סגור
טיל חץ 3 התעשייה האווירית תע"א
טיל חץ 3 של התעשייה האווירית (צילום: תע"א)

הביצועים של טילי החץ במערכה צפויים להאיץ את מכירתם בעולם

כיפת ברזל כבר לא לבד: היירוטים המבצעיים הראשונים של טילי חץ 2 וחץ 3 עשויים להגדיל את הביקוש למערכות ההגנה הישראליות. בזמן מלחמה: עסקה בהיקף של 1.2 מיליארד דולר לתעשייה האווירית

המלחמה בעזה מהווה מבחן מעשי ראשון ותצוגת תכלית חסרי תקדים לכל מערכת ההגנה הרב-שכבתית שישראל הקימה ב-15 שנה האחרונות בהשקעה של מיליארדי דולרים, רבים מהם באמצעות כסף אמריקאי, לקראת התמודדות עם מגוון רחב של טילים ורקטות ממספר זירות בו זמנית.
פרט למערכת כיפת ברזל של רפאל, שפועלת ביתר שאת במהלך חמשת השבועות האחרונים אל מול מטחי הרקטות מעזה ולבנון מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר עשה שימוש מבצעי ראשון גם בטילי חץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית שיירטו בהצלחה טילי קרקע-קרקע ששיגרו החות'ים בתימן לעבר ישראל.
אמש (ה') היה יירוט מבצעי ראשון באמצעות טיל ההגנה המתקדם ביותר שבידי ישראל, חץ 3 שפותח ומיוצר בתעשייה האווירית ונמסר לשימוש בצה"ל ב-2017. המיירט המתקדם הופנה לעבר טיל קרקע-קרקע, כנראה מסוג "חאדר" ששיגרו החות'ים בתימן והוא יירט אותו מעל לאטמוספירה ומחוץ לשטח ישראל.
בשבוע שעבר גם טילי החץ 2 הוותיקים יותר יירטו טיל בליסטי ששוגר מתימן ורקטה ארוכת טווח מסוג "עיאש 250" שחמאס שיגר מהרצועה לעבר הערבה. זאת הפעם הראשונה שטילי חץ, שפותחו בעקבות מלחמת המפרץ ב-1991, הופנו ליירוט של איומים בליסטיים.
טילי החץ 3 עלו לכותרות בקיץ האחרון עם החתימה על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה ובמסגרתה הם יסופקו לגרמניה בתמורה לכ-14 מיליארד שקל וזאת בעקבות לקחיה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה שניטשת מפברואר 2022.
בנוסף לביצועים משביעי הרצון של טילי החץ, אמש יירט טיל פטריוט כלי טייס בלתי מאויש (כטב"ם) שהמריא מתימן לכיוון לאילת. זאת, כשמוקדם יותר אתמול כטב"ם ששוגר מסוריה מסוג שהאד 101 הגיע עד אילת והתפוצץ בבית ספר לאחר שחמק ממערכות הגילוי הרבות שמפעילים ישראל והכוחות האמריקאים שפריסתם באזור הורחבה משמעותית מאז תחילת המלחמה.
על פי הערכות בצה"ל, הקושי לזהות את הכטב"ם הסורי שהגיע עד אילת נבע מכך שטס נמוך מאוד ומעל שטח ירדן. מפרוץ המלחמה נעשה שימוש גם במערכת ההגנה של רפאל קלע-דוד כשיירטה רקטה מסוג "עיאש 250" ששוגרה מעזה אל הגליל.
פרט למערכות הגנה אלה, לצה"ל עומדות יכולות יירוט נוספות, שעדיין לא באו לידי ביטוי במערכה הנוכחית, וזאת באמצעות טילי ההגנה מסוג ברק של התעשייה האווירית שפרוסים על סיפון ספינות הקרב מסדרת סער 6 של חיל הים. מערכות אלה מגינות, בין השאר, על אסדות הגז בים התיכון ממגוון רחב של איומים ובהם טילי חוף – ים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים.
1 צפייה בגלריה
בועז לוי מנכ"ל התעשייה האווירית
