ניתוחקרן המטבע הוציאה כרטיס צהוב לנתניהו ולוין
ניתוח
קרן המטבע הוציאה כרטיס צהוב לנתניהו ולוין
דו"ח קרן המטבע הבינלאומית מזהיר מהשלכות ההפיכה המשטרית: "באין פתרון פוליטי בר־קיימא, עלולה אי הוודאות להעלות משמעותית את הסיכון למשק ולבלום השקעות וצריכה". תחזית הצמיחה של ישראל ירדה ל־2.5% לעומת 2.9% בתחזית קודמת
קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם, מוציא לישראל כרטיס צהוב, מוריד משמעותית את תחזית הצמיחה שלה ל־2.5% ומזהיר: הצמיחה הכלכלית בישראל תאט באופן ניכר והסיכונים עשויים להתגבר, גם בגלל האיומים הביטחוניים.
בדו"ח שפרסם אתמול נכתב: "בהיעדר פתרון פוליטי עקבי ובר־קיימא, שמתוקשר באופן ברור ומובן היטב הן בישראל והן בחו"ל, עלולה אי־הוודאות המתמשכת להעלות משמעותית את הסיכון של המשק הישראלי לבלום השקעות וצריכה, ועלולה לפגוע בצמיחה גם בטווח הארוך. שמירה על איתנות שלטון החוק היא חשובה להצלחה הכלכלית". מכאן כי האקסיומה שנתניהו וחבריו ניסו למכור, לפיה אין קשר בין פוליטיקה לכלכלה ושה"רפורמה המשפטית" תחזק את הדמוקרטיה — לא התקבלה בברכה על ידי הארגון הכלכלי החשוב בעולם.
1 בניגוד מוחלט להצלחה שנחל ראש הממשלה בנימין נתניהו עם סוכנות הדירוג S&P, שלא צפויה לפגוע לא בדירוג האשראי ולא ב"אופק" שלו, עם כלכלני קרן המטבע הבינאלומית המהלך הצליח הרבה פחות. הצוות שסיים את ביקורו בארץ הנפיק למשק הישראלי — ובעיקר לעומדים בראשו — דו"ח חמור. קרן המטבע, באופן מסורתי, נמנעת בכל כוחה מלהיכנס לסוגיות פוליטיות או אידאולוגיות ומקפידה הקפדה יתרה בשימוש בשפה נקייה ודיפלומטית. אך כנראה שההפיכה המשטרית שתכננו ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר סמוטריץ', שמחה רוטמן, איתמר בן גביר ושותפיהם, גרם גם להם לחרוג מעט מהפרוטוקול.
באחת מכותרות המשנה לדו"ח נכתב "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית מהווה סיכון כלפי מטה בולט עבור הצמיחה" והמונח "רפורמה משפטית" מרוח כמעט על פני כל חלקי הדו"ח. שש פעמים מזכירים ומבליטים כלכלני הקרן את המונח "רפורמה משפטית".
הם גם לא מצליחים, ואולי לא מנסים, להסתיר את עמדתם כלפי אותה "רפורמה": "כמו בכל מדינה בעולם, שמירה על איתנות שלטון החוק היא חשובה להצלחה כלכלית", הם כותבים כאמור.
כבר בתחילה מדגישים מחברי המסמך כי צמיחת המשק מצויה בסיכון כלפי מטה, בראש וראשונה בגלל ההפיכה המשטרית (הם, כאמור, מכנים אותה רפורמה שיפוטית או משפטית לאורך הדו"ח)
המחברים אף מדגישים כי אי הוודאות שנסיונות הרפורמה חוללה במערכת מאוד הקשתה עליהם לגבש אפילו "תרחיש בסיס". ההמלצה הראשונה שלהם אפוא נוגעת בצורך להפחית את אי־הוודואת — עוד לפני ההמלצות בתחומים המוניטאריים והפיננסיים.
2 כל התחזיות הקודרות הללו בולטות על רקע המחמאות שמרעיפים כלכלני הקרן בנוגע לביצועים ולמדיניות הכלכלית שהתקיימה בישראל ב־2022, תחת ממשלת השינוי: "אחרי התאוששות כלכלית יוצאת דופן ממשבר הקורונה — שהיתה מעוגנת ביסודות איתנים — התחזית היא שהצמיחה בישראל תאט באופן נרחב ביחס לפוטנציאל" נכתב שם.
בהקשר זה אין לשכוח כי אל מיגל סגוביאנו, ראש הצוות שחיבר את הדו"ח ועמד גם בראש המשלחת שביקרה כאן לשם השלמתו, הצטרף גם שאקיל חסן — מי שחיבר את הדו"ח ב-2022 שנראה שונה בתכלית. כאילו שני הדו"חות נכתבו על שתי מדינות שונות.
כתוצאה מהאבחנה הקשה, הצוות הזה הוריד את תחזית הצמיחה ל־2023 מ־2.9%, כפי שהתפרסם לפני חודש בדו"ח התחזיות הכלכליות העולמיות שמפרסמת הקרן (ה־WEO) לרמה של 2.5%, הרחק מהצמיחה הפוטנציאלית.
כאן ראוי להזכיר כי אוכלוסיית ישראל צומחת בקצב של 2% שנתית (ריבוי טבעי) כך שהצמיחה לנפש — המדד האמיתי לעושר — קרובה לאפס. הסיבה המרכזית להאטה מציינים בקרן היא הצפי לירידה בכוח הקנייה של משקי בית והירידה הצפויה בהשקעות של המגזר העסקי.
