נכנסים לחיטוב בתקופת חוסר וודאות
נכנסים לחיטוב בתקופת חוסר וודאות
כלכלת ישראל וכלכלת העולם נמצאות בימים אלו בתקופה מאוד סוערת בה יש חוסר וודאות כלכלית וזה בדיוק הזמן לחטב החברה ולסדר את ההון חוזר
כלכלת ישראל וכלכלת העולם נמצאות בימים אלו בתקופה מאוד סוערת בה יש חוסר וודאות כלכלית.
האם אנחנו בדרך או כבר במיתון? האם אנחנו נראה המשך של עליות מחירים? האם נמשיך לראות עליות ריבית? מה יהיה עם שוק ההון? ומה בקשר לשערי המט"ח?
אחרי שנתיים של קורונה, שהחלו באחד המשברים הבריאותיים והחברתיים מהמורכבים שהכירה החברה המודרנית, אך המשיכו בתקופה בה הצריכה הפרטית גדלה בצורה משמעותית וחברות הקמעונאות והצרכנות נהנו מגאות של מכירות ורווחיות. כך למשל גדלו מכירות המזון בשנת 2020 לעומת שנת 2019 בכ- 9% אחוזים ובמחצית הראשונה של 2022 אל מול המחצית הראשונה בשנת 2019 אפילו גדלו עוד יותר בכ- 10% אחוזים (נתוני סטורנקסט). כך היה גם בשאר ענפי הצריכה כמו מוצרי חשמל, מוצרי אופנה, כלי בית ועוד.
נתוני צריכה בכרטיסי אשראי במיליארדי ש"ח (מקור: בנק ישראל)
הגאות בביקוש למוצרי צריכה, יחד עם משבר האספקה שהחל בסגרים מתמשכים בסין והמשיך בחוסר היכולת של שרשראות האספקה לסדר את השורות ולעמוד בביקוש להובלות, תדלקו את עליית המחירים.
עוד גורם משמעותי לעלייה בביקוש נוצר מהעובדה כי ממשלות רבות "זרקו על האזרחים כסף ממסוקים" בצורה של מענקים לאורך תקופת המשבר אשר מומנו על ידי "הדפסת כסף" שכבר לפני הקורונה הגיעו לממדים משמעותיים. "הדפסת הכסף" יחד עם סביבות ריבית מאוד נמוכות בעשור האחרון גרמו להצפת השווקים בכסף זול דבר אשר גם תדלק את הבורסות בעולם.
חברות רבות, לאור הביקושים הגוברים, לאור בעיות הספקים לעמוד בביקושים, לאור בעיות האספקה ולאור אי הוודאות בקשר למחירים, קנו ככל שהתאפשר להם מלאים ואגרו סחורות מעבר לביקוש בשנים נורמליות וההון החוזר שלהם תפח. לכן ניתן לראות בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות רבות בתחום הצריכה כי למרות גידול משמעותי במכירות ורווחיות יוצאת דופן, תזרים המזומנים שלהם מפעילות שוטפת היה אפסי, ואף אצל חלק מהן שלילי. הגידול בהון החוזר של החברות מומן מירידת יתרות המזומן ומלקיחת הלוואות ומסגרות אשראי שרובן צמודות או לפריים או למדד.
שיעור השינוי ביתרות מלאים דצמבר 2021 מול אשתקד
ביציאה מהקורונה וחזרה לשגרת חיים מחוץ לבית החלו הביקושים לחזור לנורמל ,וזאת במקביל לאירוע גיאופוליטי וכלכלי והיא המלחמה בין אוקראינה לרוסיה שערערו את אירופה ויצרו משבר אנרגיה חמור. וככה במקום לראות ירידה במחירים וריסון של האינפלציה, שהחלה להרים את ראשה עם היציאה ממשבר הקורונה, יצרה המלחמה עליית מחירים אפילו חמורה יותר לאור עלייה במחירי האנרגיה ומחירי התבואות, ולמעשה נכנסנו לתקופה מורכבת כלכלית בשל חשש לכניסה למיתון בו בזמן שהאינפלציה ממשיכה לעלות.
הבנקים המרכזיים בעולם מצאו את עצמם בדילמה: האם להעלות ריבית ולצמצם את הדפסת הכסף ובכך לרסן את האינפלציה או להמשיך בסביבות ריבית נמוכות על מנת לתמוך בצריכה ולהקל על המיתון. רוב הבנקים המרכזיים, ובכללם בנק ישראל, בחרו בריסון האינפלציה והחלו להעלות ריביות.
הראשונות להגיב להחלטות הנגידים היום הבורסות בעולם שהבינו שעידן ה"כסף הזול" תם והן צנחו בעשרות אחוזים. אבל גם הצרכנים מתחילים להגיב כי עליית הריבית משפיעה באופן ישיר על ההכנסה הפנויה שלהם בעיקר אלה שלקחו משכנתא והלוואות צמודות פריים ומדד. בנוסף בתקופות של אי וודאות הדולר מהווה מפלט בטוח למשקיעים ויחד עם השקעות שמבצעים משקיעים ישראלים בבורסות האמריקאיות על מנת לנצל את הירידות בשווקים ולרכוש מניות במחירים אטרקטיבים, לכאורה, שער הדולר מתחזק אל מול השקל. וכך מצאו עצמן חברות צרכניות רבות עם ביקוש יורד, מחסנים מתפוצצים ממלאים וכפועל יוצא עלויות אחסנה מרקיעות שחקים, שערי מט"ח עולים והוצאות מימון גדלות.
