מס הפחמן בדרך, אבל צמצום השימוש בגז בישול תקוע
מס הפחמן בדרך, אבל צמצום השימוש בגז בישול תקוע
מס הפחמן יגדיל את הוצאת משקי הבית על גז בישול, אך הממשלה לא עומדת בהתחייבותה לצמצום השימוש בו: הצוות הרב־משרדי שאמון על הנושא מאחר בהגשת מסקנותיו ב־570 ימים ואין מועד לסיום עבודתו
בימים אלה דנה ועדת הכספים של הכנסת באישור צו הבלו על הדלק, המבקש להטיל מס פחמן לראשונה בישראל. משרד האוצר לוחץ על הוועדה לאשר את הצעד כבר בתקופה הקרובה, שכן הוא נדרש כחלק מהחבילה הפיסקאלית הנדרשת להגדלת הכנסות המדינה בצל המשבר. אחד ממחירי הדלקים לייצור אנרגיה שצפויים לזנק הוא זה של גז הבישול (גפ״מ), המשמש לייצור תעשייתי ולבישול ביתי. מחיר זה צפוי לעלות עד שנת 2030 בכ־4.5%.
מחיר גז הבישול צפוי לעלות בהדרגה, אך דווקא החלטת ממשלה שמטרתה לצמצם את השימוש במקור האנרגיה המזיק לבריאות ולסביבה – מוסמסה. לאחר בשנים האחרונות הצהיר משרד האנרגיה כי יובל לצמצום הגפ״מ במשק, ב־2022 קבעה החלטת ממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה להקים צוות מנכ״לים בנושא. זאת, שכן הגפ״מ בישראל מיוצר בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, לצד יבואו. הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית עד סוף העשור מותנית בהקמת אתרי אחסון שיענו על צורכי המשק. כלומר, צמצום השימוש – משמעותו צמצום האחסון.
על פי החלטת הממשלה הוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה ובהשתתפות משרדים נוספים לגיבוש תוכנית לצמצום השימוש בגפ"מ במגזר הביתי, במגזר המסחרי־עסקי ובמגזר התעשייתי בהתבסס על טכנולוגיות נקיות. בהחלטה נקבע כי הצוות יגיש מסקנותיו לקבינט הכלכלי־חברתי בתוך 180 יום. אולם מאז ההחלטה חלפו יותר מ־730 ימים, והמסקנות אינן נראות באופק. אף שחלפו יותר משנתיים, למשרד האנרגיה אין דדליין להשלמת פעילות הצוות.
במשרדי הממשלה מכירים את הסכנות הכרוכות בשימוש בגפ״מ. זהו דלק שמקורו בנפט גולמי, ושריפתו בתעשייה או בכיריים ביתיות מובילה לפליטת גזי חממה ולזיהום אוויר מסכן חיים. ב־2020 משרד האנרגיה בחן את האפשרות להפסיק את החובה לחבר מבני מגורים חדשים לגפ״מ, תוך מעבר לשימוש בטכנולוגיות מבוססות חשמל, בדומה לתהליך במדינות המערב. המשרד מצא שטכנולוגיות חשמליות מסוגלות להחליף מערכות גפ"מ בעלות כלכלית דומה עד נמוכה יותר.
למשל, עלות שנתית לבישול, הכוללת את עלות הכיריים המבוססות גפ"מ והאנרגיה להפעלתם, הינה 630 שקל. לעומת זאת, העלות השנתית לבישול לצרכן בכיריים מבוססות אינדוקציה היא 482 שקל.
משרד האנרגיה אף הצביע על דוגמה מהעולם: בעוד בישראל גז בישול מהווה 95% מסך צריכת הדלקים במבני מגורים, בהולנד, יצרנית גז טבעי מהגדולות בעולם, מנותקים כ־170 אלף משקי בית מתשתית הגז מדי שנה ועוברים לחלופות כמו שימוש בכיריים מבוססות אינדוקציה לבישול. בארה״ב מספר לא מבוטל של מחוזות וערים אוסרים על התקנת גפ״מ, ודורשים בנייה חדשה מבוססת חשמל בלבד.
החידלון הממשלתי בנושא אף מגלגל לפתחה של הממשלה בעיה משמעותית: ככל שפינוי בזן ממפרץ חיפה ידרוש הגדלה של אחסון הגפ״מ בפועל ברחבי ישראל, כך עלולות לצוץ התנגדויות משמעותיות של ראשי ערים להצבת המתקנים באזורם.
רק השנה קבע בית המשפט כי קצא״א תוכל להגדיל את נפח אחסון הגפ״מ במתקן שלה באשקלון, למרות התנגדות משמעותית של העירייה.
כעת, ללא צעדים בפועל של הממשלה לצמצום השימוש בדלק המזיק, צורכי האחסון שלו עלולים לשבש את הליך הפינוי של בתי הזיקוק עצמם, שכן הבסיס ליישום החלטת הממשלה טמון בחלופות תכנוניות לתשתיות הקיימות כיום ולצרכי המשק.
לדברי תומר גרטל, מנהל קשרי ממשל במגמה ירוקה, "זיהום האוויר הקטלני הורג מדי שנה כ־2,500 איש בישראל, אבל הצוות הממשלתי לצמצום השימוש בגפ''מ - הדלק המזהם ביותר במשק שמיוצר בבזן – לא מגיש את מסקנותיו ומצפצף על החלטת הממשלה. כך מתפספסת הזדמנות היסטורית לצמצום צריכת הדלקים המזהמים. במקום זאת, הממשלה מעלה את מחיר הדלק עם מס הפחמן, שיעלה לכולנו בכיס ולא יצמצם את השימוש בו. ללא תוכנית לא יהיה ניתן להתקדם עם פינוי המפעלים מחיפה, כיוון שהמדינה לא תדע להיערך לאחסון של כמות הגפ"מ. כל עיכוב עולה לנו בנזקים בריאותיים וכלכליים".
ממשרד האנרגיה נמסר: ״במסגרת צוות העבודה נשכר צוות יועצים אשר ערך בחינות שונות של מאפייני צריכת הגפ"מ במשק. הצוות בחן את יכולת הגופים השונים (תעשייה, חקלאות ואזרחים פרטיים) לעבור לשימוש במקורות אנרגיה חליפיים לגפ"מ ונמצא בתהליכי גיבוש של המלצות מסכמות לעידוד המעבר. נזכיר כי במקביל קידם המשרד בשנתיים האחרונות את חיבורם של בתי חולים וצרכנים נוספים לגז טבעי, ובכך מקודם בפועל צמצום השימוש בגפ"מ״.
