דעההפרדה מגדרית באקדמיה תפגע בהשתלבות החרדים
דעה
הפרדה מגדרית באקדמיה תפגע בהשתלבות החרדים
ככל שהקמפוסים יהדקו את ההפרדה בין גברים לנשים, תתרחב מגמת הבידול של הציבור החרדי שתקשה על שילובו בשוק העבודה ותביא לאי שיוויון מגדרי. לכן יש לתחום את גבולות ההפרדה
ברקע לדיווחים על הגדלת קצבאות תלמידי הישיבות והדיון בהשפעתה על השתלבות החרדים באקדמיה ובשוק העבודה, יש מקום לבחון את סוגיית ההפרדה המגדרית הנהוגה כיום באקדמיה עבור האוכלוסיה החרדית.
שילובם של החרדים בלימודי ההשכלה הגבוהה יקדם את שילובם בשוק התעסוקה הישראלי - וזוהי מטרה לאומית. לפיכך, יש חשיבות לתוכניות לימוד ייעודיות, שמסייעות לחרדים לצמצם את פערי הידע לקראת לימודים אקדמיים. השילוב של פרקטיקות מותאמות תרבותית כהפרדה מגדרית נועד כדי לאפשר לקהל חרדי רחב יותר להיכנס בשערי הקמפוסים.
ההפרדה המגדרית באקדמיה החלה בשנת 2011, אז יצאה המל"ג בתוכנית הרב שנתית להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה החרדית. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, נכון לשנת 2020, למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-13,400 סטודנטים חרדים: 84% לתואר ראשון ו־16% לתארים מתקדמים. הסטודנטים החרדים מהווים כ־4% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ־12% מחלקם באוכלוסייה, ומרביתם הן נשים (69%).
הגם שמל"ג קבעה כי ההפרדה המגדרית תתקיים בכיתות בלבד, היא זולגת למרחבים המשותפים שמחוצה להן. שעות נפרדות בספריות ובקפיטריות, הפרדה מגדרית בסגל הניהולי, קביעת ימים נפרדים ללימודי בנים ולבנות, ועד כדי הקצאת קמפוס ייעודי לגברים. כך גם באשר להדרת מרצות מתוכניות הלימוד של הגברים החרדים. פרסומים למשרות הוראה לגברים בלבד אסורים, מכיוון שהדבר מנוגד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אולם מל"ג לא מפקחת על הבחירה של מוסד בשיבוץ מרצה גבר או אישה לכיתות הלימוד. כך מתקיימת בפועל הדרה של מרצות מהכיתות. ההקבלה לא קיימת בכיתות הלימוד של החרדיות, שם מתקבלים מרצים ומרצות. ביטוי נוסף הוא הרחבת ההפרדה לציבור שאינו בוגר מוסדות חרדים מובהקים, כסטודנטים מהציבור הדתי-לאומי וכן בחינת אפשרות הרחבה לתואר שני. ההפרדה יוצרת גם פערים בהיקף המלגות ובתוכניות הלימוד שמוקצות לגברים לעומת לנשים.
כתוצאה מכך, גובר החשש מיצירת גטאות של הפרדה בתוך האקדמיה, אשר עומדת בניגוד למטרת העל של התוכניות הללו - שילוב הציבור החרדי באקדמיה ובהמשך בשוק העבודה. בקרב החרדים שלמדו תואר ראשון במסגרות סגורות ונפרדות מגדרית קיים קושי להשתלב בשוק העבודה, מכיוון שהממשק שלהם עם האוכלוסיה הכללית הוא מינימלי. כך נמנעת מהם האפשרות להתערות בחברה הכללית וליצור קשרים שיסייעו להם בהמשך.
היבט נוסף הוא העלות הגבוהה של המסגרות הנפרדות. ניתן היה לתעל את המשאבים הללו למלגות או לתמיכה חברתית-תרבותית. ההקצאות הגדולות למסלולים הנפרדים יוצרות גם תמריץ עבור חלק מהמוסדות המפעילים אותם להרחיבם. כמו כן, מאחר וכיתות החרדים קטנות יחסית לכיתות הלימוד באוכלוסייה הכללית, הן לרוב ישובצו במרצים בעלי פחות נסיון בהוראה, אשר עלותם נמוכה יותר. האדוות להסתייגות מגיעות גם מהציבור החרדי עצמו. סקר של משרד העבודה והרווחה (2020) מצא, כי 29% מהחרדים מוכנים להירשם לקורס הכשרה שייערך במשותף עם הציבור הכללי וללא שום הפרדה.
האקדמיה ביסודה אמורה להתנהל על-פי עקרונות של שוויון והוגנות, ולשמש מודל לשילוב אוכלוסיות מגוונות בשעריה. ככל שהקמפוסים יהדקו את ההפרדה המגדרית, כך תתרחב מגמת הבידול של הציבור החרדי שתקשה עליו בהמשך להשתלב בשוק העבודה.
לכן, בעת הזו, יש חשיבות לוודא שמסגרות הלימוד הנפרדות מוגדרות וממוקדות רק לאוכלוסיה החרדית על-פי קריטריונים ברורים. על המל"ג לוודא כי הן קצובות בזמן ומיועדות לתוכניות הלימודים שהוגדרו מראש, תוך העדפה ברורה לתוכניות קדם-אקדמיות בלבד. כך גם באשר לתחימתן הפיסית רק לכיתות. בנוסף, יש לבצע מעקב אחר היקף העסקתן של מרצות בתוכניות אלו ולוודא שלא מתקיימת הדרה שלהן בפועל. יש לוודא גם שלא מתקיימים הבדלים בין תכני הלימוד במסגרות הנפרדות לגברים ולנשים, ולא בהיקף הקצאות המשאבים והמלגות.
במערכת האיזונים שבין שמירה על פלורליזם תרבותי לשמירה על ערך השוויון, הרב-תרבותיות מסתיימת כאשר היא פוגעת בחופש ובשוויון של הצד השני. בשם המטרה לשילוב חרדים באקדמיה לא ניתן לקבל פגיעה במעמדן ובזכויותיהן של נשים במרחב הציבורי והאקדמי. העין מתרגלת למרחבים "נקיים" מנשים וכלל, למרחבים נטולי גיוון. כאשר הדבר מתקיים בחסות המדינה, יש לכך השפעה עמוקה על נירמול התופעה ועל פגיעה בתפיסת השוויון כערך יסוד בחברה.
ד"ר יעל פרואקטור עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה
