מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו
מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו
פרויקט הדגל של משרד התחבורה לקידום תחבורה ציבורית בגוש דן "מהיר לעיר" אמור היה להסתיים בשנה שעברה, אך נתקל בהתנגדות עירונית ורק חמישית מתקציבו נוצל. מנכ"לית משרד התחבורה: "לא נהסס לקחת סמכויות מראשי ערים"
בשנת 2016 יצא לדרך אחד ממיזמי הדגל של משרד התחבורה, "מהיר לעיר". הפרויקט, שמובילה אותו החברה הממשלתית נתיבי איילון, אמור היה לייצר רשת של נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן עד 2021. בפועל לא ברור מתי העבודות על הפרויקט יסתיימו, ונכון לעכשיו משרד התחבורה הוציא רק 22.3% מהתקציב המיועד.
מהיר לעיר מתבצע במקטעים נפרדים ובהדרגה, כאשר חברת נתיבי איילון ומשרד התחבורה נמצאים במשא ומתן מתמשך עם הרשויות המקומיות כדי להתקדם. ברגע שראש רשות נותן אור ירוק לביצוע של מהיר לעיר ברחוב מסוים, אז חברת נתיבי איילון מוסיפה ברחוב נתיב תחבורה ציבורית ואמורה לבצע בו גם שדרוג כללי, הכולל סלילת שביל אופניים, שדרוג המרחב העירוני וסביבת התחנות ושדרוג השירות בתחבורה הציבורית וכל זאת על חשבון משרד התחבורה ולא על חשבון תקציב הרשות המקומית.
התקצוב הממשלתי של שדרוג הרחובות היה אמור "לקנות" את ראשי הרשויות, אך הנתונים היבשים מראים כי הפרויקט רחוק ממימוש הפוטנציאל שלו: מהיר לעיר יצא לדרך ב-2016 והאומדן התקציבי הכולל של הפרויקט עומד על 3.85 מיליארד שקל. עם זאת, משרד האוצר תקצב עד כה לפרויקט הרשאות להתחייב בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל, ומתוכם הוציא משרד התחבורה היקף מזומן של כ-860 מיליון שקל בלבד המהווים 22.3% מהתקציב המיועד.
מלבד הנתונים התקציביים, חברת נתיבי איילון מציגה גם נתונים על היקף הביצוע, אך נתונים אלו מתייחסים אך ורק למקטעי הפרויקט שסוכמו ב-2016. לפי נתיבי איילון, כ-32% מהמקטעים נפתחו לתנועה, 26% נמצאים בביצוע, 15% בהליך תכנוני, 6% בהליך מכרזי ו-21% מהמקטעים נמצאים בהליכי בחינה.
למרות הביקורת והנתונים הבעייתיים, בחברת נתיבי איילון מגדירים את הפרויקט כהצלחה וטוענים כי גם מקטעים שנמצאים בביצוע או בהסכמות הם מקטעים ש"הובקעו" וקיבלו אור ירוק. בנתיבי איילון גם מתגאים בכך שבמקומות בהם הביצוע הסתיים כבר רואים תוצאות. דוגמה לכך הוא נת"צ ששת הימים ברמת גן, נת"צ קטן באורך של 1.4 ק"מ. לפי החברה, מאז שהנת"צ נפתח לתנועה, אז כל ששת קווי האוטובוס שעוברים בו לשני הכיוונים חוו עלייה של 25% במהירות הנסיעה, כאשר במקטע עצמו האוטובוסים נוסעים במהירות של 90% יותר מבעבר.
עדי קין קרני, סמנכ"לית מהיר לעיר בנתיבי איילון אמרה, כי "אם ב-2016 השיח ששלט היה לדאוג לרכב הפרטי, לחניות ולעוד כבישים היום ראשי רשויות מבקשים לקדם עוד נתיבים לתחבורה ציבורית וזה מבורך". במשרד התחבורה ונתיבי איילון תופסים היום את מהיר לעיר לא כפרויקט אלא כתוכנית מתמשכת, או לדברי קין קרני "מהיר לעיר כל הזמן ממשיך להיבנות".
הפרויקט תלוי באופן מוחלט בראשי הרשויות
עם זאת, קין קרני כן מתייחסת לעיכובים וטוענת כי הם מתחילים להרגיש את ההשפעה של הבחירות המקומיות על המוטיבציה של ראשי ערים להיכנס לעבודות תשתית.
הסיבה לשיעורי ההצלחה החלקיים של הפרויקט נובעת בראש ובראשונה מכך שהפרויקט תלוי באופן מוחלט בראשי הרשויות ובאינטרסים העירוניים והפוליטיים שלהם, וזאת מכיוון שלנתיבי איילון אין סמכות תמרור בערים אלא לרשויות עצמן.
גורמים המעורים בפרויקט אמרו ל"כלכליסט", כי ראשי ערים שמשתפים פעולה באופן מלא עם הפרויקט כוללים את ראשי עיריות חולון, הוד השרון, קריית אונו, פתח תקווה ורמלה. לעומת זאת, אותם גורמים ציינו כי רעננה וכפר סבא לא משתפות פעולה, בני ברק אינה מקדמת את הנת"צים למרות שזו עיר שתחבורה ציבורית בשבילה היא קריטית ובבת ים כביכול משתפים פעולה, אך בפועל תוקעים את הפרויקט.
2 צפייה בגלריה
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים. "תחבורה ציבורית זה העתיד במדינה ובפרט בגוש דן"
(צילום: אוראל כהן)
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, שוחח עם "כלכליסט" ואמר כי הוא בדעה ש"תחבורה ציבורית זה העתיד במדינה ובפרט בגוש דן. אוטובוסים, תחבורה בשבת, נת"צים, שבילי אופניים – כל מה שיוריד את השימוש ברכב הפרטי. לכן נכנסו למהיר לעיר למרות שלקח לנו קצת זמן". ה"קצת זמן" שעליו מדבר קוניק הוא שיפוץ רחוב כצנלסון במסגרת פרויקט מהיר לעיר. לפי הצהרות ראש העיר והעירייה, שיפוץ הרחוב צפוי להתחיל בחודשים הקרובים, ומכך ניתן להסיק שזה יסתיים רק בסביבות 2025. קוניק אמר כי הסיבה לעיכוב היא ש"אם נכנסים לכצנלסון פעם ב-100 שנה אז צריך לשפץ אותו כמו אבן גבירול, ההתעקשות שלי מובילה לכך שמשפצים את הרחוב ב-100 מיליון שקל".
הדוגמה המובהקת ביותר להתנגדות לפרויקט מגיעה מעיריית רעננה ומראש העיר חיים ברוידא, שזכה בבחירות עם הסלוגן "לנתץ את הנת"ץ", שכוון נגד הקמת נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה ברעננה במסגרת מהיר לעיר. גם היום העיר אינה משתפת פעולה עם הפרויקט, ומרעננה נמסר כי "העירייה שואפת לתחבורה ציבורית יעילה ורואה בכך את הפיתרון לפקקים ולעומסי התנועה, אך התוכנית שגיבש משרד התחבורה מבוססת על תפיסת עולם מיושנת שעברה מן העולם".
מלבד הרצון להימנע מעימותים עם תושבים, אחת הסיבות לחוסר הרצון של ראשי רשויות לשתף פעולה עם מהיר לעיר נובעת מחוסר אמון במשרד התחבורה. בכיר בעיריית תל אביב אמר כי הם סוללים נת"צים באופן עצמאי מפני ששיפוצי רחוב של נתיבי איילון לוקחים בממוצע כ-3 שנים ולערים אחרות אין יכולת לעשות זאת כי הם צריכים את התקציב של משרד התחבורה.
נכון לעכשיו, התקצוב הממשלתי הוא התמריץ העיקרי לראשי רשויות להשתתף בפרויקט וראשי ערים שאינם מעוניינים לשתף פעולה יכולים לתקוע את רשת הנת"צים המטרופולינית כולה. לדברי מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק, המשרד פועל במדיניות של מקלות וגזרים. "יש לנו גם כלים יותר אגרסיביים, כמו לקחת את הסמכויות חזרה. זה אקדח על השולחן, אבל לפני שאתה מאיים איתו אתה צריך למצות תהליכים אחרים. אם כל האפשרויות האחרות ימוצו אז זה מה שיהיה. "ראש עיר שלא ישתף פעולה עם תיעדוף של תשתיות לתחבורה ציבורית, וזה לא רק נת"צים אלא גם מסופים ומבני מנוחה לנהגים ואפילו דפואים וחניות לילה לאוטובוסים, ישאיר את התושבים שלו מאחור. לא נהסס לקחת סמכויות במקומות שבהם נרגיש שאין לנו אלטרנטיבה אחרת, לא נתקע את התחבורה הציבורית ולא נחתוך נת"צ באמצע רק כי ראש עיר מסוים לא רוצה שזה יעבור בשטחו".
למרות דבריה הברורים של מנכ"לית המשרד, עד כה במשרד התחבורה נמנעו מלהשתמש בסמכויות הללו כלפי ראשי רשויות סוררים. כמו כן, שרת התחבורה מיכאלי אומרת במוצהר כי היא מאמינה בעבודה המבוססת על שיתופי פעולה ופשרות ועד כה מעשיה לא שיקפו כי היא מתכוונת להתעמת חזיתית עם ראשי ערים. בסופו של דבר, פרויקטים דוגמת מהיר לעיר והעדפת תחבורה ציבורית קמים ונופלים על אומץ פוליטי: בין אם זה יגיע מראשי הרשויות, ובין אם זה יגיע ממשרד התחבורה והשרה.
