פרשנותקק"ל במהפכת אנטי־שקיפות
פרשנות
קק"ל במהפכת אנטי־שקיפות
הקרן הקיימת הפסיקה לפני חצי שנה להעלות לאתר את פרוטוקולי הדירקטוריון וועדותיו, והיא מאשימה את ההנגשה: לוקח זמן להכין את האתר לעיוורים ולחירשים. בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" שהקרן מתכוונת לחלק הקצבות במאות מיליוני שקלים
לפני שנה בערך חדלה קק"ל, במקביל למינוי דירקטוריון חדש, להעלות לאתר את הפרוטוקולים של ועדות הדירקטוריון. לפני חצי שנה הופסקה גם העלאת הפרוטוקולים של הדירקטוריון עצמו. לכאורה זה עוד סיפור על מינהל לא תקין. אבל מה שעוד יותר שערורייתי זה דווקא הנימוק שבו משתמשת הקרן למהפכת האנטי־שקיפות. בקק"ל טוענים שזה בגלל חובת ההנגשה של האתר והמסמכים. כלומר לא קק"ל אשמה שהיא מעלימה את הפרוטוקולים שלה, אלא הנכים, החירשים והעיוורים, ומי שהחליט שחייבים לאפשר גם להם לצרוך את האינטרנט.
ב־2017 פורסם דו"ח מבקר המדינה הראשון על קק"ל, שחשף שהקרן חילקה מאות מיליוני שקלים לפרויקטים בניגוד למינהל תקין ועל פי העדפות אישיות. הדו"ח התייחס לתקופתם של יושבי הראש אפי שטנצלר ואלי אפללו (יו"ר עמית). היו"ר החדש אז דני עטר הכריז על מהפכת שקיפות, שבמסגרתה יועלו כל הפרוטוקולים של הדירקטוריון וועדותיו לאתר.
במציאות עטר בעיקר דיבר על שקיפות, אך תקופתו היתה רוויה מהלכים של מינהל לא תקין. הפרוטוקולים הועלו באיחור ניכר ולא כללו את כל חילופי הדברים. אלא שמאז נכנס הדירקטוריון החדש, בראשות היו"ר אברהם דובדבני, לתפקידו בנובמבר 2020, אפילו זה הלך ופסק, הפרוטוקול האחרון של הדירקטוריון שהועלה הוא מיולי 2021. לא הועלה כל פרוטוקול של ועדות חשובות כמו כספים, מפ"ק (מנהל פיתוח הקרקע) והמקרקעין ב־2021. רק ההנהלה זכתה והועלו פרוטוקולים שלה עד אוקטובר 2021.
חשיפת "כלכליסט" מהשבוע שעבר על כוונת סיעות הקרן לחלק הקצבה קואליציונית בהיקף של מאות מיליוני שקלים למטרות הקרובות ללבן רק הוכיחה כמה השקיפות בקרן חיוניות. "כלכליסט" ביקש מקק"ל הסברים למהפכת האנטי־שקיפות וזו התגובה שקיבל: "קק"ל היא ארגון שקוף לחלוטין, וללא ספק אחד מהארגונים הציבוריים השקופים ביותר, ובניגוד למופיע בשאלתך, פרוטוקולים של הדירקטוריון מופיעים באתר. בהתאם לדרישות החוק עוברים בחודשים האחרונים כל המסמכים המצויים באתר קק"ל או שאמורים להופיע בו הליך הנגשה, וכל מסמך שעדיין אינו מונגש אינו יכול להופיע באתר. כל הפרוטוקולים שאושרו כבר על ידי הדירקטוריון, הן של הדירקטוריון עצמו והן של הוועדות, מצויים במזכירות החברה, וניתן לעיין בהם בתיאום מולה עד שיועלו לאתר לאחר סיום הליך ההנגשה".
בכל התקופה הזו המשיכה קק"ל להעלות הודעות לעיתונות שמשבחות את פעילותה, למשל על ביקור שר החוץ ההודי או ספירת העגורים באגמון החולה, כי יש דברים שחשובים באמת. הועלו גם הודעות למטיילים (שזה באמת חשוב) וכן מכרזים ואיתם מסמכים נלווים, שאותם כנראה הצליחו להנגיש. מתברר שהרבה יותר פשוט להעלות מסמכים שעוזרים להוציא כסף מאשר מסמכים שמספרים איך התקבלו ההחלטות להוציא אותו.
קשה לאמוד את כמות הכספים שקק"ל מוציאה על יועצים חיצוניים מהדרגה הראשונה בתחומים כמו עריכת דין, ייעוץ אסטרטגי או אפילו תיווך בין הקרן לבין ועד העובדים שלה. החוק המחייב הנגשת אתרים ברשת הוא אכן חוק חשוב ביותר שמאפשר לבעלי מוגבלויות להשתלב בחיים הדיגיטליים. על רקע זה עולות עוד כמה שאלות:
1. מי אחראי למחדל שבמסגרתו אתר קק"ל לא הונגש במועד? בסופו של דבר עמדו לרשות הקרן שנים ארוכות למטרה זו.
2. האם באמת לא ניתן היה לפתור במשך כל השנה האחרונה את בעיית ההנגשה? למשל בכמה אלפי שקלים אפשר לבנות בכמה ימים אתר צדדי ומונגש שאליו אפשר להעלות כל מסמך שיש בעיה להעלות לאתר הקיים. יכול להיות שהרעיון הלא מאוד מתוחכם הזה לא עלה על דעת איש בקק"ל כי הם חושבים ששקיפות זו חובה מעצבנת שצריך להתחמק ממנה ולא זכות מוקנית של הציבור?
3. האתר של קק"ל נראה כאילו נבנה בעשור הראשון של המאה וסביר שזה באמת המצב. עם הכנסות המיליארדים של הקרן, האם לא הגיע הזמן להשקיע באתר חדש?
4. האם מי שהעבירו את החוק להנגשת אתרים העלו על דעתם שיום אחד החוק הצודק והחשוב ישמש כתירוץ עלוב ומביך לגופים ענקיים, עשירים ושונאי שקיפות כמו קק"ל כדי לא להעלות מסמכים ברשת?
