האוצר רוצה לנהל את קרקעות נכסי הממשלה במקום רמ"י
האוצר רוצה לנהל את קרקעות נכסי הממשלה במקום רמ"י
משרד האוצר מנסה להתנתק מהתלות ברמ"י באישור שימושים ושינויים בנכסים של הממשלה, כמו בתי חולים, שדות תעופה וכו', ולקבוע בעצמו את התשלומים על השימוש בקרקע. החשש - התקדים ייצור שני מנגנונים שונים של רגולציה
ניהול המגרשים שעליהם בנויים 6,500 נכסים ממשלתיים יופקע מרשות מקרקעי ישראל ויעבור לידי החשב הכללי באוצר - כך מבקש משרד האוצר לכלול בחוק ההסדרים.
אם המהלך יאושר, תהיה זו כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל שגוף שאינו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ינהל אדמות מדינה. הנכסים הממשלתיים כוללים, בין היתר, בתי חולים, קריות ממשלתיות ומשרדי ממשלה, בתי כלא, מוסדות אוניברסיטאיים, שדות תעופה, תחנות כיבוי אש, תחנות משטרה ועוד.
הסעיף להעברת ניהול הנכסים לחשכ"ל נמצא בטיוטת חוק ההסדרים, שתעלה היום לדיון מכריע במשרד המשפטים. לאחר הדיון יופץ חוק ההסדרים ובו הסעיפים המוסכמים על משרדי האוצר והמשפטים ומשרדי הממשלה הרלבנטיים.
כיום הנכסים הממשלתיים, להבדיל מהקרקע שעליה הם בנויים, מנוהלים על ידי מינהל הדיור הממשלתי - חטיבה של החשכ"ל הכפופה לדקל כהן, סגן החשכ"ל ומנהל חטיבת נכסים ולוגיסטיקה. את הקרקעות מנהלת רמ"י, הגוף היחיד שהוסמך בחוק לנהל את כל המקרקעין שבבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח. משמעות הדבר שכל יוזמה לתכנון מחדש, הרחבה או העתקה של מבנה מחייבת את אישור רמ"י.
יצוין כי כהן מונה לתפקיד בינואר 2022, ולפני כן היה חשב רמ"י, כך שהוא מכיר היטב גם את פעילותה. הצעד שיוזם האוצר יוביל לכך שבמקביל לרשות מקרקעי ישראל יפעל גוף של החשב הכללי שינהל קרקעות מדינה שמוחזקות על ידי משרדי ממשלה, ויציית לסדר העדיפויות שמוכתב על ידי האוצר.
הנכסים הממשלתיים יכולים לכלול גם שימושים מסחריים, למשל בקריית הממשלה ובבתי חולים יש חנויות ומשרדים פרטיים. הרפורמה המוצעת מובילה לדילמה משפטית בשאלה על פי אילו כללים ינהלו את השימושים האלה. האם יהיו שתי מערכות של חוקים וכללים - האחת של רמ"י והאחרת של האוצר? משפטנים סבורים כי יצירת שני מנגנונים נפרדים עלולה לפגוע בשוויון ולהוביל לעיוות של השוק.
עם זאת, המצב הנוכחי שבו החשכ"ל מנהל נכסים על מגרשים שמנהלת רמ"י יוצר חיכוך מובנה. האוצר זקוק לחתימתה של רמ"י על כל פעולה שהוא מבקש לבצע, וכמו כל בעל נכס גם גוף ממשלתי נדרש לשלם דמי שימוש בחכירת הקרקע או כשהוא מבקש לקדם תוכנית שמגדילה את השטח הבנוי או משנה את ייעודו.
על פי היוזמה של האוצר, כל מגרש שמשמש היום בעיקר לצורכי ציבור, או שמקודמת עליו תוכנית שלפיה הוא ישמש בעתיד לצורכי ציבור - ינוהל על ידי מינהל הדיור הממשלתי. התשלומים שאמורים לשלם משרדי הממשלה שמשתמשים בקרקע ייקבעו על ידי ראש אגף התקציבים באוצר. המהלך הזה נועד להוציא את רמ"י מהמשוואה בכל הקשור לקידום תוכניות על קרקעות שמוחזקות על ידי גופים ממשלתיים.
אירוע שממחיש את הקשיים שבעיני האוצר גורמת המעורבות של רמ"י, אירע באוגוסט 2022 כאשר רמ"י התנגדה להקמת חניון אוטובוסים בשטח בירושלים, שמוחזק על ידי רכבת ישראל. החניון היה נחוץ לטובת הקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה בעיר. אלא שרמ"י ביקשה לקדם במתחם שכונה שבה 500 דירות. התקרית הזו היא עוד פרק במאבק ממושך בין האוצר לרמ"י. מאבק שנולד לאחר שמנהל רמ"י ינקי קוינט הוביל בשנה שעברה החלטה של מועצת מקרקעי ישראל על מענק לרשויות מקומיות שיאפשרו בנייה למגורים בשטחן בסך 30 אלף שקל לכל דירה שתקבל היתר בנייה. באוצר מתנגדים לצעד בטענה שהוא עוקף את תקציב המדינה שבו נקבעת מדיניות הממשלה.
צמצום בהתנגדויות
טיוטת חוק ההסדרים כוללת סעיפים נוספים בתחום התכנון והבנייה שמעוררים קשיים משפטיים. הבולט שבהם הוא תיקון שיוזם האוצר שלפיו אפשר לקדם תוכנית בנייה במתחם שבו הזכויות מתחלקות בין כמה פרטיים, גם אם 49% מבעלי הקרקע מתנגדים לה. כיום נדרש רוב של 75% לקידום תכנון מחדש של מתחם. באוצר מקלים במיוחד על השגת הרוב, משום שבטיוטה שהם גיבשו - גם חוסר תגובה על הודעה לקידום התוכנית נחשבת הסכמה.
כיום רק רשות מקומית ורשות מקרקעי ישראל יכולות לקדם תוכנית חדשה של מתחמים ללא הסכמה של בעלי הקרקע. תיקון החקיקה הזה נולד במטרה להאיץ הליכי תכנון שמתעכבים בשל חוסר הסכמות בין בעלי הזכויות.
הבעיה הזו החמירה בשנים האחרונות, משום שרשויות מקומיות, במיוחד במרכז, לא מאפשרות לקדם תוכניות בנייה למגרש בודד, ודורשות לגבש הסכמות עם בעלי מגרשים סמוכים במטרה ליצור מתחם תכנוני גדול.
סעיף נוסף שמעורר מחלוקת מקנה לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית סמכות להכריע במקרה שבו כמה יזמים החתימו דיירים שונים בפרויקט פינוי. העסקאות האלה נקראות "חסומות" משום שבהיעדר הסכמות - הפרויקט תקוע. על פי טיוטת חוק ההסדרים, מנהל הרשות להתחדשות עירונית יהיה מעין סמכות שיפוטית, שתכריע כיצד לקדם את הפרויקט. הקושי המשפטי נובע מכך שמנהל הרשות יוכל להתערב בחוזים פרטיים, אף שאינו בית משפט.
