למרות התמיכות הממשלתיות - גירעון קופות החולים זינק ל-1.5 מיליארד שקל ב-2022
למרות התמיכות הממשלתיות - גירעון קופות החולים זינק ל-1.5 מיליארד שקל ב-2022
זאת לעומת עודף של 82 מיליון שקל ב-2021; ללא התמיכות של משרד הבריאות שהוזרמו לאחר אישור תקציב המדינה, היה מגיע הגירעון ליותר מ-8.2 מיליארד שקל. במשרד הבריאות מעריכים שהגירעון בשנה הנוכחית יוכפל ויגיע ל-3 מיליארד שקל ומזהירים ממשבר תזרימי
למרות תמיכות תקציביות מהממשלה - גירעון קופות החולים זינק ל-1.536 מיליארד שקל ב-2022, לעומת עודף של 82 מיליון שקל ב-2021. כך דווח הבוקר (א') משרד הבריאות שפרסם את הדוחות הכספיים של כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם ב-6.3 מיליארד שקל ב-2022, שמתוכם 1.7 מיליארד שקל תמיכות הקשורות לקורונה.
מהנתונים שפורסמו בולט במיוחד הגירעון של כללית - יותר מ-1 מיליארד שקל - שכולל את פעילות בתי החולים שלה (כללית שולטת על שליש ממערך האשפוז בישראל) ומהווה שני שלישים מהגירעון הכולל. זאת למרות שמשקלה של כללית בקרב מבוטחים ירד לכ-53% מכלל האזרחים הזכאים לביטוח בריאות ממלכתי. לעומתה, מכבי הצליחה לשמור על עודף של 40 מיליון שקל ב-2022, כאשר מאוחדת רשמה גירעון גדול ביחס לגודלה - 414 מיליון שקל ולאומית סיימה את השנה שעברה עם גירעון של 11 מיליון שקל.
כאשר מנכים את התמיכות של הממשלה במהלך השנה שעברה - תקציבים שניתנו לאחר אישור תקציב המדינה - הגירעון מזנק ל-8.2 מיליארד שקל. כלומר, קיים פער של כ-6.6 מיליארד שקל בין הגירעון בפועל לגירעון המבני של הקופות. לפי הדוחות, כללית מימנה מתוך מקורות הסל כ-3 מיליארד שקל עבור בתי החולים שבבעלותה. גם אחרי שמנכים את התמיכה של הכללית בפעילות האשפוז שלה, עדיין מדובר בהיקף תמיכות לקופות החולים של כ-6.3 מיליארד שקל, המהווים כעשירית מעלות סל הבריאות (תקציב קופות חולים).
במשרד הבריאות מוסרים כי "שיעור תמיכות כה גבוה מהווה הלכה למעשה תקצוב, אשר עצם הגעתו במקרים רבים בסוף השנה בליווי האי-ודאות לגבי גובה התמיכות פוגע בשירות למטופלים וביכולת הקופות לתכנן את פעילותן השוטפת ולקבוע תכניות לטווח ארוך". בכיר במערכת הבריאות מסר ל"כלכליסט": "אי אפשר לנהל מערכת בצורה כזו. מה שאגף התקציבים באוצר עושים זו רשלנות מקצועית - לא פחות. זו פגיעה קשה מאוד ביכולת של המערכת להתנהל בצורה סבירה. אף בנאדם לא יכול לנהל ככה שום ארגון, אפילו לא חנות מכולת או דוכן פלאפל".
גירעון הקופות ללא תמיכות זינק פי 2.4 בחמש השנים האחרונות - מ-3.4 מיליארד שקל ב-2018 לסכום הנוכחי שעומד כאמור על 8.2 מיליארד שקל בסיום 2022. גירעון ללא תמיכות בסדר גודל כזה שגדל באופן כה עקבי וכה קיצוני מראה כי נוצר פער עצום בין הצרכים של המערכת לבין התקצוב שלה. החדשות הגרועות מגיעות בסוף ההודעה של משרד הבריאות, שם נחשפים נתונים ראשונים לרבעון הראשון של 2023 שמסבירים כי אותו גירעון "עתיד להחריף וצפוי להוביל לבעיה תזרימית של הקופות ברבעון הרביעי של שנה זו: היקף הגירעון השנתי צפוי ב-2023 לעמוד על כ-3 מיליארד שקל שהוא כמעט כפול מהגירעון המצרפי בשנת 2022, וגירעון של כ-5 מיליארד שקל ללא תמיכות הייצוב הקיימות, העומדות על כ-2 מיליארד שקל''.
