דעהפרשת NSO: הייטק זה כן משחק סכום אפס
דעה
פרשת NSO: הייטק זה כן משחק סכום אפס
מצוקת העובדים הטכנולוגיים בהייטק ידועה. כל מפתח שהולך לעבוד בהימורים, הוא פחות מתכנת שיפתח את המהפכה הבאה ברפואה, בחקלאות, בפיננסים או בחינוך. בגאות הטכנולוגית ששוטפת את ישראל, יש לכל מתכנת את האופציה לעשות טוב, ולהרוויח מדהים. הוא רק צריך לבחור לעשות זאת
התפוצצות פרשיית NSO ותוכנת הריגול שלה פגסוס, עליה דווח בהרחבה השבוע בעיתונות הגלובלית והישראלית, מחזירה דילמה שאהבנו לדון בה בשנות ה-90: אם יכולת ללחוץ על כפתור שיעניק לך מיליון דולר ובמקביל יחסל אדם חף מפשע בצד השני של העולם - כזה שמעולם לא פגשת ולעולם לא תפגוש - האם היית עושה זאת?
המשל והנמשל ברורים. בשבוע האחרון נחשף "פרויקט פגסוס״, צוות חקירה בינלאומי המונה 80 עיתונאים מ-17 כלי תקשורת בעשר מדינות, סוד גלוי על תעשיית ההייטק הישראלית: היא לא עסוקה רק בלעשות טוב בעולם.
הבעיה לא נעוצה רק בחברת NSO, החשודה בשיתוף פעולה עם משטרים מפוקפקים ופגיעה חמורה בזכויות אדם. חלק משמעותי בתעשיית ההייטק המקומית מורכב מחברות ישראליות שהמטרות העסקיות שלהן נמצאות באזורים אפורים מבחינה מוסרית: מגופים מסחריים מסוימים בתעשיית הסייבר והמודיעין, דרך הימורים ועד תעשיית האד-טק, ששמה לעצמה למטרה לרצף את חיינו בפרסומות, על חשבון הפרטיות שלנו במידה מסוימת. חלק גדול מהחברות האלה, כולל NSO, זוכות לכבוד בעיתונות, ופעמים רבות גם מקבלות חיבוק מהמדינה שעוזרת בקידום עסקיהן.
פרויקט פגסוס מעלה תהייה. מה מרגישה אותה מתכנתת מבריקה שקמה כל בוקר כדי לכתוב שורות קוד שבסופו של דבר אולי יסייעו לרודן אכזר לחסל את מתנגדיו, יגרמו לגברת חביבה מהמערב התיכון להתחיל להמר, או סתם ידחפו עוד פרסומת למישהו? האם למרות הטשטוש בעקבות השכר המפנק, ימי הכיף והאווירה המגניבה במשרדים, יבוא יום והיא עוד תתחרט על שהקדישה חלק ניכר מחייה דווקא לזה? האם אותם מתכנתים ומתכנתות עלולים בעוד כמה שנים אף לסבול מפוסט-טראומה?
חשוב להבהיר: חופש העיסוק הוא זכות עליונה, כל עוד הוא נמצא במסגרת החוק. תעשיית הסייבר ברובה אינה מסוכנת, פולשנית או משמשת גופים בעלי כוונות מפוקפקות. אולם, מה שלא ניתן להתעלם ממנו הוא שלצד אותו כפתור שהוזכר קודם לכן, יש כפתור נוסף, כזה כשלוחצים עליו, משתפרים החיים של אנשים רבים בצד השני של העולם - ולעתים גם מעבר לכביש.
חברות ישראליות רבות מצילות ומשפרות חיים: מהבטחת טיפול רפואי בבית, דרך מניעת תאונות דרכים ועד מתן כלים יעילים לניהול עסק והתפתחות אישית עבור הציבור הפשוט שזקוק לכך. ובניגוד לתפיסה הרומנטית המקובלת, לא צריך להתפשר על השכר כדי לעשות את העולם טוב יותר. רוב חברות ההייטק - גם מהצד המואר וגם מהצד המפוקפק - מציעות בדיוק את אותן משכורות שמנות, תנאים מפנקים, עבודה מהבית, מסיבות ואווירה צעירה ודינמית.
מצוקת העובדים הטכנולוגיים בהייטק ידועה. כעת חשוב להבין שכל מתכנת ומתכנת הוא משחק סכום אפס: כל מפתח שהולך לעבוד בהימורים, הוא פחות מתכנת שיפתח את המהפכה הבאה ברפואה, בחקלאות, בפיננסים או בחינוך. זה אחד מול אחד: חיסול לוחמי זכויות אדם או טיפול בקשישים. הנגשת משאבים לצעירים שיפתחו עסק, או הפרות גסות של פרטיות. בגאות הטכנולוגית החסרת-תקדים ששוטפת את ישראל, יש לכל מתכנת ומתכנתת את האופציה לעבוד טוב, להרוויח מדהים ולעשות טוב. הם רק צריכים לבחור לעשות זאת.
נדרשת כאן מהפכה תפיסתית. זה לא רק שמתכנתים צריכים לשאול את עצמם לפני שהם מתקבלים לעבודה - איך אני אשן עם זה בלילה? - גם למדינה וגם ליזמים ולמשקיעים בתעשיית ההייטק, יש תפקיד מכריע: לסמן את החברות שיכולות להצעיד את האנושות אל עתיד טוב יותר ולתעדף אותן על פני חברות שייעודן הוא רק להעשיר את הארנק של מייסדיהן, לא משנה מה עומד בדרך. כמובן, מדובר בגופים מסחריים שוחרי רווח אשר מונעים משיקולים עסקיים, אבל המציאות אינה בינארית ויש מקום לשקלל לתוך המשוואה שיקולים נוספים - לא סתם מהפכת ה-ESG שטפה את השווקים בשלוש השנים האחרונות.
עומר קליין הוא המנכ"ל ומייסד משותף של חברת Medflyt, המפתחת פתרון טכנולוגי להגדלת היכולת של תעשיית הסיעוד הביתי בארצות הברית להתמודד עם המספר הנוסק של מטופלים קשישים
