ההסדרים מסתתרים עוד כמה מהלכים שהאוצר מבקש לקדם והבולט ביניהם הוא הכוונה להטיל מעין קנס על אי הופעה לרופאים מייעצים. הדרך בה בחר האוצר לעשות זאת הוא באמצעות גביית דמי השתתפות עצמית בעד יעוץ מקצועי במרפאות רפואה יועצת בקהילה או במכוני חוץ במועד קביעת התור - ולא בעת הגעתו לרופא (העברת כרטיס). כמו כן, אותם דמי השתתפות, לא יוחזרו למבוטח אלא אם ביטל את התור שנקבע לו לכל הפחות 24 שעות לפני מועד התור. בד בבד החוק קובע כי על קופת החולים לשלוח למבוטח תזכורת עד שבועיים לפני התור.
באוצר מזכירים כי למעלה מרבע מהתורים שנקבעים לרפואה יועצת לא ממומשים בשל אי-הופעה של המבוטח, ללא התראה מוקדמת. "תופעת אי-ההגעה לתורים היא אחד ממחוללי זמני ההמתנה לתורים. התופעה פוגעת קשות ביעילות המערכת ומבזבזת משאבים יקרים בהם תשומות העבודה של הרופאים היועצים", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים.
כמו כן, באוצר דורשים להגדיל את דמי ההשתתפות העצמית ב-20 שקלים עבור ביקור במרפאה לרפואה יועצת ללא הפניית רופא משפחה. באוצר מסבירים כי בחמשת מקצועות הייעוץ השכיחים - עור, נשים, עיניים, אורתופדיה, אף אוזן גרון – מנהיגות הקופות אפשרות קביעת תור "במסלול ישיר", קרי, ללא הפניית רופא משפחה. "מסיבה זו" טוענים באוצר, "רק 7.3% מהמבוטחים מגיעים לייעוץ במקצועות אלה לאחר הפנייה מרופא משפחה. הנוהל הנוכחי של הקופות, בשילוב דמי השתתפות עצמית נמוכים יחסית, מגביר בתורו את הביקושים ברפואה יועצת ותורם להתארכות התורים".
באוצר מבקשים "לקצץ" את החלק היחסי שהמערכת תחסוך בגין גביית קנסות אלו מסל הבריאות, צד שמשרד הבריאות מתנגד בתוקף. עוד עולה מחוק הסדרים כי האוצר דורש גם לקצץ מסל הבריאות סכום זהה לזה שמבזבזות הקופות –בניגוד להוראות משרד הבריאות - על הוצאות שיווק אסורות לרבות במוקדי מכירות. כלומר, לפי הוראות משרד הבריאות סך ההוצאות בגין סעיף זה עומד על 37 מיליון שקלים אך הקופות הוציאו בפועל 135 מיליון שקלים (כמעט פי עשרה) ולכן באוצר דורשים קיצוץ בסל הבריאות בסך 98 מיליון שקלים.
במשרד הבריאות מתנגדים נחרצות למהלך בטענה כי אסור להעניש את הציבור ולהעביר כסף מבריאות לביטחון או משרד אחר בגלל הפרה בוטה של הקופות. נזכיר כי בשנים האחרונות מתחוללת "מלחמה מלוכלכת" בין הקופות שכוללת גניבת לקוחות וגניבת רופאים באמצעות מוקדים טלפונים (שאף משרתים קופות שונות בשעות שונות) כאשר רוב התלונות מופנות לקופת חולים "מכבי". מבקר המינה גם פרסם דו"ח חמור בנושא. חוק ההסדרים החדש כולל גם הצעה להטיל מס על שתייה מתוקה. עבור משקאות בהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה המס ינוע בין 2.89 שקלים ל-2.18 שקלים לליטר (תלוי בגודל המשקה) ולגבי משקאות בהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה המס ינוע בין 2.14 ל-1.61 שקלים לליטר. המס מבקש להפחית את ההשמנה בקרב אוכלוסיית ישראל.
