גלגל חמישימקיה ועד מרצדס: קוטלות הטסלה שאתם חייבים להכיר
גלגל חמישי
מקיה ועד מרצדס: קוטלות הטסלה שאתם חייבים להכיר
טסלה 3 כבשה בקלילות את השוק החשמלי בישראל, אבל מלכת הכיתה כבר לא לבד והטוענות לכתר רבות. מ-EV 6 של קיה ואחותה איוניק 5 של יונדאי ועד ל-EQE של מרצדס שמתהדרת במסך ובטווח הכי גדולים. ועוד לא דיברנו על הסיניות שיעשו עלייה
על עובדה אחת אין עוררין: טסלה הצליחה להשתלט על שוק הרכב החשמלי בישראל בפרק זמן קצר יחסית. היצרנית האמריקאית עשתה זאת עם דגם אחד בלבד: טסלה 3 – ועוד יש לה שלושה דגמים בקנה: מודל Y, מודל S וגם מודל X. אבל בניגוד לטסלה 3 שכניסתה לישראל הייתה קלילה, הפעם שדה הקרב השתנה: יצרני הרכב הגדולים מעולם לא ראו לנכון להשקיע במכוניות משפחתיות ולכן לטסלה היה קל כל כך להשתלט על שוק הרכב הישראלי. אבל כאשר מדובר ברכבי כביש-שטח, מכוניות יוקרה ועוד, ליצרני הרכב כבר יש כמה הפתעות לטסלה וחלק גדול מהן נמצאות בדרכן לישראל בכוח חשמל בלבד.
כפי שהוכיחה לנו יונדאי איוניק 5, הפעם מדובר בקרב קשה. אלה הן ה"טסלה קילרז", המכוניות שמיועדות להילחם במלכת הכיתה.
איוניק 5 של יונדאי - ראש בראש עם טסלה 3
(עמית שעל)
סקודה אניאק
בשבוע שעבר פרסם משרד התחבורה את רשימת הדגמים החדשים שמיועדים לשיווק בישראל בקרוב. אחד הדגמים היותר מעניינים שהופיעו ברשימה היה סקודה אניאק, רכב הכביש-שטח הקטן של סקודה. האניאק ממוצב פחות או יותר מול טסלה מודל Y מבחינת הגודל. המחיר שעליו הצהירה צ'מפיון מוטורס יבואנית סקודה היה 210 אלף שקלים, מחיר שאולי ישתנה בהמשך. האניאק הוא רכב הכביש-שטח החשמלי הראשון של סקודה - ספינת הדגל של היצרנית. הפלטפורמה, כנהוג בקבוצת פולקסווגן היא של החברה האם מגרמניה ובדומה לדגמים האחרים של פולקסווגן, יש כמה גרסאות שנבדלות זו מזו בכוח המנוע וגם בטווח הנסיעה.
לגרסאות הבסיסיות של האניאק יש מנוע שמפיק 109 קילוואט והנעה אחורית. לגרסאות הבכירות יותר יש מנועים שמפיקים מ-132 ועד 225 קילוואט - וגם טווחי הסוללה משתנים בהתאם: האניאק מסוגל לנסוע לפי הצהרותיה של סקודה בין 340 ל-510 קילומטרים בין טעינות - ויש גם גרסת RS ספורטיבית. גם מפרטי הסוללה משתנים בהתאם לרמת הגימור. את האניאק ניתן לטעון בטעינה מהירה בגרסאות הבסיס לכ-80 אחוזים מקיבולת הסוללה בכ-50 דקות. הגרסאות היותר בכירות יסתפקו בטעינה של כחצי שעה.
פולקסווגן ID4
פולקסווגן תרצה לשכוח לנצח את פרשת דיזלגייט שבה התגלה שמכוניות בעלות מנועי דיזל זיהמו יותר מהמותר באמצעות תוכנה ששימשה למרמה בעת בדיקה. לפחות דבר טוב אחד יצא מהפרשה: פולקסווגן החליטה להפוך ליצרנית מובילה של רכבים חשמליים ומשליכה את רוב יהבה על התחום. לעת עתה לפחות, ספינות הדגל הם דגמי ה-ID ובראשם פולקסווגן ID4, רכב הכביש-שטח של היצרנית שמיועד להיות ממוצב מול טסלה מודל Y.
המתכון של פולקסווגן עובד גם כאן: פלטפורמה אחת, הרבה יצרנים. השלדה שמשמשת את פולקסווגן ID היא גם שלדתו של סקודה אניאק, אבל המפרט שונה: מכיוון שמדובר בפלטפורמה מודולרית, כלומר "גמישה" מבחינת תכנותית - סקודה אניאק ארוך מהפולקסווגן בכמעט שישה סנטימטרים.
