שילמו עשרות מיליוני שקלים ולא יוכלו להשכיר את דירות היוקרה ב-Airbnb
שילמו עשרות מיליוני שקלים ולא יוכלו להשכיר את דירות היוקרה ב-Airbnb
בעלי הדירות בבניין וולדורף אסטוריה, שצמוד למלון בירושלים, לא יוכלו להשכיר את הנכסים שלהם לטווח קצר, אחרי שבית המשפט המחוזי הפך את קביעת המפקחת על רישום המקרקעין בנושא. חלק מבעלי הדירות שוקלים לפנות לבית המשפט העליון
בית המשפט המחוזי בירושלים הפך אתמול (שני) את קביעת המפקחת על רישום המקרקעין, וקבע כי בעלי דירות בבניין היוקרתי וולדורף אסטוריה בירושלים לא יוכלו להשכירן כדירות Airbnb.
השופטת תמר בר אשר קבעה כי על פי הוראת סעיף מסוים בתקנון הבית המשותף, נאסר על בעלי דירות המגורים להשכיר את דירותיהם לפרקי זמן קצרים, על בסיס יומי, שבועי או אחר. עם זאת, מותרת השכרתן לטווח ארוך, שאינו נופל ממספר חודשים משמעותי.
בכך קיבלה השופטת את הערעור שהגישה נציגות הבניין באמצעות עוה"ד גד טיכו וחיים בקשי ממשרד כספי ושות', ועוה"ד עילית נבו רפאל.
הערעור היה על החלטת המפקחת אשר דחתה את תביעת נציגות הבית המשותף ברחוב אגרון 30 בירושלים. זאת, תוך קביעה כי לשון התקנון של הבית המשותף הצמוד אל מלון וולדורף אסטוריה סובלת גם פירוש המאפשר לבעלי דירות המגורים להשכיר את דירותיהם לטווח קצר, לרבות באמצעות פרסומן ב- Airbnbודומיו. כלומר, המפקחת קיבלה את עמדת המשיבים (מספר בעלי דירות בבניין-ל.ד) וקבעה כי התקנון אינו מונע מהם להשכיר את דירותיהם בבית המשותף גם לטווח קצר. בין היתר מאחר שבעלי הדירות בבניין המגורים, שבחלקם הינם תושבי חוץ, אינם מתגוררים דרך קבע בדירות, והן משמשות עבורם כדירות נופש.
מפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי מדובר בבית מגורים יוקרתי, שהוא חלק ממיזם בנייה אחד, שהקימה חברת איי פי סי ירושלים, הכולל את הבית המשותף ואת בית המלון, הנמנה עם המלונות היקרים והיוקרתיים בארץ. בבניין המגורים שמונה קומות, שבהן כ-30 דירות יוקרה למגורים (שחלקן, על פי הנטען, נרכשו תמורת עשרות מיליוני שקלים), ובקומת הקרקע ישנן מספר דירות הפונות אל הרחוב, המשמשות למסחר. דמי הניהול שמשלמים בעלי הדירות מדי חודש מגיעים לאלפי עד עשרות אלפי שקלים בחודש, ובתמורה ניתנים שירותי תחזוקה, ניקיון, שמירה ואפשרות שימוש בחלק ממתקני המלון.
רוב הדירות הן "דירות רפאים"
מפסק הדין עולה כי נכון להיום, 30 הדירות מצויות בבעלותם של כ-20 בעלים, חלקם בעלי מספר דירות. רובם אינם תושבי ישראל, וכיום הם וקרוביהם פוקדים את הדירות בעיקר בתקופות החגים, כך שבפועל רוב הדירות עומדות ריקות במשך רוב ימות השנה, מה שמכונה "דירות רפאים".
המערערת, נציגות הבניין, טענה כי הבית המשותף הוא בית מגורים יוקרתי וכי השכרת הדירות לפרקי זמן קצרים, תוך פרסום השכרתן באתרי אינטרנט שונים מסבה נזקים לבית המשותף ומפחיתה מיוקרתו. מנגד, טענו הדיירים המשיבים כי פרשנות המפקחת נכונה וכי אין להתערב בה.
ממשרדו של עו״ד בובלי אוריאל המייצג חלק מבעלי הדירות נמסר בתגובה כי "המפקחת בפסק דינה המנומק בחנה לעומק את אומד דעת הצדדים בעריכת תקנון הבית המשותף והגיעה לכלל מסקנה ברורה כי הצדדים ידעו והסכימו כי יהיה ניתן להשכיר את הדירות לטווח קצר, עובדה זו אף קיבלה ביטוי במסגרת פסק הדין בערעור. ואולם, בית המשפט המחוזי בפסק דינו בערעור, למעשה הפחית עד ביטל כלל משפטי זה וקבע כי התקנון הינו מסמך סגור. לדעת המשיבים שגה בית המשפט בהבחנה זו, הם לומדים את פסק הדין ובוחנים הגשת ערעור לעליון".
