מחפשים איך להוזיל את הדיור? טפלו בדירות הרפאים
מחפשים איך להוזיל את הדיור? טפלו בדירות הרפאים
האינפלציה בדירות הרפאים היא תופעה שחייבים להתמודד איתה כי היא משפיעה על מחירי הדיור
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש כיום בישראל כ–40 אלף "דירות רפאים", כלומר דירות ריקות שלא נעשה בהן שימוש, הן אינן מאוכלסות ומרביתן נמצאות בערים הגדולות: תל אביב, ירושלים, חיפה, נתניה. סביר להניח כי אם הדירות האלה, היו מוצעות למכירה או להשכרה, היצע הדירות בישראל היה מספיק בכדי למלא את צרכי הדיור של אזרחי ישראל במשך שנה שלמה.
לכאורה קניית דירות בישראל על ידי תושבי חוץ מעודדת מחד את הכלכלה ומסייעת גם לקבלנים שנמצאים במצוקה ומאידך מסייעת בשמירה קשר עם יהדות התפוצות. אלא שמלאי דירות הרפאים בישראל הולך וגדל ולפי סקירת הכלכלן הראשי, בישראל נקנות בממוצע כ 100 דירות כאלה בחודש רגיל. וצריך להבין שכאשר מדובר בכמויות כאלה במדינה כל כך קטנה וצפופה שבה היצע הדירות למגורים הולך ופוחת, בסופו של דבר זה משפיע על מחירי הדיור שלצערנו רק עולים. מצב זה עשוי לעורר מחדש את מצוקת הדיור בקרב צעירים ולגרום לבעיה החברתית הזאת לצוף מחדש.
לכן, אין להתייחס לתופעת "דירות הרפאים" כתופעה חולפת ולטאטא אותה מתחת לשטיח, אלא כתופעה שצריך להתמודד איתה כראוי כיוון שהיא משפיעה על הכיס של האזרחים במדינה. על פי בדיקה שנערכה על ידי אבי ממן, סמנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן פאוור גרופ, במהלך חודשי המלחמה, היהודים מחו"ל "התנפלו" על שוק הדיור בישראל כי הם מבינים שהם בסכנת חיים לנוכח האנטישמיות הגואה וביום פקודה מדינת ישראל תהיה עבורם מקום מבטחים. הדירות האלה מיועדות להיות דירות מקלט עבורם ועבור ילדיהם. רובן מרוהטות ומסודרות ויש גם איש תחזוקה שלרוב הוא עולה חדש, המקורב משפחתית לרוכשי הדירות, שמגיע אחת לכמה זמן לבדוק שהכל תקין בדירה. הבעיה היא שהם בהחלט מעדיפים שהדירות האלה יישארו ריקות כדי שביום פקודה יוכלו לאכלס אותם במיידי ובתקופת רגיעה, הדירות האלה משמשות לעיתים רחוקות כדירות נופש.
הרשויות המקומיות ניסו להילחם בתופעה הזו של "דירות הרפאים" כיוון שנוצר מצב של בנייני מגורים שלעיתים רק 10-30 אחוזים מהם בלבד, מאוכלסים והדבר גורם לשכונות רפאים שלמות שפוגעות במרקם החברתי בעיר. אחרי מחאת הדיור, עיריית תל אביב פנתה למשרד הפנים בבקשה להכפיל את תעריפי הארנונה לדירות מגורים ריקות שלא נעשה בהן שימוש תקופה ארוכה לאחר ווידוא נתוני צריכת מים וחשמל. הכוונה היתה לעודד את השכרת הדירות ובכך להגדיל את היצע הדירות בעיר. הצעד הזה צלח ועיריות אחרות הלכו בעקבותיה. אך כעבור שנתיים בלבד בשנת 2017, לא הוארכה תוקפה של הוראת שעה זו ומאז אין לאף עירייה יכולת לפעול נגד תופעת דירות הרפאים באמצעות גביית ארנונה כפולה. עיריית ירושלים מצידה מנסה להתמודד עם בעיה כאובה זו ע"י הכנסת מיזמי דיור להשכרה בכמות גדולה למיזמי בנייה חדשים וכן הקפדה על תמהיל דירות קטנות יותר שבאופן טבעי פחות אטרקטיביות לציבור רוכשי הדירות מחו"ל. אבל, עם כל הרצון הטוב של הרשויות המקומיות, לסייע ולהגדיל את היצע הדירות על חשבון דירות רפאים, תושבי חו"ל אינם מתרגשים לא מהכפלת הארנונה ולא מקניית דירות יקרות יותר בגלל מצבם הכלכלי האיתן.
מכיוון שתמריצים שליליים לא הניבו פירות ובנוסף חוק הקניין אינו מאפשר סנקציות כלכליות על רוכשי דירות מחו"ל, הפתרון הוא שהממשלה תקדם דווקא תמריצים חיוביים לבעלי "דירות רפאים". כלומר, בכדי לגרום לבעלי דירות אלו להציע אותם לפחות לשוק השכירויות, המדינה יכולה להורות לעיריות להציע לאותם בעלי דירות רשימה של חברות המתמחות בניהול נדל"ן (בדומה לרשימת שמאי מקרקעין שמספקות העיריות למתעניינים ברכישה). הם ינהלו עבורם את תחזוקת הדירה, יבדקו את השוכרים ויתנהלו מולם וכך יבטיחו את שמירת הנכס ותשלום רציף של שכר דירה. בדרך הזו, הם נפטרים מהצורך של דאגה לדירה, רדיפה אחרי שכ"ד והתמודדות עם שוכרים ומצד שני משחררים יותר דירות לשוק הדיור ומסייעים לאזרחי ישראל להתמודד טוב יותר עם מחירי השכירויות, בייחוד בשעה קשה זו שבה עשרות אלפי מפונים זקוקים לבית במקום חדר במלון.
אדיר בצלאל הוא מנכ"ל חברת רנטיפיי ישראל
