פרשנותמטוס העובדים הדמיוני של ניר ברקת שיביא לארץ 160 אלף עובדים מהודו
פרשנות
מטוס העובדים הדמיוני של ניר ברקת שיביא לארץ 160 אלף עובדים מהודו
הבטחתו אתמול של שר הכלכלה שיביא ארצה עשרות אלפי עובדים מהודו תתקיים רק בדמיונו. משרדי הממשלה עסוקים יותר בחילופי האשמות מאשר בשיקום המשק שנפגע מהיעדרם של העובדים הפלסטינים. משרד החוץ: "ייחתם חוזה בקרוב"
ההצהרה הדרמטית של שר הכלכלה ניר ברקת על "מהלך דחוף" להבאתם של כ-160 אלף עובדים זרים, רובם מהודו, שיצילו את המשק הישראלי שנאנק מהמחסור חסר התקדים בידיים עובדות, חייבת להילקח עם כף גדושה של מלח.
המשק הישראלי, שסבל ממחסור חריף בעובדים עוד לפני המלחמה, עדיין מחכה לאותם 30 אלף העובדים מהודו שברקת דיווח על הבאתם כבר לפני חצי שנה מתוקף הבנות שהשיג בפגישתו עם מקבילו ההודי פיוש גויאל. ההבטחה של ברקת שעשרות אלפי עובדים שיבואו מהודו יאיצו מיזמי בנייה למגורים בכל רחבי הארץ ויאפשרו להוריד את יוקר המחיה בישראל התקבלה כבר אז בספקנות, שמתבררת כראויה ומוצדקת.
בחיים האמיתיים, ולא במציאות המדומה שמשתקפת מהשליפות של ברקת, לא קרה כלום. עד עצם היום הזה מדינת ישראל לא חתמה על הסדר כלשהו עם הרשויות בהודו שמכשיר את השטח ליישום המהלך.
גורם כלכלי בכיר שמעורב במהלכים תירץ את חוסר המעש בקרב על סמכויות בין משרדי הכלכלה למשרדי ממשלה אחרים וגלגל את האחריות אל משרד החוץ שהגן בקנאות על סמכותו הבלעדית, כביכול, להשיג הסדרים עם ממשלת הודו. הוא סיפר שגם משרד האוצר תקע מקלות בגלגלים כשקבע שכל עובד זר מהודו יקבל שכר של 130% מהשכר הממוצע בענף הבנייה, מעין ריסון לקבלנים מהחשש שיציפו את הארץ בעובדים זרים. הבכיר טען שהיו דיונים שבסופם משרד האוצר התרצה והוציא את העזים שהכניס לרכבת האווירית שלא יצאה משום תחנה ולא נחתה בשום שדה תעופה.
בינתיים, פרצה מלחמה, היא קשה וכנראה תהיה ארוכה. השטחים נסגרו ועובדים פלסטינים כבר לא מגיעים. צה"ל גייס יותר מ־300 אלף חיילי מילואים וקווי הייצור בתעשייה עומדים ריקים. עובדים מתאילנד, שהיו עמוד השדרה במשקים החקלאיים ברחבי הארץ, מיהרו לחפש בבעתה מקום על מטוס שייקח אותם רחוק מכאן לאחר ששמעו על רבים מעמיתיהם ביישובי העוטף שנרצחו בדם קר בידי חמאס, או נחטפו ביחד עם ישראלים רבים לעזה.
על רקע הכאוס הזה, ההצהרה הריקה של ברקת מלפני חצי שנה חוזרת, והפעם על סטרואידים. בסוף השבוע האחרון הוא פנה בבהילות לשר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור ולמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו.
הוא סיפר להם כי הנחה את הגורמים שכפופים לו כדי למפות את הענפים העיקריים במשק, כמו ענפי הבנייה, התעשייה, החקלאות, המסעדנות והסיעוד, שמשוועים לידיים עובדות, ומצא כי צריך לייבא לארץ לא פחות מ־160 אלף עובדים זרים. הוא ביקש מעמיתיו השרים להסדיר את הנושא במסגרת הצעת מחליטים שתובא לאישור הממשלה ולפתוח ערוצים בינלאומיים כדי לחתום על הסכמים שיאפשרו את מימוש התוכנית שאמורה להציל את המשק.
לפי הגורם הכלכלי הבכיר בירושלים רק עכשיו, כשישראל נלחמת בדרום ויש פוטנציאל גבוה להתרחבות המלחמה גם לצפון, נפל האסימון. רק עכשיו מחלחלת ההבנה שהמשק הישראלי לא יכול לשים את מבטחו על עובדים מהרשות הפלסטינית. כ־120 אלף עובדים פלסטינים שעבדו בישראל ערב המלחמה כבר לא מגיעים למקומות העבודה בארץ, רובם לא רוצים וגם לא רצויים בימים שבהם הדם רותח נוכח זוועות המתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי העוטף והדרום.
בימים שהביטחון האישי של אזרחי ישראל נמצא בשפל הנמוך ביותר מאז קום המדינה, הבאת עובדים פלסטינים היא גלולה שלא יבלעו ראשי הרשויות המקומיות, שמסרבים שפלסטינים יסתובבו בחוצות הערים באופן שידאיג את תושביהם. העצבים של כולם רופפים ממילא.
עם תחילת המלחמה, לפני שבועיים וחצי, רשות ההגירה והאוכלוסין אישרה במהלך חריג הסטת עובדים זרים מאתרי הבנייה הסגורים לקווי הייצור שהתעשייה מתקשה לאייש. מבחינת התעשיינים אפשר שמהלך כזה היה מיטיב עימם כעזרה ראשונה למצוקה שהולכת ומחריפה, אלא שהקבלנים מצמצמים שיתוף פעולה איתו, כדי לשמר לעצמם עתודות של עובדים לגעת שבה תחודש הפעילות באתרי הבנייה.
גם מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב מבין שאין כאן פתרונות קסם, שהמציאות מסובכת ומורכבת הרבה יותר מעוד הצהרה. אי אפשר להביא לישראל עובדים זרים מהיום למחר, גם לא מהיום לעוד חודש. לדבריו מהלכי משרדו פונים לשבועות ולחודשים הבאים, ואז תחל האצת הפעילות הכללית במשק, תוך שיקום נזקי המלחמה. "נתחיל את התהליכים עכשיו, כדי לא לאבד זמן יקר אחר כך. יש הרבה דברים שעוד צריכים לחלחל לשטח. וצריך לזכור שמשברים הם גם הזדמנות".
ממשרד החוץ נמסר: "ישראל והודו הגיעו לאחרונה לנוסח מוסכם על הסכם הפועלים הזרים אשר צפוי להיחתם בקרוב. בכל פניה בסוגיית העובדים הזרים משרד החוץ יירתם לתת סיוע".
