36 משרדים, אינסוף בזבוזים – ומי משלמים? המילואימניקים
36 משרדים, אינסוף בזבוזים – ומי משלמים? המילואימניקים
תקציב המענקים למשרתי המילואים, שאמור להוות ביטוי של הערכה והוקרה למי שמקדישים את זמנם ומרצם לטובת ביטחון המדינה, הפך לאחרונה לכלי שמפלג ומייצר אפליה בתוך קהילת המילואימניקים. החלטת הממשלה ליצור הבחנה במענקים על בסיס אופי השירות בלבד – מבלי להתחשב בעצימות השירות או בהיקף ההקרבה האישית – פוגעת באופן ישיר באלפי מילואימניקים שמשרתים בתפקידים הנחשבים ל'ג'ובניקים'.
רק הבוקר, במהלך ישיבת ועדת הכספים, התבהרה התמונה המדאיגה עוד יותר: זמן קצר לאחר שאישרו את הקיצוץ במענקי המילואים, הועברו 4.5 מיליארד שקלים נוספים לחינוך החרדי. החלטה זו אינה רק טעות כלכלית חמורה – היא גם עוול מוסרי עמוק שמבטא סדר עדיפויות לקוי.
בין הנפגעים המרכזיים ניתן למצוא את המילואימניקים שמשרתים בבסיסים סגורים בין שליש לחצי מהחודש, לעיתים בתנאים לא פשוטים ובמרחק רב ממשפחותיהם ועבודותיהם. הם מבצעים תפקידים קריטיים כמו לוגיסטיקה, שליטה ובקרה, תכנון ותמיכה טכנית. תפקידים אלה הם אבני היסוד שעליהן נשענות המערכות המבצעיות של צה"ל. בלעדיהם, הלוחמים בחזית לא היו יכולים לבצע את משימותיהם.
למרות חשיבותם הרבה, משרתים אלו זוכים לפחות הערכה ציבורית ועתה, גם לפחות הערכה תקציבית. במקום להוקיר את תרומתם הכוללת, בוחרת הממשלה לצמצם את המענקים שהם מקבלים. החלטה זו אינה משקפת רק בעיה טכנית בתקציב, אלא מסר עמוק של חוסר הערכה.
בהחלט ניתן לייעל את חלוקת המענקים והמשאבים כאשר עושים הפרדה בין קבוצות שונות של משרתי המילואים. ישנם משרתי מילואים רבים במערך תומכי הלחימה, לצד רוב מוחלט של לוחמי ההגמ"ר שהפגיעה באורחות החיים שלהם היא מינימלית. אנשים שישנים כל יום בביתם, ויכולים להמשיך לעבוד בעבודתם כמעט ללא הפרעה במקביל לשירות המילואים שלהם.
קיצוץ בתקציב המענקים למשרתי המילואים לא רק שוחק את המוטיבציה של אלו שמקדישים חלק משמעותי מחייהם לשירות המדינה, אלא גם יוצר הפרדה מלאכותית בין "לוחמים" ל"ג'ובניקים," שמחלישה את הסולידריות בתוך קהילת המילואים. נוסף על כך, הפגיעה בתגמול עשויה לגרום להפחתת מחויבות של משרתי תפקידי התמיכה, דבר שעלול לפגוע ביכולת המבצעית הכוללת של צה"ל. כל זאת, בזמן שמשרתי המילואים מתמודדים עם נטל כלכלי כבד הנובע מאובדן הכנסה תכוף ותשלומי מסים גבוהים, על רקע יוקר המחיה שממשיך לטפס. החלטות כלכליות שמעמיקות את העומס על המעמד העובד בישראל פוגעות ישירות גם בהם.
כשבוחנים את הקיצוץ במענקים למשרתי המילואים, קשה להתעלם מהקצאות העתק לכספים קואליציוניים, תחזוקה של משרדי ממשלה מיותרים ותקציבים מנופחים למטרות פוליטיות. עם 36 משרדי ממשלה – מספר שיא – לצד סגני שרים שמקבלים תקציבים מנופחים ואינם תורמים במידה מספקת לתפקוד השלטוני. כל זאת בזמן שהממשלה מבקשת ממשרתי המילואים להמשיך ולשאת בנטל הביטחון תוך פגיעה ישירה בכיסם.
ממשלת ישראל צריכה להכיר בכך שכל שירות מילואים הוא תרומה חיונית למדינה. אם נדרשת התייעלות בתקציב משרתי המילואים, המענקים צריכים להיות מחושבים על פי מדדים ברורים של עצימות השירות, הקרבה אישית והיקף ההשפעה – ולא על פי הגדרות מלאכותיות שמפלות בין סוגי התפקידים.
שירות מילואים הוא חוד החנית של הערבות ההדדית הישראלית ונטל ההשתתפות בו גדול עוד יותר מנטל שירות החובה. כל מי שמשרת – בין אם הוא לוחם בחזית או תומך לחימה – תורם תרומה אדירה לביטחון המדינה ולחוסנה. כעת, יותר מתמיד, עלינו לוודא שהמדינה מוקירה את כל משרתיה באופן שוויוני והוגן, ומונעת את הפילוג המיותר שמחליש אותנו כחברה וכמדינה.
נתנאל הרש הוא דובר ארגון עתים שסיים שירות מילואים של 160 ימים
