ריאיון"מערכת בריאות הנפש היתה מורעבת שנים. אנחנו באתגר כאוטי"
ריאיון
"מערכת בריאות הנפש היתה מורעבת שנים. אנחנו באתגר כאוטי"
המנהל החדש של אגף בריאות הנפש, ד"ר גלעד בודנהיימר, מתאר משבר קשה במערכת על רקע המלחמה: "התחלנו את הטיפול באירוע מנקודה מאוד נמוכה". הוא משוכנע שרוב המדינה תשתקם מהטראומה, שקהילות העוטף ימצאו כוחות לעמוד על הרגליים ושקיימת הבנה לצורך במהפכה בתחום
מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, הפסיכיאטר ד"ר גלעד בודנהיימר אומר ביחס למצב בעקבות פרוץ המלחמה ש"מערכת בריאות הנפש הורעבה במשך שנים והתחלנו את הטיפול במפונים מנקודה מאוד נמוכה. אנחנו באתגר כאוטי". הוא סבור שבמשרד הבריאות ובאוצר מבינים עכשיו את הצורך להשקיע במהפכה בבריאות הנפש, משוכנע שרוב תושבי המדינה ישתקמו מהטראומה ואומר ש"קהילות העוטף מצליחות לעמוד על הרגלים במלונות בצורה מאוד מרשימה".
בודנהיימר, 49, לשעבר מנהל מחלקת בריאות הנפש של שירותי בריאות מכבי, הגיע משם לפני ארבעה חודשים למשרד הבריאות כדי לשקם את שירותי בריאות הנפש הממשלתיים. אין ספק שלא כך הוא ציפה לפתוח את הקדנציה שלו.
האם אזרחי המדינה ישתקמו מהטראומה?
"רוב האנשים שעברו טראומה יוצאים מזה בצורה טובה ומצליחים לתפקד מצוין, גם אם נשארים כאבים או זיכרונות קשים. היום קצת קשה לראות את התקווה, ולכן הרבה אנשים פסימיים. כוחות הנפש שלנו מופלאים ועוזרים לנו להתרומם ממצבים מאוד קשים".
סיפרת בוועדת הבריאות של הכנסת שהיתה בשנה האחרונה זליגה מאוד קשה של אנשי בריאות הנפש מהשרות הציבורי לשוק פרטי. איך הממשלה אפשרה דבר כזה אחרי הקורונה?
"הרפורמה בבריאות הנפש חיכתה 20 שנה אחרי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. התוצאה היתה ש-20 שנה כל הזמן אמרו שתיכף תהיה רפורמה ולמה להשקיע בכוח אדם אם עוד שניה זה עובר למישהו אחר. נוצר מחסור עמוק בכוח אדם. במקביל היתה שחיקת שכר ממושכת של פסיכולוגים ואנשי בריאות הנפש בשרות הציבורי. יש הסכם שכר שאמור להיחתם ומתעכב".
אבל למה זה הידרדר אחרי הקורונה במקום שהממשלה תשקם את המערכת?
"אחרי הקורונה דווקא היתה הצפה בביקוש לטיפולים כי הסטיגמה שלהם מאוד ירדה, בגלל שהתרבות המערבית מקבלת ומחברת את השונה, שזה מאוד חיובי. ככל שהביקוש עולה וההיצע נמוך, המחירים בשוק עולים. אז אנשים עברו לשוק הפרטי. אחרי הקורונה גם אנשים יותר מסתכלים על האינטרסים של עצמם. פסיכולוגים שרק מסיימים לימודים פותחים קליניקה".
זה נשמע כאילו המדינה חסרת אונים ולא יכולה להשפיע על התהליכים.
"המערכת היתה מורעבת במשך שנים, מה שיוצר חוסר אונים והקצה של חוסר אונים זה האירוע הנוכחי שאף אחד לא יכול היה לדמיין את ההיקפים שלו, ואת היקף העקורים שבו. התחלנו לתת שירותים מנקודה מאוד נמוכה עם כוח אדם שהיה בחסר אדיר לפני כן. אכן אנחנו נמצאים באתגר כאוטי לא פשוט. אגיד לזכות המערכת שיש הבנה עמוקה שמערכת בריאות הנפש צריכה לעבור שינוי. ההבנה הזו היתה במשרד הבריאות עוד טרם האירוע הנוכחי ולכן הביאו אותי לפני ארבעה חודשים כמי שניהל מערכות בקהילה. התחלנו לייצר תוכנית עם שינוי מאוד דרמטי בבריאות הנפש ואז הגיעה המלחמה".
