התגמול מהשכלה משתנה והחינוך הממלכתי לא נחלש
התגמול מהשכלה משתנה והחינוך הממלכתי לא נחלש
דו"ח תמונת מצב המדינה של מכון טאוב מפתיע ומגלה שמזרחיים מרוויחים יותר מאשכנזים וכי הנסיגה בגודלו של החינוך הממלכתי נעצרה. 70 אלף עובדים נשרו בקורונה משוק התעסוקה
דו"ח תמונת מצב המדינה של מכון המחקר טאוב מגלה כמה הפתעות. הראשונה - השכר לשעה למזרחים גבוה ב־13% מאשר לאשכנזים. אצל בוגרי תואר ראשון הפער הוא 26%. עוד הפתעה: החינוך הממלכתי והממלכתי דתי צמחו בעשור האחרון מ־54% מתלמידי כיתות א' ל־56%. לפי הדו"ח, השכר הממוצע לשעה של יהודים ממוצא מזרחי עומד על 77 שקל והוא גבוה ב־13% מהשכר הממוצע ליהודי אשכנזי שעומד על 68 שקל.
הנתונים מתייחסים רק לדור ראשון (ילידי חו"ל) או דור שני בארץ. עם זאת, השכר הממוצע לשעה של מזרחי גבוה גם משל ילידי הארץ (דור שלישי מזרחים ואשכנזים ומי שהמוצא שלהם מעורב), שעומד על 70 שקל והשכר של ילידי הארץ גבוה משל האשכנזים. הרחק מאחור משתרכים לא יהודים (כלומר ערבים), עם שכר ממוצע לשעה של 47 שקל. הנתונים מבוססים על עיבוד של סקרי הלמ"ס.
הפערים העדתיים האלה קיימים ברוב שלבי ההשכלה אבל בולטים ביחוד בקרב בעלי תואר ראשון. השכר הממוצע לאקדמאי מזרחי עם תואר ראשון עומד על 110 שקל לשעה. זה 26% יותר מהשכר הממוצע לבעל תואר ראשון אשכנזי, 87 שקל, ו־39% יותר מאקדמאים בעלי תואר ראשון ילידי הארץ או ממוצא מעורב.
נשיא מרכז טאוב פרופ' אבי וייס, שערך את הדו"ח, אומר שגם חוקרי המרכז הופתעו מהיתרון המזרחי והסבר אפשרי יכול להיות ירידה באפליה על רקע עדתי. וייס מציין שב־15 השנים האחרונות חלו עוד שינויים דרמטיים. אחד הוא שתעודת בגרות אינה מניבה כל תוספת שכר לעומת השכלה תיכונית ללא בגרות. למעשה התועלת העיקרית שלה נותרה פתיחת הדרך להשכלה גבוהה. לעומת זאת לפני 15 שנה תואר דוקטור לא הניב יתרון בשכר על תואר שני. היום הוא מביא לתוספת של עשרות אחוזים.
נתון קשה שמתפרסם בדו"ח הוא שיותר מ־70 אלף עובדים שהיו בכוח העבודה לפני הקורונה נשרו ממנו במהלך המשבר ועדיין לא חזרו אליו. מדובר בכ־1.2% מאוכלוסיית בני ה־15 ומעלה. הנתון הזה כולל מן הסתם אנשים רבים שמשתייכים לאוכלוסיית סיכון, בעיקר בני 60 פלוס וכן מבוגרים שפוטרו ומתקשים לחזור לשוק העובדה.
בניגוד לחששות, החינוך הממלכתי החילוני בישראל שמר על חלקו בעשור האחרון ואף עלה קלות מ־40% מתלמידי כיתות א' ב־2010 ל־41% ב־2020. זאת בעקבות העלייה בפריון החילוני והמסורתי והירידה בפריון הערבי והחרדי, וגם בעקבות מעבר תלמידים מהחינוך החרדי לחילוני ולדתי. גם החינוך הממלכתי דתי עלה קלות בכיתות א' מ־14% ל־15%, כך שבסך הכל החינוך הממלכתי רשם בעשור האחרון התאוששות מ־54% ל־56%. למרות זאת החלק של כיתות א' החרדיות המשיך לגדול מ־18% ל־22%. הסיבה היא הירידה הדרמטית בחינוך הערבי מ־28% ל־22%.
