בחירות 2022למי יצביעו העולים החדשים מרוסיה ואוקראינה?
בחירות 2022
למי יצביעו העולים החדשים מרוסיה ואוקראינה?
בתקופת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הגיע לארץ עוד מנדט של עולים. השאלה היא כמה מהם יצליח ליברמן להביא לקלפי. סקר מגלה: בני הדור השני של העולים נותנים לציונות הדתית קרוב למנדט. כתבה רביעית בסדרה
ל"קול הרוסי" יש כמה מאפיינים ייחודיים ומעניינים. הראשון הוא שבשנה האחרונה הגיע כמנדט של עולים מרוסיה ואוקראינה. כלומר, בשדה הפוליטי שכלום לא משתנה בו יש מאגר חדש של 40 אלף קולות שחשופים רק לתקשורת בשפה הרוסית. המאפיין השני הוא שזהו ציבור שהרבה פחות עסוק בשאלת כן/לא נתניהו ולכן יש בו כנראה בין רבע מנדט לחצי מנדט שמתלבטים בין הליכוד לישראל ביתנו. השלישי הוא שציבור העולים מתעניין מאוד בנושאי דת ומדינה, אבל רק ליברמן באמת מעז להוביל קמפיין בנושא הזה. במפלגות האחרות נזהרים לא להרגיז את החרדים בגלל החלום על קואליציה אפשרית.
ההערכה הרווחת היא שהעולים מחבר המדינית לשעבר וילדיהם מהווים 16 מנדטים אבל בגלל אחוז הצבעה נמוך יחסית ייתכן שזה יוצא פחות.
על פי סקר שנערך בקרב דוברי הרוסית, גם אצלם אין כמעט שינוי מהקיפאון של ארבעת הסיבובים הקודמים. מתוך 16 המנדטים של הקול הרוסי, ישראל ביתנו והליכוד יקבלו 4.5 מנדטים כל אחת, כמו בסיבוב הרביעי. אבל יש עתיד צפויה לקבל 3.5 מנדטים במקום 2.5, ואכן יש עתיד היא המפלגה שיש בה הייצוג הנרחב ביותר לעולים חוץ מישראל ביתנו — שלושה מועמדים במקומות ריאליים.
את הסקר ערכה חברת מדגם וניתחה חברת ספינקס עבור ארגון לובי המיליון שפועל למען זכויות העולים. עם זאת, צריך לזכור שאחוזי המשיבים בסקר גבוהים מאחוזי ההצבעה כך שבהחלט יהיה נכון להוריד כחצי מנדט לכל אחת משלוש המפלגות.
הפעיל החברתי אלכס טנצר ומנכ"לית לובי המיליון אלקס ריף מציינים כתופעה ייחודית לעולים מחבר המדינות לשעבר, שיש אצלם מתלבטים בין הגושים, כלומר בין הליכוד לישראל ביתנו. על פי הסקר של לובי המיליון, המתלבטים מהווים כ־10% מהעולים כלומר כמנדט וחצי. 30% מהם ציינו את הליכוד כמפלגה שהם שוקלים להצביע לה ו־30% ציינו את ישראל ביתנו כך שמדובר בעד חצי מנדט שמתלבטים בין הגושים. במציאות שבה אין כמעט מצביעים שנודדים בין הגושים גם זה משמעותי.
ריף מציינת שבניגוד לישראל ביתנו וליש עתיד, לא מורגש כמעט קמפיין של הליכוד בקרב דוברי הרוסית. בנוסף, ברשימת הליכוד יש רק עולה אחד במקום ריאלי — יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין. לדבריה, את המנדטים מקבל הליכוד מכוח הימניות של העולים וילדיהם ולא מכוח עבודה שטח.
המחנה הממלכתי בראשות גנץ, שיש לה שר בכיר ממוצא רוסי זאב אלקין, מקבלת מהעולים מנדט וחצי. מהסקר עולה תופעה מרתקת: בקרב ילדי העולים, ישראל ביתנו והציונות הדתית (סמוטריץ ובן גביר) מקבלים שיעור קולות דומה — 13%. התוצאה היא שהעולים מעניקים למפלגה הדתית הקנאית 0.7 מנדט. בין התומכים ישנם כאלה שאינם נחשבים יהודים על פי ההלכה האורתודוכסית שהימניות חשובה להם יותר.
בסיבוב השלישי ובסיבוב הרביעי קיבלה ישראל ביתנו 7 מנדטים. בסקרים הפעם היא מקבלת 6. כמה דברים עובדים לטובתה. אחד מהם הוא שמאז הבחירות האחרונות הגיעו כ־40 אלף עולים בעלי זכות בחירה מרוסיה ואוקראינה בגלל המלחמה. ישראל ביתנו היא היחידה שבאמת יכולה לדבר עם רובם. כמובן, לא ברור כמה מהם עדיין בארץ וכמה מהם ישראל ביתנו תצליח להניע לקלפי. פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמי של מרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריכה שרוב העולים החדשים עסוקים מדי בקשיי הקיום ולא יגיעו לקלפי.
ישראל ביתנו מובילה קמפיין אנטי חרדי בוטה תוך ניצול ההתבטאויות הקיצוניות של יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף. המצב שבו שום מפלגה חילונית אחרת לא מעיזה לצאת בהתקפות על החרדים מעניק לכאורה לליברמן יתרון נוסף. אלא שהניסיון מלמד שהדבר מעניק לו רק 2–3 מנדטים מעבר ל־4 עד 4.5 המנדטים של הרוסים הוותיקים.
העובדה שאין לישראל ביתנו הסכם עודפים עובדת לרעתה. הסיבה להיעדר הסכם עודפים היא שמספר המפלגות שצפויות לעבור את אחוז החסימה בגוש המרכז שמאל אינו זוגי ולא נשארה לישראל ביתנו מפלגה לחתום איתה הסכם. לדברי טנצר, בשיטת חלוקת הקולות וחישוב המנדטים המחסור בהסכם עודפים יכול לעלות למפלגה במנדט השביעי.
