בנק ישראל על המחסור בעובדי בנייה: "אין פתרון מיידי מלבד עובדים פלסטינים"
בנק ישראל על המחסור בעובדי בנייה: "אין פתרון מיידי מלבד עובדים פלסטינים"
לפי הבנק, הבאת עובדים זרים מחו"ל היא מהלך שאורך זמן רב, ולכן אינו מספק פתרון לטווח הקצר; עוד מציינים שם כי "לפגיעה בכלכלה הפלסטינית ביו"ש עלולות להיות השלכות שליליות על הביטחון והפשיעה בתוך ישראל"
מדינת ישראל צריכה לפעול על מנת להגדיל את היקף העובדים הזרים בענף הבנייה ובענף החקלאות וכך להקטין את התלות בעובדים הפלסטינים, כך עולה מדו"ח של בנק ישראל בנושא המחסור בעובדים הזרים והשלכותיו על המשק.
הבנק ציין במסקנות למחקר שערך, כי יש חשיבות להרחבה מסוימת של התעסוקה הזרה בענפי החקלאות והבניין, אולם לצד הצורך אומרים בבנק, כי הבאת עובדים זרים מחו"ל לתעסוקה בישראל היא מהלך שאורך זמן רב ולכן הוא לא מספק פתרון לטווח הקצר. עוד אומרים בבנק, כי למהלך מסוג זה עשויות להיות השפעות שליליות ארוכת טווח. בנוגע לפלסטינים, בבנק מציינים כעובדה כי הכנסתם לישראל אינה מאושרת על ידי הממשלה, אך הדבר מוביל לפגיעה בכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון ועלולות להיות לו השלכות שליליות על הביטחון והפשיעה בתוך ישראל.
ערב המלחמה - עד אוקטובר 2023, הועסקו בישראל כ-156 אלף פלסטינים, מהם כ-34 אלף בלא היתר, בעיקר בענף הבניין (כ-100 אלף עובדים ו-20 אלף שב"חים) והיתר בחקלאות. נוסף על הפלסטינים הועסקו בישראל בינואר-ספטמבר 2023 כ-157 אלף עובדים זרים. כמחצית מהעובדים הזרים הועסקו בענף הסיעוד, והשאר – בעיקר בענפי הבינוי והחקלאות. בבנק מציינים, כי בעשור האחרון חל שינוי חיובי במדיניות העסקה של העובדים הזרים, כך שהם מגיעים באמצעות הסכמים בילטרליים שחתמה ישראל עם מספר מדינות. בענף הבינוי העובדים אינם מועסקים ישירות על ידי הקבלנים הישראלים שעבורם מתבצעת העבודה, אלא באמצעות תאגידי כוח אדם או חברות ביצוע זרות מתורכיה ומסין.
שני התהליכים הללו של העסקה לא ישירה וההסכמים הבילטרליים, נועדו לשפר את הפיקוח על תנאי התעסוקה של העובדים הזרים ולהבטיח להם שכר נאות, וזאת, בין היתר כדי לצמצם את הפגיעה בתעסוקה ובשכר של ישראלים ולמנוע תופעות של ניצול עובדים. עם זאת, עם פרוץ המלחמה, מספר העובדים הפלסטינים במשק ירד מכ-156 אלף בשלושת הרביעים הראשונים של 2023 לכ-10 אלפים ברביע האחרון. בתחילת המלחמה, עזבו את הארץ כ-13 אלף עובדי חקלאות ובנייה זרים, אך חלקם חזר לאחר מכן. ענף הבינוי, שבו הפלסטינים היו כשליש מכל המועסקים ורוב המועסקים ב"עבודות רטובות", נפגע קשה.
בבנק התייחסו לצעדים המיידים של הממשלה, להגדלת התעסוקה של עובדי בינוי וחקלאות זרים באמצעות החזרת זרים שעבדו בישראל בעבר, והארכת אשרות העבודה שפג תוקפן לעובדים הנמצאים בישראל. עד סוף 2023 הגיעו לישראל, לענפי הבינוי והחקלאות כ-9,000 עובדים זרים בלבד, כך שהמחסור בזרים נותר בעיקר בענף החקלאות ועומד על 4,000 עובדים.
עוד מציינים בדו"ח לחיוב את פעולות הממשלה להגדלת התעסוקה הזרה, באמצעות חתימה על הסכמים בילטרליים חדשים להבאת עובדים עם הודו (בינוי) וסרי לנקה (בינוי וחקלאות), אך מציינים כי אלו תהליכים שצפויים להימשך חודשים ארוכים. לצד זאת, בנוגע למהלך שאישרה הממשלה להבאת כ-15 אלף עובדים זרים ללא הסכמים בילטרליים (שטרם בוצע), הוא מחייב אכיפה והסדרי העסקה כדי למנוע את ההשפעות השליליות שמסלולים אלה עלולים לגרום, "החלטת הממשלה להתיר הבאת כ-15 אלף עובדי בנייה וחקלאות באמצעות תאגידי כוח אדם, ולא על פי הסכם בילטרלי, היא צעד חירום בשל המחסור בעובדים, אך היא עלולה לאיין את ההישגים בתחום רגיש זה", לשון הדוח.
בבנק התייחסו לחשש מפגיעה בכלכלה הפלסטינית בשל ההחלטה שלא לאפשר לפועלים פלסטינים לעבוד בישראל. לפי הדו"ח, התעסוקה בישראל ב-2022 הניבה הכנסות בהיקף של כ-22% מההכנסה הלאומית (GNI) ביהודה ושומרון, והיוותה מקור פרנסה לכ-20% מהמועסקים הפלסטינים באזור. מהלך כזה עשוי להגדיל את הניסיונות להעסיק שב"חים, ועל מנת למנוע את כניסתם יש לבצע אכיפה נמרצת. כמו כן נכתב, כי "לפגיעה בכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון עלולות להיות השלכות שליליות על הביטחון והפשיעה בתוך ישראל". עוד עולה מהדו"ח, כי בעוד העובדים הזרים נדרשים לפיתרון מגורים בתוך הארץ, הפלסטינים עדיפים בכך שהם חוזרים לגור בביתם. "הרחבת אזורי המגורים של העובדים הזרים עלולה להגביר את המתחים החברתיים בין ישראלים לזרים ובין אוכלוסיות זרים שונות".
לסיכום כתבו כלכלני בנק ישראל, כי בהינתן ההחלטה להעסיק עובדים לא-ישראלים, מומלץ לפעול לאורך זמן ליצירת תמהיל של זרים ופלסטינים.