המתכון של פולקסווגן עובד גם כאן: פלטפורמה אחת, הרבה יצרנים. השלדה שמשמשת את ID4 היא גם שלדתו של סקודה אניאק, אבל המפרט שונה. טווח הנסיעה המוצהר הוא 520 קילומטרים
בפולקסווגן, יצרנית שמתכננת את המוצר שלה ישירות אל לב המיינסטרים, לא שמים דגש דווקא על הספק גבוה: ל-ID4 יש מנועים חשמליים מפיקים 204 כוחות סוס בגרסה הבסיסית ועד 300 כוחות סוס בגרסה הבכירה מצוידת בשני מנועים. טווח הנסיעה לפי פולקסווגן הוא 520 קילומטרים וטעינה מהירה של כ-80% מהסוללה אורכת כחצי שעה. לפי רישומי משרד התחבורה, בישראל כבר נוסעת פולקסווגן ID 4 אחת שמחיר היבוא המוצהר שלה היה כ-300 אלף שקלים.
מרצדס EQE
ממרצדס EQE קשה להתעלם: בניגוד ליצרני הרכב העממי, מרצדס נכנסת לטריטוריה הרבה יותר עוינת - הישר למגרש המשחקים של טסלה, שבו בעלי האמצעים דורשים מסכי ענק, אפליקציות, תאוצה שוברת צוואר וטווח שאף אחד לא באמת יגיע אליו בנסיעה אחת. התשובה של מרצדס מכוונת היטב לטסלה מודל S, למרות שה-EQE היא מכונית קטנה יותר, כלומר דומה לגודל של מרצדס E קלאס.
את ספינות הדגל החשמליות, מרצדס לא מייעדת למי שרוכש טסלה מודל S, אלא למי שרוכש את ספינות הדגל של אאודי ושל ב.מ.וו. ואכן, שני הנתונים החשובים ביותר שמרצדס מציגה לפני הכול הם מה שיעניין את מי שמתעניין בטסלה מודל S: הטווח והמסך - ובשניהם מרצדס הולכת באופן מוצהר על הכי גדול שיש. טווח הנסיעה הרשמי של ה-EQE הוא לא פחות מ-660 קילומטרים. בעל המרצדס יצטרך לשהות רק רבע שעה בעמדת טעינה מהירה כדי למלא את הסוללה באופן שיאפשר נסיעה של 250 קילומטרים. הטווח הוא אמנם תיאורטי אבל יש כאן מסר ברור מאוד לגבי הטכנולוגיה שבידי מרצדס בנץ ומה היא עומדת לעשות איתה. ומעבר לכך, המסך: מרצדס מצהירה על חבילת אבזור שבה המסך מכסה את רוב החלקים הבולטים של לוח המחוונים.
שני הנתונים החשובים ביותר שמרצדס מציגה לפני הכול הם מה שיעניין את מי שמתעניין בטסלה מודל S: הטווח והמסך - ובשניהם מרצדס הולכת באופן מוצהר על הכי גדול שיש
מסך מגע לנוסע: יש. מסך תצוגה לנהג: יש. וכל אחד מהמסכים הללו הוא בקוטר מרשים של כ-12 אינץ'. אבל זו רק ההתחלה: מרכז לוח המחוונים נשלט על-ידי מסך בקוטר של כ-17 אינץ', מה שהופך את לוח המחוונים של ה-EQE לסוג של קולנוע. דווקא בדיווח על המנועים, מרצדס מצטנעת, או סתם שומרת את הקלפים קרוב לחזה. בגרסה שמרצדס הציגה יש מנוע חשמלי שמפיק 290 כוחות סוס, לא בדיוק נתון מסעיר. אבל יש גם גרסאות AMG מהחטיבה הספורטיבית של החברה. חטיבת AMG מתמחה בייצור מכוניות שמסוגלות להאיץ ל 100 קמ"ש בפרקי זמן ששמורים לפרארי ולמבורגיני וכנראה שהטסלה קילר האמיתית של מרצדס בנץ, זו שמכוונת ישירות אל טסלה מודל S "פלייד", לא תותיר ספקות בנוגע ליכולות של מרצדס.
קיה 6 EV
קיה ויונדאי הן חברות אחיות וניכר שמה שביונדאי מקבלים, בקיה לוקחים אבל הופכים לקצת יותר קיצוני. הדוגמה הדוגמה הבולטת ביותר היא קיה EV 6 שמיועדת לשיווק בישראל תוך פחות משלושה חודשים. הנוסחה מוכרת היטב: הפלטפורמה, כלומר השלדה, היא של יונדאי איוניק 5, אבל העיצוב אף יותר קיצוני. אם ביונדאי עדיין מתלבטים האם מדובר במכונית האצ'בק או ברכב כביש-שטח, בקיה כבר הכריעו לכיוון שונה - של כביש-שטח ספורטיבי.
