משרד ראש הממשלה בוחן: איסור על יבוא ישיר מטורקיה
משרד ראש הממשלה בוחן: איסור על יבוא ישיר מטורקיה
הצעת מחליטים שהופצה לשרים מציעה לאסור לחלוטין את יבוא הסחורות הישיר מטורקיה, זאת על רקע חרם הסחורות הטורקי עליו הכריז נשיא טורקיה בחודש מאי. הצעד המוצע לא יימנע יבוא של תוצרת טורקית אלא רק ייבוא ישיר מהמדינה
הצעת מחליטים שהופצה על ידי משרד ראש הממשלה לשרים מציעה לאסור לחלוטין את יבוא הסחורות הישיר מטורקיה. מדובר על צעד חריף שמגיע על רקע חרם הסחורות הטורקי עליו הכריז נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן.
החשש המרכזי הוא שביטול מוחלט של הסחר עם טורקיה יוביל לצמצום התחרות ולעליות מחירים באופן שייפגע בצרכן הישראלי ובמשק, זאת על רקע העובדה שלמרות הצהרות ארדואן סחורה מטורקיה המשיכה להגיע לישראל בדרכים עקיפות. יש לציין כי הצעד הנוכחי שמוצע על ידי משרד ראש הממשלה לא יימנע יבוא של תוצרת שמקורה מטורקיה אלא יימנע ייבוא ישיר מהמדינה.
במסמך שהופץ לשרים נכתב כי "בתגובה לפעולות החד-צדדיות שנקטה הרפובליקה של טורקיה לעצירת הייבוא למדינת ישראל והייצוא ממנה החל מחודש מאי 2024, תוך אפלייתה ביחס לרשות הפלסטינית, מוצע להנחות את שר האוצר לקבוע בצו איסור על יבוא של כל הטובין המגיעים בנתיב ישיר מטורקיה לישראל". כמו כן, מוצע להקים ועדה מייעצת בעניין שינויים בצו "בהתאם להתפתחויות". לפי ההצעה, בראשות הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה וחברי הוועדה הנוספים יהיו ראש המטה לביטחון לאומי, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ומנכ"ל משרד החוץ או מי מטעמם.
ברקע להצעה נכתב כי "בשנת 2023 עמד היקף הסחר הכולל בין ישראל לטורקיה בסחורות (ללא יהלומים) על 6.2 מיליארד דולר. מתוכו 4.6 מיליארד דולר הם ביבוא סחורות מטורקיה ו-1.6 מיליארד דולר הם ביצוא סחורות מישראל. כתוצאה מעצירת הסחר עם ישראל, סחורה מטורקיה מיובאת כעת לישראל דרך מדינות שלישיות ויצוא נעצר לחלוטין, בעוד יבוא לרשות הפלסטינית מותר.
"יש לציין כי היבוא הטורקי לרשות הפלסטינית מהווה כ 7% מסך היבוא הטורקי לישראל ולרשות וכי ככלל ביחס לפרטי הטובין על פי סיווג המכס אין תלות של הרשות הפלסטינית ביבוא מטורקיה. בפרוטוקול בדבר יחסים כלכליים, המהווה נספח להסכם עזה ויריחו הוסכם על העקרון שלפיו אין גבולות מכס בין ישראל לבין רצועת עזה ואזור יריחו, ולפיכך מעבר סחורות בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית אינו כרוך ברישוי ובמיסוי. לעומת זאת, גבולות המכס של ישראל כלפי יתר ארצות העולם הם גם גבולות המכס של הרשות הפלסטינית, ודיני היבוא לישראל הינם גם דיני היבוא לרשות הפלסטינית. צעדיה החד-צדדים של טורקיה מפרים את עקרון מעטפת המכס. הפרה שכזו עלולה לשמש כתקדים עבור מדינות נוספות ובכך לפגוע בביטחון הלאומי של המדינה בפרט בעת הזאת בה נמצאת מדינת ישראל במלחמה. כמו כן ההפרה עשויה ליצור נזקים כלכליים למדינת ישראל בשל האינטגרציה בין השוק הישראלי לפלסטיני".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "בשם הכבוד הלאומי ישלמו אזרחי ישראל 4 מיליארד שקלים במידה וייאסר היבוא מטורקיה. צר לנו שדווקא בעת הנוכחית הממשלה בוחרת להיגרר למלחמת סחר וחוסמת את הייבוא מטורקיה, מלחמה שהמפסידים העיקריים בה יהיו אזרחי ישראל. נתיבי הסחר החלופיים יהיו תמיד יקרים יותר ב-20% עד 30% וכך היבואנים ייאלצו לשלם יותר על המלט, הגבס, מוצרי חשמל, כלים סניטריים וכל מוצר אחר המיובא מטורקיה, עליית מחיר שתתגלגל ישירות לכיס הצרכנים ותזניק את יוקר המחיה.
"בעת הנוכחית חובה עלינו לבחור את המלחמות שלנו בתבונה וכמו שלא היה נכון לנהל מערכה בשתי חזיתות במקביל, הן בעזה והן בצפון, כך לא נכון לפתוח חזית נוספת, חזית מלחמות הסחר. היצוא הטורקי לישראל מהווה בסך הכל שני אחוזים מעוגת הייצוא הטורקית ואיסור היבוא מטורקיה ישרת פוליטית בעיקר את ארדואן. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לנהוג באחריות ולא לנקוט בצעדים פופוליסטים מיותרים שיפגעו אך ורק באזרחי ישראל".
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "הטענה כי קיימת הצעה להטיל אמברגו אינה נכונה. הצוות הבין-משרדי בראשות משרד ראש הממשלה דן במספר חלופות אפשריות לניהול יחסי הסחר עם טורקיה כתוצאה מההפרות החד צדדיות וצעדי האפליה כנגד מדינת ישראל שבהן טורקיה נקטה. הצוות הבין-משרדי טרם קבע מהם הצעדים שבהם תנקוט מדינת ישראל לשם כך, ובשלב זה הדיונים נסובים על חלופות עקרוניות בלבד, אותן הממשלה תידרש לאשר".
