27% מהתקנים לא מאוישים: על אף הבטחת הממשלה, השירות הפסיכולוגי לא תוגבר
למרות ההבטחות לתגבר את מערך הפסיכולוגים החינוכיים בעקבות המלחמה והשפעותיה הקשות על ילדים, מספרם נותר ללא שינוי. בירושלים רק כחצי מהתקנים מאוישים, ובדרום יש ירידה במספרם
למרות המאמצים הגדולים לגייס פסיכולוגים חינוכיים בעקבות המלחמה והשפעתה על ילדים, נרשם כישלון מוחץ של משרד החינוך בתחום זה. מספר הפסיכולוגים החינוכיים דורך במקום ועלה רק ב־1%, מ־3,491 פסיכולגים חינוכיים באוגוסט 2023 ל־3,512 בסוף 2024. התוצאה היא ש־27% מהתקנים של הפסיכולוגים החינוכיים (900 תקנים) אינם מאוישים. כך עולה משנתון ילדים בישראל 2024 של המועצה לשלום הילד המתפרסם היום ועוסק בעיקר בהשפעות הקשות של המלחמה על ילדים בישראל.
חמור במיוחד המצב בירושלים, שם נרשמה ירידה של 7% מ־551 פסיכולוגים ל־514. המחדל במחוז ירושלים חמור במיוחד משום שרק 53% מהתקנים מאוישים. למרות המלחמה, בדרום חלה ירידה בשיעור התקנים המאוישים מ־64% ל־62%. מתברר, אפוא, שככל שמדובר בפסיכולוגים חינוכיים המחדל הקשה של הרעבת הפסיכולוגיה הציבורית עדיין נמשך. האוצר ומשרד החינוך ניסו למשוך פסיכולוגים באמצעות מענקים חד־פעמיים. מתברר שזה היה כישלון חרוץ. המשא ומתן על הסכם השכר של הפסיכולוגים בשירות הציבורי התמשך שנה וחצי ונחתם רק בחודש שעבר.
2 צפייה בגלריה
יו"ר המועצה לשלום הילד ורד וינדמן ושר החינוך יואב קיש. במשרד החינוך אומרים כי "יש שיפור מתמשך"
(צילומים: אוהד צויגנברג, יובל יוסף, לע"מ)
המחסור בפסיכולוגים חינוכיים בולט עוד יותר לאור העובדה שבשנה הראשונה של המלחמה (אוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024) גדל מספר הפניות לקו הסיוע של משרד החינוך פי 1.6 בהשוואה לשנה שקדמה לה (43,664 לעומת 27,619). כשני שלישים מהפניות היו של הורים לתלמידים (64% לעומת 55% בשנה הקודמת). 73% מהפניות לקו הסיוע של משרד החינוך בשנה הראשונה של המלחמה היו לצורך קבלת סיוע רגשי לעומת 64% בשנה שקדמה לה.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממרץ 2024 קבע בעניין זה: "למרות חשיבות השירות הפסיכולוגי־חינוכי במתן מענים למצוקות נפשיות, יש הסכמה גורפת באשר למחסור החמור בכוח האדם בתחום זה ובאשר לפער בין הצרכים למענים, שגדל והולך".
מהמסמך עולה בבירור שהתקינה חסרה מאוד, כך שהמצב גרוע בהרבה ממה שמצטייר מנתוני כיסוי התקינה. התקן הוא של פסיכולוג לכל 1,000 תלמידים, לכל 500 תלמידי גן ולכל 300 תלמידים בחינוך המיוחד. מפתח התקינה לא עודכן זה 30 שנה, לא הותאם לביקוש הגדול לפסיכולוגים חינוכיים לצורכי חוות דעת בחינוך המיוחד, ולא הותאם לביקוש הגובר בעקבות המלחמה. בנוסף, בדרך כלל יש הקצאות תקנים לגילאי 15-5 כאשר השירות ניתן בגילאי 18-3.
המסמך מצטט ארגונים העוסקים בתחום המסבירים כי המחסור החמור בפסיכולוגים חינוכיים נובע משכר נמוך שאינו מאפשר מחיה ומעומסי עבודה חריגים התורמים לשחיקה ולעזיבה של מומחים, של מדריכים ושל מנהלי שירותים פסיכולוגיים חינוכיים. לדברי אנשי הארגונים, עזיבת הבכירים מסכנת את קיומם של מקומות התמחות, את שימור הידע והניסיון שנצבר ואת עתיד השירות הפסיכולוגי־חינוכי. הכשרת פסיכולוג חינוכי אורכת תשע שנים.