גם מה שמתחת למעטפת החיצונית דומה: בדומה ליונדאי איוניק 5, גם בקיה הוחלט על שני מנועים חשמליים, בהספק של 58 קילוואט ובהספק של 77 קילוואט, כאשר ה-6 EV מוצעת לפחות בחלק מהגרסאות בהנעה כפולה או בהנעה אחורית בלבד. לצד אלו, לקיה יש גם גרסה שמיועדת למיצוב מול גרסאות הביצועים של טסלה, כאשר הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 3.5 שניות בגרסת ה GT הבכירה שמצוידת בשני מנועים חשמליים. טווח הנסיעה הרשמי שקיה פרסמה מתייחס לגרסאות הבכירות: 510 קילומטרים, טווח שמלווה גם בהצהרה על זמני טעינה מהירה קצרים של פחות מ-20 דקות למילוי של 80% מקיבולת הסוללה.
ניסאן אריה
למי שזוכר, ניסאן הייתה במשחק החשמלי זמן רב לפני רוב יצרני הרכב המתחרים עם הדורות הקודמים של ניסאן ליף. אבל את הליף כבר אי אפשר למצוא באולם התצוגה של קבוצת קרסו.
בעתיד תגיע לאותו האולם ניסאן אריה, הכביש-שטח החשמלי של ניסאן. עבור ניסאן, האריה הוא כיוון חדש ונועז שעליו ניסאן משום מה לא חשבה בעבר: בזמן שיצרני רכב אחרים הפנו משאבי פיתוח לרכבי כביש-שטח, ניסאן המשיכה עם הליף השגרתית. בזמן שטסלה הפכה את המכונית המשפחתית למכונת ביצועים שמזנקת ל-100 קמ"ש תוך פחות מארבע שניות, הליף זחלה ל-100 קמ"ש תוך יותר מכפול מכך. אבל ניסאן למדה את הלקח והאריה היא ההיפך מהליף הביישנית. רכב כביש-שטח בעיצוב קיצוני שמיועד לסובב ראשים בפנים ובחוץ.
בזמן שטסלה הפכה את המכונית המשפחתית למכונת ביצועים שמזנקת ל-100 קמ"ש תוך פחות מארבע שניות, הליף זחלה ל-100 קמ"ש תוך יותר מכפול מכך. אבל ניסאן למדה את הלקח והאריה היא ההיפך מהליף הביישנית
הנתונים הרשמיים של ניסאן מוכיחים היטב שהחברה רוצה להרשים: טווח הנסיעה הרשמי - עד 500 קילומטרים. הספקי המנועים של הגרסאות השונות נעים בין 215 כוחות סוס לדגם הבסיסי ל- 390 כוחות סוס לגרסה החזקה. טווח הנסיעה נע בין 360 ל-460 קילומטרים - וניסאן גם שמה דגש על יכולות אוטונומיות מסוימות, כנראה כמענה ל"טייס האוטומטי" של טסלה – עם שפע של הבטחות לגרסה ה"חכמה" ביותר של מערכת ה-PROPILOT של ניסאן.
פולסטאר 2
בשבוע שעבר קיימה חברת פולסטאר, מותג הביצועים החשמלי של וולוו, מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הודיעה היצרנית השבדית על התרחבות ל-30 מדינות חדשות עד סוף 2022. ההודעה של פולסטאר כללה רמז עבה מאוד לגבי ישראל: לפי הודעת היצרנית חלק ניכר מההתרחבות ימוקד בשווקים במזרח התיכון.
בהתחשב בקצב החדירה של טסלה ובעובדה שהגרסאות היותר חזקות של טסלה 3 נמכרות היטב, ייתכן שלפולסטאר יש מקום בארץ. המכונית שמכוונת ישירות למצח של טסלה 3 נקראת פשוט פולסטאר 2. בניגוד לרוב המתחרות האחרות, לפולסטאר אין רכב כביש-שטח, רק מכונית שמצוידת בשני מנועים חשמליים שמפיקים ביחד 408 כוחות סוס, מספיק כדי להזניק את הפולסטאר ל-100 קמ"ש תוך 4.7 שניות ולטווח נסיעה מרבי של 500 קמ"ש.
המתקפה הסינית בדרך
ואי אפשר להתייחס לטסלה קילרז בלי להזכיר את יצרני הרכב הסינים - שבראשם ניצבת NIO. המודל זהה: גיוס כספים מהיר, הקמת מפעל בסין ויצור של מכונית אולטרא-חדשנית עם הספקי מנוע גבוהים במיוחד. אבל הטסלה קילרז הסיניות נמצאות במקום שונה: הן משווקות בעיקר בסין והיצרניות עדיין חוששות לפנות ללקוחות מערביים.
כל זה אמור להשתנות בשנים הקרובות וכאשר זה יקרה, נטל ההוכחה יהיה על היצרנים הסיניים מבחינת איכות המוצר. הדרך תהיה קלה יותר, משום שטסלה סללה אותה: אחרי הכול, רוב היצרנים הללו נושאים עיניים לטסלה, שהחלה לייצר כמובן בסין.