גורמים באוצר אישרו כי יש הסכמות סביב הסכמי ייצוב לשנה הנוכחית. הסכמי ייצוב הם חבילות סיוע תקציבית שהאוצר מעניק במהלך שנת הכספים אחרי שתקציב המדינה נסגר, כדי להציל את הקופות מגירעון. במשרד הבריאות מגיעים למסקנה כי "התוצאות הפיננסיות של שנת 2022, בשילוב עם הצפי לגירעון גדול עוד יותר בשנת 2023, מצביעים על צורך במעורבות ממשלתית ישירה עוד השנה בטרם יפרוץ משבר תזרימי במערכת הבריאות, צורך שעליו דובר במהלך השנה האחרונה והיה ברור שידרוש אסדרה תקציבית ורגולטורית שורשית".
בד בבד מדגישים במשרד הבריאות כי "ברור שמעבר לתקצוב הנוסף שיידרש, יחויבו קופות החולים גם בביצוע התייעלות פנימית, אם כי צעדי התייעלות אלה צריכים להתבצע מבלי שתהיה פגיעה בהיקף ובאיכות השירותים הניתנים למבוטחים כדי לצמצם גירעון זה. כן ברור כי לאחר השלמת ההתמודדות עם הגירעון, וכאשר יוקצה מראש דרך הסל התקציב הנדרש לקופות לתפקוד מתאים, יידרשו הן לעמוד באופן מלא בתקציבן ללא חריגה ויופעלו צעדי משילות מתאימים שיוודאו זאת, לרבות: מנגנוני עיצומים על אי עמידה בתקציב ובהנחיות, מנגנוני דיווח וממשל תאגידי וכלי אכיפה ומשילות מנהליים נוספים''.
כמו כן, במשרד הבריאות דורשים את הפסקת תופעת הרופאים העצמאיים (שעובדים עם חשבוניות ועוקפים את הפיקוח של הממונה על השכר) שהשתלטה על מערכת הבריאות ולא מאפשרת לבצע פיקוח אמיתי על שכר רופאים. "חלק מההתייעלות האפשרית היא בתחום הוצאות השכר בגין רופאים עצמאיים ב-2022, שעלו בשיעור של כ-7% לעומת 2021. שיעור גידול זה ייתכן ויחייב התערבות וקביעת הסדרה וכללים בנושא במגוון כלים העומדים לרשות הממשלה, לרבות צעדים בסמכות הממונה על השכר ובחינת שימוש בסעיף 30 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי''. סעיף 30 לחוק קובע כי שר הבריאות רשאי לקבוע כי "התקשרויות מסוימות בין קופות חולים לנותן שירותים (כגון רופאים) – יהיו טוענות אישורו''. מדובר בצעד קיצוני שלא יעבור בשקט.
מהדוחות עולה עוד כי אחד מהצעדים הקריטיים הנדרשים כדי לסגור את הפער הוא עדכון נוסף במדד הדמוגרפיה (המנגנון האוטומטי שמגדיל את תקציב הסל בהתאם להתפתחויות של האוכלוסייה לרבות גידולה והזדקנותה) – מהלך שכבר ביצעו שני שרי האוצר האחרונים: ניצן הורוביץ והשר הנוכחי משה ארבל, אך כנראה שהיו בגדר "מעט מדי ומאוחר מדי" ולא מספיקים כדי לסגור את הפער שנוצר. בהודעת משרד הבריאות נכתב בהקשר זה: "החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות בדבר עדכון מדדי יוקר הבריאות והגידול הדמוגרפי הגדילו את בסיס עלות הסל ועדכנו אותו מעתה ואילך, אולם ככל שאותן החלטות מתודולוגיות היו מתקבלות בתחילת העשור הקודם הרי שבסיס עלות הסל היה גדל בסכום נוסף של כ-3.4 מיליארד שקל, שהיה מייתר את הצורך בכספי תמיכות, בהתמודדות עם הגירעון הקיים ואף מאפשר את הרחבת השירותים. עם זאת – בשל קצב הזדקנות האוכלוסייה המואץ, עדכונים אלה עדיין אינם משקפים באופן מלא את העלייה הצפויה בשנים הקרובות בצריכת שירותי הבריאות והגידול בתחלואה והוצאות שונות".
