למרות המלחמה: יצוא הגז למצרים מקבל תנופה
למרות המלחמה: יצוא הגז למצרים מקבל תנופה
השותפות במאגר תמר הודיעו על השקעה בהרחבת יכולת ההפקה כדי לספק יותר גז למצרים. למהלך תהיה השפעה על הידוק הקשר עם מצרים וגם המשקיעים יזכו לאופק חיובי. אך המהלך עלול לפגוע בביטחון האנרגטי, ביתרות הגז שיישארו בישראל ובתחרות על השוק המקומי
שתי הודעות שונות של השותפות במאגר הגז הטבעי תמר בימים האחרונים מראות שעל אף המלחמה יצוא הגז הטבעי למצרים הולך לזנק בשנים הקרובות. למהלך יש פוטנציאל לא קטן עבור מדיניות החוץ הישראלית וגם עבור הבורסה המקומית, אך מעלה מחדש את הדיון ביתרות הגז הטבעי שיישארו בישראל והפגיעה האפשרית בתחרות בין מאגרי הגז על השוק המקומי. כמו כן, מדובר בצעד ראשון לקראת שורת החלטות לעתיד משק האנרגיה הישראלי שצפויות להתקבל בזמן הקרוב.
אתמול הודיעו השותפות במאגר הגז תמר על החלטת השקעה סופית (FID) של כ־24 מיליון דולר בשדרוג מדחסים שיאפשרו הגדלה של הפקת הגז הטבעי מהמאגר. הדיווח מצטרף להודעה אחרת של השותפות מיום שישי, לפיה החל מיולי 2025, תגדיל את הייצוא למצרים בכ־4 BCM נוספים, שעד היום הסתכם בכ־2 BCM בלבד. ההודעה אתמול מצטרפת להודעה של השותפות בתמר מדצמבר 2022 על הנחת צנרת הולכה באורך של 150 ק"מ משדה תמר, הנמצא כ־90 ק"מ מערבית לחיפה, לאסדת תמר שליד חופי אשקלון. עלות הנחת צינור הולכה שלישי עומדת על כ־673 מיליון דולר. ההרחבה החדשה, שהתקבלה לאחר אישור משרד האנרגיה תאפשר להגדיל את יכולת ההפקה מתמר לכ־16 BCM בשנה.
במידה שההסכם יתממש, מאגר תמר ייצא גז למצרים בהיקף של כ־6 BCM בשנה, קצת פחות ממחצית כמות הגז הטבעי שנצרך בישראל ב־2023. תמר אינו המאגר היחיד המייצא למצרים. על פי דו"חות מינהל אוצרות טבע שבמשרד האנרגיה, ב־2022 מאגר לווייתן ייצא 4.95 BCM למצרים ו־2.73 לירדן, בעוד מאגר תמר ייצא 1.57 BCM סך הכל, כשמרבית הייצוא מתמר יועד למצרים.
לייצוא לשתי המדינות השלכות משמעותיות לקשרים הפוליטיים עם השכנות. עם פריצת המלחמה הושבתה הפקת הגז ממאגר תמר בשל קרבת האסדה לרצועת עזה. על מנת לספק גז טבעי לשוק המקומי צומצם בכ־80% ייצוא הגז למצרים, מה שהוביל, לפי דיווח בבלומברג, לעלייה בתכיפות הפסקות החשמל שם. לאחר כחודש חזרה אסדת תמר להפיק גז, אך ההפסקה שיקפה במידת מה את התלות של שוק האנרגיה המצרי בגז הישראלי.
לפי ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, "השוק המצרי סובל ממחסור בגז טבעי והוביל להפסקות חשמל יזומות ברחבי המדינה, וגם להקטנת יצוא הגז הטבעי הנוזלי מישראל". מור מוסיף כי הייצוא הישראלי למצרים תורם לא רק לאספקת החשמל במדינה, אלא גם להכנסותיה לאור המשבר הכלכלי בו היא נמצאת. "חלק מהגז הטבעי שנמכר למצרים הלך למתקני ההנזלה ומשם נמכר לאירופה, ובכך מסייע למדינה להתמודד עם המשבר הכלכלי על ידי הכנסה של מטבע חוץ". ב־2022, ייצוא הגז הטבעי ממצרים הכניסו למדינה כ־8.4 מיליארד דולר. מור מוסיף כי גם לירדן תלות גדולה בגז הישראלי. "בירדן, כ־70% מהחשמל מופק מגז טבעי שמיובא מלווייתן, מה שגורם לתלות משמעותית של המדינה בשוק האנרגיה של ישראל".
יתרון נוסף של ייצוא הגז הוא הגדלת הכנסות המדינה. מחיר יחידת חום במצרים גבוהה בכ־50% מהשוק המקומי. על פי גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוקי הון, "במצרים הביקוש לגז טבעי זינק, והשוק המצרי קונה גז במחירים גבוהים מהשוק המקומי בכל כמות שישראל יודעת לספק. כך גם במהלך המלחמה". יותר ממחצית מההכנסות ממכירת הגז הטבעי הולכות למסים, ולכן המחיר הגבוה יותר לייצוא יכניס יותר כסף גם לקופת המדינה.