תשואות ת"א 35, נאסד"ק למול שער הדולר במחצית הראשונה של 2022
אז מה עושים בתקופה זאת של אי וודאות? עושים דיאטה וחיטוב להון החוזר (בעיקר לקוחות ומלאי בניכוי ספקים) ובכך משילים חובות ומתמלאים במזומנים לקראת היציאה מתקופת חוסר הוודאות.
לקוחות – זה הזמן להוציא את דוח הגיול ולפנות ללקוחות, שבתקופת השגשוג שעברה על החברה גבייתם אולי נזנחה, ולעשות מבצע גבייה רחב. זאת הזדמנות לצאת לשטח ולפגוש לקוחות ולחדש איתם את הקשרים העיסקיים ולהגדיל את צבר ההזמנות של החברה. הרבה לקוחות של החברות בארץ ובעולם מתקשרים עמן בחוזים ארוכי טווח, ולכן זה הזמן לבחון את החשיפות של חוזים אלו לשערי מט"ח, שערי סחורות ומדדי מחירים ולבחון שינוי של ההסכמים. כמו כן, זה הזמן לבחון את החשיפה המימונית של אותם לקוחות הנוצרת מהפער של תשלומים בגין רכישת חומרי גלם ועלות עיבודן לבין התקבולים מלקוחות בגין מכירת התוצרת הגמורה. בתקופת הקורונה חברות רבות העלו ימי אשראי ואף אפשרו ללקוחות קמעונאיים לשלם בשוברי כרטיסי אשראי שהגיעו לעיתים עד ל- 36 תשלומים, וכפועל יוצא, עלויות הנכיון הצמודות לפריים צפויות להתייקר, ולכן כעת ימי האשראי ומספר התשלומים צריכים להיבחן מחדש.
מלאי- לאחר תקופה שהחברות רכשו מלאי בכל מחיר ובכל כמות ומגוון, הגיע הזמן לעצור או להאט את קניית המלאים בתקופה בה עדיין ירידה במחירי הסחורות טרם באה לידי ביטוי, שערי החליפין בעלייה והביקוש יורד. על החברות לדייק את המגוון של המלאי למכירות הצפויות ולהקטין בהדרגה את כמות המקטים. כמו כן על החברות לטפל, למכור ולייצר תזרים ממלאי ישן לא רלוונטי או מלאי מת, לעיתים גם במחיר שחיקת הרווח הגולמי, על מנת לפנות את המחסנים ולהקטין את עלויות האחסנה הגבוהות.
ספקים- בתקופה של שגשוג יש באופן טבעי תקופה של רפיון הגורמת לעיתים לחברות ללכת לקראת הספקים שלה בתנאי האשראי להעדיף ריווחיות גבוהה יותר על חשבון ימי אשראי ולתת לחלק תשלום במזומן בתמורה להנחות. בנוסף כמות נותני השירותים גדלה וחלקם נכנסו לשורות החברה ללא מכרז או ללא תהליך רכש ראוי. זה הזמן להוציא את רשימת הספקים של נותני השירותים ולבחון את כלל ההוצאות בחברה ולסווגם ככאלה שחייבות להישאר, כאלה שניתן לוותר עליהן וככאלה המצריכות שיפור. כמו כן זה הזמן לבחון את ספקי המלאי שלהן בארץ ובעולם, לבחון את התנאים המסחריים, ובכללם ימי האשראי, ולבחון ספקים חלופיים. יש אלה שיאמרו ששווה לנצל את התקופה שספקים רבים תקועים עם מלאים ולרכוש מהם מלאים בהנחות,אך חברות שיעשו זאת עשויות למצוא עצמן לוקחות על עצמן את הסיכון מהספקים, והן עשויות להיתקע עם הרבה מלאי, אולי זול, שאו שיימכר לאט, ואזי כל הרווח ייאכל על ידי הוצאות המימון המאמירות, או שלא יימכר כלל בשל העובדה שלשוק עשוי להגיע בעתיד הקצר סחורה זולה יותר ורלוונטית יותר,8 בגלל ירידה צפויה במחירי הסחורות, שבזכותם הספקים שמהן נרכשו "בזול" הסחורות ירכשו חומרי גלם זולים יותר וייצרו סחורות חדשות ורלוונטיות יותר.
לסיכום, בתקופה זאת של אי וודאות, שמחיר הכסף מאמיר, חברות צריכות לעבור חיטוב ולסדר את ההון חוזר שלהן דבר אשר יאפשר להן לבחון, להקטין ולשפר את מבנה החוב הפיננסי נטו שלהן, להתייעל ולצמצם עלויות, להקטין חשיפות, לדייק את המלאי ולהגיע מוכנים וחטובים לסוף המשבר.
מאת יוני צברי, רו"ח, סמנכ"ל בכיר האחראי על העניינים הכספיים ומערכות המידע, אלקטרה מוצרי צריכה