בועז לוי מנכ"ל התעשייה האווירית
מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי
(צילום: התעשייה האווירית)
מתחילת המלחמה שוגרו לעבר ישראל כ-10,000 רקטות, רובן מעזה ולפי הערכה של גורמים ביטחוניים כ-90% מאלה שהיו אמורות לפגוע באזורים מיושבים יורטו באמצעות כיפת ברזל שנחשבת ל"סוס העבודה" המרכזי של מערך ההגנה האווירית.
עם זאת, השימוש של צה"ל בשבועות האחרונים במערכות הגנה נוספות מעיד על מורכבות המערכה הנוכחית אל מול ריבוי זירות, מגוון האיומים וחומרתם. "מערכת החץ היא מרכיב ההגנה המרכזי במערך ההגנה הרב-שכבתית שחיל האוויר מפעיל נגד טילים בליסטיים ומוכיחה שוב שלישראל יש את הטכנולוגיות המאפשרות פגיעה של 'כדור בכדור' גבוה בחלל", אמר מנכ"ל התע"א בועז לוי.
בעיצומה של הלחימה בכל החזיתות, והמעבר של התעשיות הביטחוניות לעבודה במתכונת חירום של 24 שעות ביממה כדי לספק את הצרכים המבצעיים של צה"ל תע"א דיווחה אתמול על עסקת בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר למכירת מערכות להגנה אווירית ללקוח זר. היא לא פרטה באילו מערכות מדובר, פרט לכך שכבר נעשה בהן שימוש מבצעי, ולא מסרה את פרטי המדינה המתחמשת. בתע"א אמרו כי את העסקה מוביל משרד הביטחון והיא תשמש בה קבלן ראשי.
לדברי לוי, לצד המאמץ הנרחב בכלל מפעלי התעשייה האווירית למתן מענה לצה"ל בזמן המלחמה, חלק מפעילות הייצור של החברה פונה גם לאספקות שעליהן היא התחייבה ללקוחותיה בחו"ל, וזאת כשברקע מגמת ההצטיידות הנרחבת וחסרת התקדים של צבאות רבים בעולם בעקבות המלחמה באוקראינה.
בתעשיות הביטחוניות העריכו כי הביצועים המוצלחים של מערכות ההגנה האוויריות במערכה הנוכחית יהוו להן מנוף משמעותי בשיווקן בעולם, כשעוד טרם המלחמה זכו לעניין רב מצד צבאות מערביים המבקשים לחדש את מערכי ההגנה שלהם כחלק מלקחי המלחמה באוקראינה.
בתוך כך, חלק ניכר מחבילת הסיוע המיוחדת שמגבש נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עבור ישראל והיקפה כ-14 מיליארד דולר אמור להיות מופנה לעיבוי של מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל תוך מימון הצטיידות נרחבת במשגרים נוספים של כיפת ברזל והכפלת מספר המיירטים שעומדים לרשותה.
במשרד הביטחון ובצה"ל שוקדים על גיבוש תוכניות רכש והתעצמות בהתבסס על הכסף האמריקאי שצפוי להגיע, ועל בסיסו יורחב הרכש מחברות נשק בארה"ב ובישראל ובמרכזן התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות.
על פי הערכות, הסיוע האמריקאי יאיץ גם את תוכנית הפיתוח של מערכת ההגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה באמצעות לייזר רב-עצמה "מגן אור" של רפאל שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. לדברי גורמים ביטחוניים היא תופעל במסגרת ניסויים שייעשו לה בזמן אמת אל מול מטחי הרקטות מעזה, במטרה לבחון את תגובותיה במתארי ירי שונים. עם השלמת פיתוחה מגן אור תוטמע כרכיב משלים במערכת כיפת ברזל.