פרשנותהמבחן של רפורמת התחבורה הציבורית: הגדלת מספר הנוסעים
פרשנות
המבחן של רפורמת התחבורה הציבורית: הגדלת מספר הנוסעים
השוואת תעריפי התחבורה הציבורית מהווה את ההישג המשמעותי ביותר של השרה מרב מיכאלי מאז הקמת הממשלה והעברת התקציב, והיא מייצרת שוויון אמיתי. למרות זאת, המבחן האמיתי יהיה בהשגת המטרה המוצהרת שלה – עידוד השימוש בתחבורה הציבורית והגדלת מספר המשתמשים
הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית היא צעד בכיוון הנכון ומהווה את ההישג המשמעותי ביותר של השרה מרב מיכאלי מאז הקמת הממשלה והעברת התקציב.
בניגוד להצהרותיה של השרה במסיבת העיתונאים, הרפורמה לא נולדה בחודשים האחרונים, וכבר ביולי הקודם נחשף ב"כלכליסט" כי באגף התקציבים באוצר מעוניינים בביצוע של רפורמת האחדת תעריפים שתבטל את אותם "הסדרים היסטוריים" ואת ההבדלים בין תעריפי הרב־קו לאפליקציות התשלום, וזאת יחד עם ביטול הנחת הערך הצבור הכללית בגובה 20%. אך קרבות הקרדיט הבין־משרדיים הם לא העיקר, ושרת התחבורה יכולה עדיין להתגאות בכך שהיא מובילה רפורמה היסטורית שתשים קץ לקומבינות שנמשכו כאן שנים ארוכות.
לפני הצגת הרפורמה, פוליטיקאים ואנשי תקשורת שונים תקפו אותה על כך שהיא מעלה מחירים בזמן של משבר כלכלי. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון אמר בדיון בנושא כי "הרפורמה לא תעודד נסיעה בתחבורה ציבורית כי העלות תהיה גבוהה ותפגע באנשים החלשים ביותר". אתמול, במסיבת העיתונאים, ענתה מיכאלי לביטון ולמבקרים האחרים וטענה כי "לא מדובר בהנחות אלא בעיוות של שנים על גבי שנים". היא הוסיפה כי "הקומבינות הן אי־שוויון".
במקרה הזה, מיכאלי צודקת לחלוטין. המצב הקיים, שאותו שרת התחבורה ושר האוצר פועלים לתקן, הוא זה שבו תושבי בית שאן ורהט משלמים מחיר גבוה יותר על נסיעות מאשר תושבי מודיעין עילית, טבריה ופתח תקווה. כלומר האחדת התעריפים תפסיק מצב אבסורדי שבו תושבי פריפריה מוחלשים מסבסדים דה־פקטו נסיעות של תושבי גוש דן ואחרים. במקרה הזה, מיכאלי וליברמן מייצרים שוויון אמיתי, ולא שוויון מזויף שמנסה לכסות על הטבות פוליטיות של שרים לרשויות מקומיות מועדפות.
אף שמדובר בצעד מתבקש, הוא עדיין דורש אומץ פוליטי, וזאת מפני שבישראל כל העלאה של מחיר, גם אם מוצדקת, זוכה לקיתונות של בוז. למזלה של מיכאלי, צעד זה נמצא בסמכותה ואיננו דורש את הסכמת הכנסת, רשויות מקומיות או ההסתדרות, ולכן בניגוד לזירות רבות בהן השרה מתקשה לבצע, רפורמה זו צפויה לעבור ללא התנגדות מיוחדת.
הרפורמה המוצעת טובה ועומדת בפני עצמה, ומראה כיצד אפשר להוביל לשיפור לטובה של מציאות גם ללא תקציב נוסף. למרות זאת, המבחן האמיתי יהיה בהשגת המטרה המוצהרת שלה – עידוד השימוש בתחבורה הציבורית והגדלת מספר המשתמשים. כעת במשרד התחבורה ייאלצו לעשות משהו שהם לא תמיד מצטיינים בו – לעבוד עם נתונים ולבחון את ההשפעה לאורך זמן, עם מדדי ביצוע ברורים שיאפשרו תיקונים בזמן אמת במקרה הצורך. הרפורמה היא רק ההתחלה.
