בתום דיון סוער: הכנסת אישרה לקדם את חוק ההשתמטות, רק גלנט התנגד בקואליציה
בתום דיון סוער: הכנסת אישרה לקדם את חוק ההשתמטות, רק גלנט התנגד בקואליציה
ברוב של 63 מול 57, אישרה מליאת הכנסת הלילה החלת דין רציפות של חוק ההשתמטות מגיוס של החרדים. שר הביטחון מימש את איומו והצביע נגד החוק לאחר שלא הושגה הסכמה רחבה לגביו: "אני חבר ליכוד ונשאר בליכוד, אבל גם נציגם של חצי מיליון חיילים"
מליאת הכנסת אישרה הלילה (ג' לפנות בוקר) בתום דיון סוער החלת דין רציפות ל"חוק ההשתמטות" ברוב של 63 חברי כנסת בעד, מול 57 חברי הכנסת נגד. שר הביטחון יואב גלנט (ליכוד) מימש את איומו והצביע נגד החוק לאחר שלא הושגה הסכמה פוליטית רחבה לגביו.
גלנט אמר לפני ההצבעה: "אני חבר ליכוד ונשאר בליכוד, וכל היתר זה לשון הרע של אנשים שרוצים להרוויח משהו פוליטי משקרים. אני נציגם של חצי מיליון חיילים בסדיר ובמילואים, אלה אנשים שמוכנים לשלם בחייהם כדי להגן על מדינת ישראל".
"עדיין לא מאוחר להגיע להסכמה. אסור לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של של החיילים", אמר . לאחר מכן צייץ: "עם ישראל מייחל להצבעות, ושינויים רחבים מבצעים בהסכמה".
כזכור, מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהוגשה אז על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ (המחנה הממלכתי) שהתנגד לה הלילה, מאחר שאינה עונה כעת על צורכי הצבא העכשוווים לכוח אדם- בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
המשמעות של החלת דין רציפות הינה שהצעת החוק, שהתקבלה בקריאה הראשונה בשנת 2022, תקודם בוועדת החוץ והביטחון, לקראת הכנתה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
בראש ועדת חוץ וביטחון עומד ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) שכבר הבהיר בעבר שיש לבצע שינויים בנוסח החוק.
אדלשטיין צייץ כי "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מורכבים ותפקידנו הוא לתת לה את כל התנאים לנצח. השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל וצרכי הביטחון של מדינת ישראל".
אדלשטיין הוסיף כי "זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק. נעשה זאת בצורה נקייה, עניינית ובשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים למען מדינת ישראל. נעשה ונצליח".
על פי ההצעה לתיקון חוק שירות הביטחון, יבוסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, עם יעדי גיוס שנתיים. בשנה הראשונה של החוק למשל יגויסו רק 1,973 חרדים. כמו כן, לפי החוק שהוגש לא יוטלו סנקציות אישיות על מי שלא יגויס, כך שבעצם כל אברך שתורתו אומנותו יוכל להמשיך ללמוד בישיבה ולא יגויס.
עוד מוצע להפחית את המימון הממשלתי של הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים. ואולם, לפי שעה לא ברור מי יקבע את יעדי הגיוס: החרדים - יהדות התורה וש"ס - תובעים שהממשלה תקבע את היעדים כך שתוכל לשנותם בקלות, בעוד בכנסת בקואליציה ובאופוזיציה דורשים שהמכסה תיקבע בחקיקה ראשית על ידי הכנסת. יעדי הגיוס ייבדקו רק בשנת 2027.
כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית או שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי.
הכנת החוק בוועדת החוץ והביטחון צפויה להיתקל בקשיים פוליטיים: ח"כים בליכוד ובציונות הדתית שבתוך הקואליציה, ובהם השר עמיחי שיקלי, והח"כים דן אילוז ומשה סעדה (ליכוד) דורשים להכניס בו שינויים משמעותיים כמו הגדלת יעדי הגיוס. לעומתם, החרדים מתנגדים להכנסת שינויים משמעותיים בחוק כדי לאפשר את המשך ההשתמטות ואי נקיטת הסנקציות.
אישור החלת רציפות על החוק מהווה בעצם "מריחת זמן" – לנוכח הציפייה להחלטת בג"ץ בעתירות נגד אי גיוסם של החרדים לצה"ל בהיעדרו של חוק גיוס תקף. שופטי בג"ץ מתחו בשבוע שעבר ביקורת על חוסר היענותה של הממשלה לגייס אפילו 3,000 אברכים בשנה. התנגדותו של שר הביטחון גלנט להחלת רציפות כמו גם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה עשויה להקשות על הממשלה בבג"ץ.
באופוזיציה נערכים להמשך המאבק הפרלמנטרי נגד חקיקת החוק.
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) אמר הלילה בדיון כי "החטא הגדול ביותר הוא הממשלה הזו שמעזה לדבר בשם הלוחמים. היום צה"ל הודיע שהוא זקוק ל-15 גדודים. מאיפה ניקח אותם אם הממשלה הזו מעודדת סרבנות והשתמטות. לפחות אל תדברו על המחויבות שלכם ללוחמים ואז תבואו הנה ותעבירו חוקי סרבנות והשתמטות. כנסת ישראל תעמוד היום מול יותר מ-500 חיילים שנהרגו, מול כל האנשים שעשו 180 ימי מילואים – והקואליציה תגיד לא אכפת לנו מכם, אתם לא מעניינים אותנו".
יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן תהה : "מעולם לא הבנתי למה ליהודי אסור להיות לוחם. איפה זה מופיע במקורות? לא מצאתי זכר לכך ששירות צבאי מנוגד ליהדות. כל גדולי המנהיגים היהודים היו כולם לוחמים. למה המנהיגות חרדית מתנגדת לשירות צבאי? אתם לא דואגים לעולם התורה, אין בזה שום דבר יהודי. לא ברור לי איך נציגי הציונות הדתית יכולים לתמוך בהשתמטות. כל ההשתמטות הזו היא אנטי יהודית ואנטי ציונית. איבדנו חטיבה שלמה – הרוגים, פצועים. המצב הבטחוני מחייב להגדיל את הסד"כ של צה"ל. להשתמט מהכול, משירות צבאי או אזרחי – זה הדבר הכי אנטי יהודי".
ואילו ח"כ אפרת רייטן (עבודה) קבלה: "החוק הזה הוא ממש כל מה שפסול, שגוי ובלתי מוסרי בעבודה ציבורית. היעדר התאמה למציאות ולצרכים בפועל, ופעולה נגד ערכי היסוד שעליהם מושתתת מדינת ישראל. מדובר במהלך פוליטי, תכסיס ציני, שגובש בלית ברירה בשל מצוקה משפטית ופוליטית. הממשלה בוחרת בהליך פסול ומקוצר על פני עבודה סדורה וראויה. זהו פשע ממש להעביר חוק כזה דרמטי הנוגע לבניין הכוח בלי חוות דעת של משרד הביטחון. זה חוק למען הכיסא, חוק ששם את טובתכם הפוליטית מעל טובת המדינה".