בצד החיובי מציינים מחברי הדו"ח כי למרות הרעה מסוימת, שוק העבודה צפוי להישאר "הדוק" עם עלייה קלה באבטלה ועלייה נאה בהשתתפות כאשר כניסת הדולרים למשק צפויה להימשך (עודף בחשבון השוטף).
מפת הסיכונים, ללא קשר להפיכה, גם נראית רע מאוד ולא משאירה הרבה מקום לאופטימיות: הורדה נוספת בתחזית הצמיחה לא תפתיע איש. בהקשר של הסיכונים, מדגישים בקרן, בראש וראשונה, את ההאטה העולמית כסיכון על הצמיחה של המשק הישראלי שתלוי מאוד ביצוא. בנוסף, העליה המחודשת של מחירי האנרגיה עלולה לגרום לסיכון נוסף הן על הפעילות הכלכלית והן על האינפלציה. כמו כן המשך העלאות הריבית בארץ ובעולם עלולים לייקר את מחיר האשראי ולפגוע בזמינות שלו. למרות שכתיבת הדו"ח הסתיימה טרם סבב הלחימה הנוכחי, נפילת הטילים על הדרום ואזעקות בתל אביב, דגש מיוחד מקבל הזינוק במתחים הגיאו־פוליטיים: לפי הקרן אותם מתחים עלולים להעלות את האינפלציה וגם להפעיל לחץ על השקל — פיחות במטבע, כפי שראינו בימים האחרונים.
3 מעבר לתחזיות ולסיכונים, התרומה המשמעותית ביותר של הדו"ח מגיעה בצורה של המלצות מדיניות ובראשן המדיניות התקציבית: "המדיניות התקציבית חייבת לשמור על כריות ביטחון וגם לחתור להעלאת הוצאות שתומכות בצמיחה כלכלית בת־קיימא". נזכיר כי רק השבוע התפרסמו ההסכמים הקואליציונים מהם עולה כי מעל 13 מיליארד שקל יועדו להדתה, תמיכה בקצבאות לחרדים וישיבות. אף שכלכלני הקרן סבורים כי המצב הפיסקאלי של ישראל נאות, מדגישים שם כי יש צורך "בפתיחת מרחב פיסקאלי נוסף" (שם קוד להגדלת הכנסות המדינה) לצורך הגברת הצמיחה והפחתת אי־השוויון, ובהקשר זה יש לקרן המלצה מפורשת: להעלות את הכנסות ממס הכנסה, על ידי העלאת שיעורי המס או הקטנת ה"פטורים". ויש המלצה נוספת שמקבלת בימים אלו משנה תוקף: מחברי הדו"ח מפצירים בממשלה לשמור על העצמאות הקיימת זה שנים של הצוות המקצועי במשרד האוצר האחראי על גיבוש תחזיות להכנסות וגרעון הממשלה שעל בסיסן בנויה האמינות הפיסקאלית של ישראל; ושזו תמשיך להיות מבוססת על עצמאות הצוות המקצועי של משרד האוצר. כמו בשנים עברו, הקרן ממליצה על הקמת מועצה פיסקאלית עצמאית (לא פוליטית) תוך הבטחה שחבריה יעמדו בכישורים מינימליים ולא יהיו בניגוד עניינים.
אשר למדיניות המוניטארית ממליצים בקרן כי בהינתן שוק עבודה הדוק, עם אבטלה נמוכה מאוד, צמיחה נוכחית גבוהה יחסית ואינפלציה מעל יעד יציבות המחירים (5%), "המדיניות צריכה להישאר מצמצמת והדוקה", קרי, הריבית חייבת להישאר גבוהה לזמן מה.
יתרה מזו, בקרן סבורים כי "בנק ישראל צריך להמשיך לעקוב מקרוב אחרי "הלחצים הבסיסים" על המחירים ולהיות מוכן להעלאת ריבית נוספת אם האינפלציה תפתיע לרעה או שהציפיות לאינפלציה יעלו מעבר ליעד (מעל 3%).
בכל זאת בקרן מעריכים כי האינפלציה תשוב לתחום היעד רק לקראת סוף 2024, בעוד שנה וחצי. ויש עוד נקודה חיובית: בקרן משבחים את "העצמאות המבוססת היטב" של בנק ישראל בקביעת ריבית ומייחסים לו חלק מההצלחה בעצירת האינפלציה. בקרן אף מזהירים בפני נסיונות "להתערב בקביעת הריבית" על ידי גורמים זרים: הן ריבית מינימאלית על פקדונות והן ריבית מקסימלית על משכנתאות (הצעה של ח''כ גפני).
חשוב במיוחד הפרק על הרפורמות המבניות. "כדי להגביר את הצמיחה הפוטנציאלית, על הרשויות להתמקד ברפורמה בחינוך והשקעות בתשתיות", נכתב. ספציפית, בחלק של החינוך הם מדגישים "שיפור הכישורים של מיעוטים (חרדים וערבים, א.פ) שיעודד כלכלה מכלילה. אשר לתשתיות כותבים כי שיפורה הוא "המפתח לצמצום העומס, שיפור הנגישות לעבודה והקלה על יוקר המחיה". גם הפעם, ניכר כי אנשי ה־IMF עשו "שיעורי בית", אך לעומת שנים עברו, לא נראה כי הדרג הפוליטי, מוכן להקשיב.