נראה שהיתה תפיסה שבריאות הנפש היא לא חלק מחירום.
"נושא החירום קיים בצורה מאוד משמעותית בבריאות הנפש. יש נהלים מסודרים. עברנו לא מעט שעות חירום וסבבים עם תפקוד מצוין של מערך בריאות הנפש, כי אנשי הטיפול במערכת הציבורית ומחוץ לה מתגייסים כשצריך. אבל באירוע בסדר הגודל הנוכחי רוב המערכות לא מוכנות מספיק, כי אף אחד לא יכול היה לדמיין שנהיה בסיטואציה כזו, ולכן אין תוכנית סדורה למצב שבו היקף הטראומה כל כך גדול".
אם המערכת לא היתה מורעבת, האם היית יכול לתת שרות הרבה יותר טוב למפונים ולעקורים?
"יש לנו עשרות אלפי אנשים במלונות שעברו טראומה יותר או פחות נוראה. היכולת לתת מענים כנראה לא היתה טובה גם אם היינו במספרים כפולים מהיום. אבל ברור שאם היה יותר כוח אדם מוטת הפעולה היתה יותר טובה אין שאלה בכלל".
מה צריך לעשות כדי לסייע לתושבי העוטף?
"לישובי העוטף יש קהילות חזקות ומעוררות השראה. אני מאמין שהם יאספו את כוחותיהם ויעמדו על הרגלים. אנחנו כבר רואים במלונות איך קהילות מצליחות לעמוד על הרגלים בצורה מאוד מרשימה. אלה כוחות הריפוי. נרחיב את מרכזי החוסן ואת היכולת שלהם לתמוך, אבל צריך לסייע להם להיות במקום של מסוגלות ולא של נזקקות".
הקולות הקוראים שמשרדי הממשלה מציעים עכשיו לא כוללים תוספות שכר. למה שפסיכולוגים יבואו?
"הקולות הקוראים בסך הכל מנסים לאפשר לאנשים לקבל שכר על עבודה שעשו עד כה בהתנדבות, כדי שיוכלו להמשיך לתרום. זה עדיין לא התחלת השינוי. אין שאלה שצריך לעשות שינוי ונביא אותו לפתחה של הממשלה".
מה יכלול השינוי הזה?
"תהיה תוכנית טובה ועמוקה שאין בה קסמים, אבל יש בה תהליכי עומק ארוכים ויסודיים.. זו לא תהיה מהפכה שבן לילה תפתור את הבעיה כי אין כזו. זה יכלול תפיסה שהרבה מהבריאות הנפשית נמצאת בקהילה כלומר בסביבה הטבעית של האדם, וגם תציע לאנשים טיפולים מגוונים, ולא רק טיפול שיחתי או תרופתי".
בסוף מה שאתה באמת צריך כדי להביא אנשי מקצוע זה תוספות שכר דרמטיות.
"אני מאמין שיהיו תוספות שכר כי יש הבנה שצריך. אני לא יודע אם התוספות יהיו דרמטיות, אבל צריך גם לשנות את מדרג השכר שיהיו אפשרויות קידום ופערים אמיתיים בין מתמחה למומחים. בשירות הציבורי יש דברים שמאד מושכים אנשי מקצוע. מה שצריך זה שפערי השכר מהשוק הפרטי לא יהיו גדולים מדי אבל הסיפור זה לא רק שכר".
אתה רואה את התפיסה שבריאות הנפש היא משנית, משתנה?
"אני משוכנע שזה ישתנה. אני יכול לומר שבמשרד הבריאות וקופות החולים ודאי יש ההבנה מאוד מוצקה שבריאות הנפש היא מרכזית. אני מקווה שגם במשרד האוצר, שיש לנו קשר מאוד טוב איתם, יש כבר את ההבנה הזו. אני מאמין שגם הממשלה תעזור לקדם את המערכת למענים טובים יותר".