מנגד, בשוק האנרגיה מביעים חשש שהרחבת היתרי הייצוא עלולה להוביל למחסור במשק המקומי בשנים הקרובות, או לכל הפחות עליית מחירים בשל הקטנת התחרות בשוק המקומי. גורם בשוק האנרגיה ציין כי "מתוכנית הפיתוח למשק החשמל של חברת ניהול המערכת נגה, עולה כי יש צורך ביותר מ־10 תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי עד 2040. קיים חשש כבד כי הגדלת הייצוא היום תגרום למחסור עתידי בגז הנדרש לטובת צרכי המשק המקומי". לפי בן צבי מדובר בטרייד־אוף שצריך להחליט בו: "צד אחד אומר תגדילו את התחרות בשוק המקומי על ידי הגבלת הייצוא, מה שיכול לטענתם להוריד מחירים. מנגד, הצד השני רוצה להבטיח כניסה של משקיעים חדשים לשוק המקומי וגם את הכנסות המדינה". גם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, הזהיר בשנה שעברה שהגדלת הייצוא "עלולה לסכן את הביטחון האנרגטי של ישראל". עיקר הטענה של גרדוס התייחסה למהירות שבה פעל שר האנרגיה הקודם ישראל כץ באישור הבקשות להרחבת היתרי הייצוא של המאגרים, ולא בהכרח כנגד הייצוא עצמו.
תמר הוא המאגר השני בגודלו בחופי ישראל וכולל כ־300 BCM. במאגר מחזיקות ישראמקו (28.7%), שברון (25%), תמר פטרוליום (16.7%), מובאדלה (11%), אהרון פרנקל (11%) ובנוסף דרך אחזקות שיש לו בתמר פטרוליום, דור גז (4%) ואוורסט (3.5%).
המאגר הגדול ביותר הוא לווייתן, עם כ־600 BCM שמוחזק על ידי ניו מד אנרג'י (45%), שברון (40%) ורציו (15%). המאגר הפעיל השלישי הוא כריש עם פוטנציאל של כ־100 BCM. הוא מוחזק על ידי החברה היוונית־בריטית אנרג'יאן, כשממנו עיקר ההפקה מיועדת לשוק המקומי. מאגר כריש התחיל להפיק גז טבעי באוקטובר 2022, וכיום מוכר כמחצית מהגז הטבעי הנצרך בישראל.
הגדלת הייצוא ממאגר תמר הוא רק השלב הראשון בשורה של מהלכים חדשים בתקופה הקרובה שייקבעו את עתיד משק האנרגיה הישראלי. אחד מצעדים אלו הוא הוועדה לבחינת מדיניות ייצוא הגז הטבעי מתגליות חדשות שהתכנסה לראשונה בשבוע שעבר במשרד האנרגיה וכוללת נציגים משורת גופים ממשלתיים. אחת לחמש שנים מתכנסת הוועדה ודנה בכמות הגז שיוכלו החברות לייצא מתגליות חדשות בלבד. מטרת הוועדה היא לספק לחברות ודאות ביחס להשקעות שלהן בארץ. לפי מור, "עלות קידוח היא כ־200-100 מיליון דולר, ללא וודאות לחברות על הכדאיות הכלכלית של הקידוחים, הן לא יגיעו. לכן, יש חשיבות לקבוע מראש כמה מהגז הטבעי יוכלו החברות לייצא וכמה למכור בשוק המקומי".
סוגיה נוספת היא הרחבת היתרי הייצוא גם ממאגר לווייתן, שנדונה בימים אלו, ומעלה גם את השאלה לא רק כמה גז יותר לייצוא, אלא גם האופן שבו יימכר הגז. בין היתר, נשקלת אפשרות להקמת מתקן הנזלת גז טבעי ימי (FLNG), במקום הרחבת צינורות למדינות שכנות.
היתרון שבמתקן ה־FLNG הוא היכולת למכור גז טבעי לכל העולם באמצעות ספינות ולהפחית את התלות בשתי מדינות בלבד אליהן יש לישראל צנרת גז טבעי כיום: מצרים וירדן. מנגד, מתקן FLNG יקר להקמה, הליך ההנזלה גורם לאיבוד גז טבעי, וגורם נזקים משמעותיים לסביבה.
ההודעות של השותפות במאגר תמר הובילה לזינוק במניות החברות המחזיקות במאגר. ישראמקו למשל, שמחזיקה ב־28.7% מהמאגר, זינקה בכ־9% במסחר בבורסה בתל אביב. המדד עצמו, שהיה הצומח ביותר בשנתיים האחרונות בבורסה בתל אביב זינק בכ־4%.
עיקר העלייה של המדד בשנה האחרונה היתה בשל שתי הצעות רכש לחברות גז ישראליות שהובילו לזינוק בשוויין. לא רק מניות השותפות במאגר תמר עלו אתמול. גם ניו מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה עלתה בקרוב ל־5%. על פי בן צבי, "ייתכן וההודעה של תמר על המשך מכירת הגז למצרים הובילה את השוק לחשוב שמדובר בתקדים לקראת ההחלטות הצפויות בנושא מאגר לווייתן".