ממשרד חינוך נמסר: "המשרד מוביל מהלך כולל לחיזוק השירות הפסיכולוגי החינוכי ברחבי הארץ, ובמיוחד בדרום ובצפון. בשנתיים האחרונות ננקטה שורת צעדים משמעותיים — מתווה מענקים שפורסם באוגוסט 2024, הסכם שכר חדש שנחתם במרץ 2025, ותוספות תקציב ייעודיות לגיוס פסיכולוגים חדשים והרחבת שעות. הנתון המרכזי המעיד על זמינות השירות בשטח הוא אחוז הכיסוי, כלומר היקף השעות בפועל לעומת התקן — ובנתון זה נרשמה עלייה ברורה: בצפון הארץ שיעור הכיסוי עמד בשנת 2024 על כ־92%. מדובר בשיפור מתמשך, והוא משקף את מאמצי המשרד להבטיח לכל מוסד חינוכי מענה מקצועי, מותאם וזמין".
השנתון של המועצה לשלום הילד מפרסם גם את נתוני השכול הקשים של המלחמה, ולפיהם 612 ילדים של אנשי כוחות הביטחון ו־359 ילדים של נפגעי פעולות איבה התייתמו מאחד ההורים. 33 ילדים התייתמו משני הורים. בסך כל יש 1,004 ילדים שהתייתמו במלחמה. ל־37 ילדים יש הורה שהיה או שעדיין בשבי חמאס. 1,014 ילדים ובני נוער שכלו את או אחות במלחמה, מתוכם 559 שאחיהם איש כוחות הביטחון ו־455 שאחיהם נהרג בפעולת טרור. לאחד מכל 10 ילדים היה הורה שגויס למילואים במלחמה ומדובר ב־300 אלף ילדים שהורה שלהם גויס למילואים.
בשנה הראשונה למלחמה מספר היתומים של חללי צה"ל וכוחות הביטחון עלה כמעט פי 3: ערב המלחמה היו 275 יתומים לחללי צה"ל עד גיל 18, ובמלאת שנה למלחמה היו 789 יתומים לחללי צה"ל. בנוסף, במלאת שנה למלחמה גיל היתומים צעיר באופן משמעותי: ערב המלחמה היו כ־21% מהיתומים בגילאי לידה עד 9, ואילו במלאת שנה למלחמה 49% מהיתומים הינם בגילאי לידה עד 9.
56 ילדים נרצחו מאז תחילת המלחמה, מהם 36 במתקפת 7 באוקטובר, 14 נהרגו מפגעות רקטות, 4 נרצחו בפיגועים ו־2 בשבי חמאס. 1,026 ילדים הגיעו לבית חולים בשל פציעה הקשורה במלחמה. 23,122 ילדים ובני נוער הוכרו בביטוח לאומי עד סוף 2024 כנפגעי פעולות איבה כתוצאה מהמלחמה ונותרו עם נזק נפשי או פיזי. מתוכם, 2,952 נותרו עם נכות נפשית או פיזית משמעותית.
בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/4) פונו מבתיהם 38,628 תלמידים, מתוכם 25,001 מאזור הדרום, שהם 65% מהתלמידים המפונים, ו־13,627 מהצפון, שהם 35%. אלף תלמידים עולים פונו מ־12 מרכזי קליטה. הם היוו כ־10% מכלל הילדים שעלו לישראל במהלך 2023 (9,838 ילדים).
לא חלה עלייה במספר העבירות נגד קטינים בשנה הראשונה למלחמה. עם זאת, מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות נגד חיי אדם שנעשו בקטינים במשפחה מתשעה תיקים בשנה שלפני המלחמה ל־20 בשנת המלחמה, עלייה של 122%. שמונה מהתיקים האלה היו בגין עבירות של רצח (4) וניסיון לרצח (4) ושבעה תיקים נפתחו בגין גרימת מוות ברשלנות.
מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין שנעשו בקטינים במשפחה גדל ב־12% מ־485 בשנה שלפני המלחמה ל־541 בשנת המלחמה הראשונה. רוב התיקים שנפתחו היו בשל עבירות של מעשה מגונה בכוח (410, עלייה של 13%) וכן בשל עבירות של אינוס בכוח או באיומים (147, עלייה של 16%). מספר התיקים שנפתחו בעבירות של מעשה מגונה בפומבי במשפחה גדל ב־40%, בעבירות של הטרדה מינית ב־26%.
"מדובר במספרים שהדעת מתקשה לקבל", אמרה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן. "טראומת 7 באוקטובר, העובדה שעדיין ישנם חטופים בעזה, בהם גם הורים לילדים, והמלחמה המתמשכת מותירות בילדים ובנוער מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, חלקם קיצוניים מאוד".
לדבריה, "בנסיבות הקיצוניות האלה, ברור שהילדים והנוער בישראל זקוקים נואשות לתקציב חברתי. ואולם, תקציב 2025 שאושר עכשיו מסתמן ככזה שמקצץ בתקציבים החברתיים נחוצים כל כך בחינוך לגיל הרך; בתוכניות לילדים ונוער בסיכון; בהכשרות לגורמי מקצוע שמסייעים לילדים ונוער ועוד. על המשרדים החברתיים "לתעדף את צורכי הילדים והנוער במצבי סיכון ומצוקה גם אחרי הקיצוץ הרוחבי".
